יחסי איראן–בלגיה

יחסי איראן–בלגיה
איראן	בלגיה
שטח (בקילומטר רבוע)
1,648,195	30,528
אוכלוסייה
89,651,008	11,708,439
תמ"ג (במיליוני דולרים)
388,544	578,604
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,334	49,418
משטר
רפובליקה אסלאמית	מונרכיה חוקתית

יחסי איראן–בלגיה הם היחסים הדיפלומטיים בין בלגיה לאיראן.

היסטוריה

תקופת מוזאפר אלדין שאה

בסוף המאה ה-9, בלגיה ביקשה להשיג חומרי גלם לתעשיות שלה, ובשל כך חיפשה אדמות עשירות בחומרי גלם באפריקה ובאסיה. באפריקה שלטה בלגיה בקונגו הבלגית, ובאסיה הגיעה גם לאיראן. הפעולה הראשונה של הבלגים הייתה שליחת מספר רב של יועצים לאיראן כדי שיוכלו לארגן את ענייניה הפנימיים של איראן ולספק את התנאים ליחסים מסחריים נאותים. קבוצת היועצים הראשונה הורכבה משלושה פקידים בלגים שהגיעו לטהראן ב-15 במרץ 1898, ומשימתם הייתה לארגן את מנהגי דרום איראן ולמגר שחיתות נרחבת במערכת המנהלית של איראן ולהכשיר משאבי אנוש מיומנים ומומחים. ההצלחה המרשימה של 3 האנשים הללו גרמה לכך שמירזה עלי אמין שלחח מברק לבלגיה וביקש יועצים נוספים. ממשלת איראן השתמשה ביועצים בלגים לא רק בענייני מכס, אלא גם בלחימה נגד הבעיות בפיתוח הדואר, כמו גם ברפורמה בקרקעות ובלחימה נגד מורדים מקומיים. בראש כל חברי המועצה הבלגיים עמד ז'אק ז'וזף מורנרד. חוקת איראן, שהיא החוקה הראשונה באיראן, נוסחה וחוברה במהלך תקופה זו על ידי התאמת חוקת בלגיה. המשמעת והניקיון של הבלגים גרמו לאיבה של כמה נסיכים קג'ארים. כמו כן, השיבוש של הרוסים והבריטים, כמו גם הסכמת סנט פטרבורג, גרמו לשיבוש ולכישלון מוחלט של הרפורמות הבלגיות. לבסוף, עם התרחשותה של המהפכה החוקתית, הבלגים, שלא ראו את התנאים נוחים להמשך נוכחותם באיראן, עזבו את איראן.

מהחוקה ועד מלחמת העולם השנייה

עם שיפור הביטחון באיראן והשלום היחסי, הצליח מורנרד לחזור לאיראן בשנת 1913 עם קצינים חדשים על ידי החזרת אמון האיראנים. אנשים אלה, שהגיעו לאיראן עם משפחותיהם, כללו אוכלוסייה של כמה מאות אנשים. אבל עם תחילת מלחמת העולם הראשונה וכיבוש איראן על ידי הרוסים במהלך מלחמה זו, חזרו הסוכנים שפעלו באזורים הצפוניים של איראן לבלגיה. מעתה ואילך, נוכחותם של הבלגים מעולם לא הייתה מרובת כמו בעבר ופעילותם הוגבלה למכס ולסניפי הדואר. למרות שהבלגים היו בלחץ של מתחרים חדשים בתוך איראן, שכללו אמריקאים העובדים בארגון האוצר והפיננסים, כמו גם שוודים שעבדו בז'נדרמריה האיראנית, עד תחילת מלחמת העולם השנייה, הם תמיד ניסו לשפר ולחדש את מצב המכס והדואר של איראן.

התקופה הפהלווית השנייה

עם עליית מוחמד רזה פהלווי לשלטון, היחסים הבילטרליים עברו מסלול שקט יותר והיחסים הבילטרליים התמקדו בעיקר בהעברת טכנולוגיה.

ממשלת הרפובליקה האסלאמית

בין האירועים החשובים בתקופה זו היא הפתיחה המחודשת של לשכת המסחר והתעשייה של איראן ובלגיה בשנת 1986 בטהרן.

מחלוקות

אחת המחלוקות שהתגלעו ביחסים בין שתי המדינות היא סוגיית מאות חפצים היסטוריים שנגנבו מאיראן לבלגיה. בשנת 1966, אישה ממוצא צרפתי בשם וולף קאריוס, שהפכה לאשתו של איראני וקיבלה דרכון איראני, גילתה 349 חפצים היסטוריים מבית הקברות העתיק של חורווין (221 חפצי חרס ו-128 חפצי ברונזה) שתוארכו לתחילת המילניום הראשון, והוציאה אותם בהדרגה מאיראן.

בשנת 1981, ממשלת איראן, שידעה על הנושא הזה, החלה להגיש תלונה לבתי המשפט בבלגיה, ושנה לאחר מכן, בית משפט בבלגיה הורה על תפיסת החפצים הללו, אך בהתעקשותו של וולף מלקי, בית המשפט הבלגי דחה את פרסום ההחלטה עד לאיסוף, תיעוד נוסף נדחה וחפצים אלו הונחו בהשאלה במוזיאון הזינקונטנר עד לפרסום החלטת בית המשפט. תלונתה של ממשלת איראן נכשלה פעמים רבות במהלך השנים, אך לבסוף, בית המשפט בליאז' פסק לטובת ממשלת איראן והחפצים הוחזרו לאיראן ב-4 בינואר 2013. מסעוד סולטניפאר, ראש ארגון המורשת התרבותית, אומנות היד והתיירות של איראן דאזבהיותו נוכח בנמל התעופה הבין-לאומי האימאם חומייני, הוא פיקח באופן אישי על משימת העברת החפצים הללו, שנארזו ב-13 קופסאות והיו אמורים להימסר למוזיאון הלאומי של איראן.

נציגויות דיפלומטיות

• איראן מחזיקה בבלגיה שגרירות בבריסל.
• בלגיה מחזיקה באיראן שגרירות בטהראן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי איראן–בלגיה בוויקישיתוף