יחסי כורדיסטן העיראקית – עיראק

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יחסי כורדיסטן–עיראק
כורדיסטן	עיראק
שטח (בקילומטר רבוע)
191,660	438,317
אוכלוסייה
28,000,000‏‏‏	46,263,924
תמ"ג (במיליוני דולרים)
	264,182
תמ"ג לנפש (בדולרים)
	5,710
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	רפובליקה פרלמנטרית

יחסי כורדיסטן העיראקית–עיראק הם היחסים הדו-צדדיים שבין כורדיסטן העיראקית לבין רפובליקת עיראק. בין שתי האומות היחסים מתוחים, בעיקר בגלל הסכסוכים הכורדים-עיראקיים (ראו הסכסוך הכורדי-עיראקי (1918–2003) והסכסוך הכורדי-עיראקי (2017)). הסכסוך החל בשנת 1919, מיד לאחר סוף מלחמת העולם הראשונה, בין עיראק המנדטורית לבין ממלכת כורדיסטן, לאחר שמחמוד ברזאנג'י, הקים את ממלכת כורדיסטן והכריז עליו כשליטה. הסכסוך המשיך גם לאחר הפיכתה של עיראק למדינה עצמאית. לאחר מלחמת המפרץ, ארצות הברית, צרפת ובריטניה הציבו אזורים אסורים לטיסה בצפון ובדרום עיראק, כדי להגן על הכורדים בצפון עיראק והמוסלמים השיעים בדרום שנרדפו על ידי ממשלת עיראק באותו הזמן, ובראשה סדאם חוסיין. בשנת 2017, החל משאל עם על עצמאות כורדיסטן העיראקית. לאחר שהתוצאות היו בעד עצמאות מהשלטון העיראקי, איראן, טורקיה ועיראק הטילו סנקציות על כורדיסטן העיראקית, בעוד שעיראק פלשה לכורדיסטן.

היסטוריה

ערכים מורחבים – הסכסוך הכורדי-עיראקי (1918–2003), הסכסוך הכורדי-עיראקי (2017)

עיראק תחת השלטון הבריטי

ערכים מורחבים – עיראק המנדטורית, מחמוד ברזאנג'י

התקוממויות ראשונות (1919-1924)

בין השנים 1919-1924 החלו מרידות מצד הכורדים נגד השלטון הבריטי בעיראק, ובראשן שייח' מחמוד ברזאנג'י, מייסד הפשמרגה. לאחר המרד הראשון בהנהגתו במאי 1919, נכלא ברזאנג'י ולבסוף הוגלה למשך שנה. כשחזר הוא המשיך לפעול נגד השלטון הבריטי, ולבסוף, הכריז על עצמו כשליט ממלכת כורדיסטן.

הקמת ממלכת כורדיסטן (1922-1924)

ממלכת כורדיסטן התקיימה בין השנים 1922-1924, ולבסוף נכבשה בידי הכוחות הבריטיים. ברזאנג'י הוכנע לבסוף והאזור חזר לשלטון בריטי ב-1924. לאחר מכן הוא ברח אל ההרים, ובסופו של דבר הגיע להסכם עם עיראק העצמאית ב-1932, עם שובו מהמחתרת. מרידותיו של ברזאנג'י נחשבות להתחלתו של הסכסוך העיראקי-כורדי המודרני.

עיראק העצמאית

ערכים מורחבים – ממלכת עיראק, מוסטפא בארזאני

מרדים כורדים תחת שלטון ממלכת עיראק (1958-1931)

בין השנים 1931 ו-1941 חלו שתי התקוממויות מרכזיות מצד הכורדים: מרד אחמד בארזאני של שנת 1931, ומרד מוסטפא בארזאני, אחיו של אחמד בארזאני, בין השנים 1943 עד 1945.

מרד אחמד בארזאני החל לאחר שמספר שבטים כורדים, שבראשן אחמד בארזאני, מרדו כנגד השלטון העיראקי. לאחר מספר זמן, הצבא העיראקי, בתמיכת בריטניה, ניצחה את הצבא הכורדי החלש. בארזאני הוגלה מארצו, בהתחלה ברח לטורקיה, ולבסוף הוגלה לדרום עיראק. המרד נחשב למרד הגדול הראשון נגד השלטון העיראקי.

מרד מוסטפא בארזאני החל בתקופת סוף מלחמת העולם השנייה. המרד, בהנהגתו של מוסטפא בארזאני, אחיו של אחמד בארזאני, הופסק לאחר שנתיים של לחימה בידי הצבאות העיראקיים. שני האחים למשפחת בארזאני נסוגו לכורדיסטן האיראנית, והמשיכו להנהיג את הכוחות הכורדים משם.

המלחמות העיראקיות-כורדיות

ערכים מורחבים – מהפכת 14 ביולי 1958, הסכם אלג'יר

משא ומתן (1958-1960)

לאחר ההפיכה הצבאית של שנת 1958, הוזמן מוסטפא בארזאני על ידי נשיא עיראק החדש, עבד אל-כרים קאסם, לחזור מהגלות, והתקבל בטוב, משום שהתנגד לשעבר למלוכה העיראקית שבוטלה כעת. במסגרת העסקה שנקבעה בין לבארזאני לקאסם, הבטיח קאסם להעניק לכורדים אוטונומיה בתמורה לתמיכתו של בארזאני במדיניותו. בעקבות ההסכם, הפך בארזאני לראש המפלגה הדמוקרטית הכורדית (KDP), אשר קיבלה מעמד חוקי ב-1960.

המלחמה העיראקית-כורדית הראשונה (1961-1970)

המלחמה העיראקית-כורדית הראשונה הייתה אירוע מרכזי בסכסוך העיראקי-כורדי, שנמשכה בין השנים 1961-1970. את המאבק הוביל מוסטפא בארזאני, כעת ראש המפלגה הדמוקרטית הכורדית, בניסיון להפוך את כורדיסטן למדינה עצמאית מלאה בצפון עיראק. לאורך הזמן התגלגל המרד למלחמה ארוכה. המלחמה הסתיימה בשנת 1970, וגרמה ל-75,000 עד 105,000 הרוגים, מכה קשה לשני הצדדים. סדרה של שיחות משא ומתן עיראקיים-כורדיים התקיימו בעקבות המלחמה במטרה לפתור את הסכסוך.

המלחמה העיראקית-כורדית השנייה (1974-1975)

המלחמה העיראקית-כורדית השנייה הייתה מתקפה שהובילו כוחות עיראקים נגד חיילי המפלגה הדמוקרטית הכורדית, ובראשה מוסטפא ברזאני, בין השנים 1974–1975. המלחמה באה מכיוון שההסכם על הקמת מדינה כורדית בעיראק, שנחתם לאחר המלחמה הקודמת, לא מומש כלל. במהלך ללחימה, איראן הצטרפה למלחמה בצד הכורדי. היא לבסוף הסתיימה בניצחון עיראקי חלקי ועם גלות ראשי המפלגה הדמוקרטית הכורדית מעיראק ועם 7,000-20,000 הרוגים משני הצדדים. לאחר סיום המלחמה, נחתם הסכם אלג'יר בין איראן בשלטון מוחמד רזא שאה פהלווי, שליט איראן, ובין סדאם חוסיין של עיראק.

מרדים תחת עיראק בשלטון סדאם חוסיין

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כיום

משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית

ערכים מורחבים – משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית, הסכסוך הכורדי-עיראקי (2017)

בשנת 2017, ממשלת כורדיסטן העיראקית קיימה משאל עם, ללא רשותה של ממשלת עיראק, על עצמאות כורדיסטן העיראקית. התוצאות היו 91% בעד עצמאות. בעקבות המשאל, מדינות כמו איראן וטורקיה הטילו סנקציות על כורדיסטן, בעוד שעיראק החלה לפלוש לכורדיסטן עצמה. הכוחות הכורדיים התייצבו בכירכוכ, אך לאחר בוא הכוחות העיראקיים, הכורדים נסוגו והעיר נפלה.

לאחר סיום הפלישה, הכורדים הפסידו 20% משטחם.

ראו גם

• הסכסוך הכורדי-עיראקי (1918–2003)

• הסכסוך הכורדי-עיראקי (2017)
• משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית