יעקב דוד פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מפשקאן
יעקב דוד פרידמן
אין תמונה חופשית
לידה ה'תרנ"ד
בוהוש, רומניה
פטירה כ"ב באב ה'תשט"ו (בגיל 61 בערך)
יפו, תל אביב
מקום קבורה בית העלמין נחלת יצחק
חסידות חסידות פשקאן
מקום מגורים פשקאן, בוקרשט, רומניה. תל אביב-יפו, ישראל
מקום פעילות פשקאן, בוקרשט, יפו
מספר בשושלת שני
הקודם משה יהודה לייב פרידמן
הבא יעקב מנדל פרידמן
תחילת כהונה י' אלול ה'תש"ז
סיום כהונה כ"ב אב ה'תשט"ו
רבותיו אביו, הרב משה יהודה לייב פרידמן
אב משה יהודה לייב פרידמן
אם אלטע נחמה גיטל פרידמן
בת זוג חיה שרה סימה השיל
ילדים ישראל שלום יוסף פינחס פרידמן, אסתר דינה ברכה שפירא, שיינא רחל שפרבר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב דוד פרידמן (ה'תרנ"ד - כ"ב באב ה'תשט"ו אוגוסט 1955) היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות פאשקאן ביפו בין השנים ה'תש"ז - ה'תשט"ו.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב דוד פרידמן נולד בעיר בוהוש שברומניה בשנת ה'תרנ"ד, בנו של הרב משה יהודה לייב פרידמן שהיה האדמו"ר הראשון של שושלת חסידות פאשקאן ומייסד החצר. סבו של הרב יעקב דוד היה הרב יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש. הסבא-רבא של הרב דוד פרידמן היה הרב שלום יוסף פרידמן שהיה מייסד חסידות סדיגורה, בנו של הרב ישראל פרידמן (הרוז'ינר) שהיה מקים חסידות רוז'ין ואב לכמה חצרות חסידיות.

הרב ישראל פרידמן מרוז'ין היה בנו של הרב שלום שכנא מפראהביטש (רבי שלום הגדול), בנו של הרב אברהם המלאך שהיה תלמידו של אביו, הרב דב בער ממזריטש (המגיד ממזריטש) שהיה יורשו של הרב ישראל בן אליעזר (הבעל שם טוב), אבי תנועת החסידות. אמו של הרב יעקב דוד פרידמן הייתה הרבנית אלטא נחמה גיטל בת הרב מנחם נחום דוב בער פרידמן מסדיגורה.

האדמו"רות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת אביו של הרב יעקב דוד פרידמן, הרב משה יהודה לייב פרידמן, בשנת ה'תש"ז (1947) מונה לתפקיד האדמו"ר.

הרב יעקב דוד פרידמן נחשב לעילוי גדול והיה לתלמיד חכם, לאחר השואה שהה תקופה קצרה ברומניה ובעזרת כמה יהודים הצליח בשנת ה'תש"י לברוח ממנה ולעלות לארץ ישראל. לאחר שעלה ארצה השתכן הרב יעקב דוד ביפו, ומשך חסידים רבים שעלו לארץ ישראל לאחר השואה. רבים מחסידי רומניה ראו בו את אדמו"רם ובעזרת הכריזמה שלו הוא הצליח לקרב רבים מהיהודים בחזרה אל יהדותם.

פטירתו והמשכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכ"ב אב ה'תשט"ו נפטר רבי יעקב דוד ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בחלקת אדמו"רי רוז'ין. אשתו הרבנית חיה שרה סימה נפטרה בט' בכסלו ה'תשל"ח ונטמנה לצידו.

לאחר פטירתו של הרב יעקב דוד פרידמן נפסקה שושלת חצר החסידות פשקאן וזאת לאחר סירוב בנו, הרב ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן, לכהן כאדמו"ר. שושלת החסידות הומשכה באופן לא-רשמי על ידי מחותנו, הרב יצחק פרידמן (השני), האדמו"ר מבוהוש. לאחר פטירתו של הרב יצחק פרידמן בשנת 1992 הוכתר נכדו, הרב יעקב מנדל פרידמן לכהן כאדמו"ר מבוהוש-פאשקאן. לאחר שנתמנה הרב יעקב מנדל לאדמו"ר השתנתה החסידות ללא הכר. בשונה מסבו רבי יצחק שנטה לציונות, נכדו, הרב יעקב מנדל מתנגד חריף לציונות, ובהוראתו התחילו חסידיו לומר תחנון והפסיקו לומר קריאת ההלל ביום העצמאות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יעקב דוד פרידמן נישא לרבנית חיה שרה סימה בת רבי פנחס השיל, אדמו"ר מזינקוב. ילדיהם:

  • ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן, נישא לרבנית שיינדל שרה דבורה בת הרב יצחק פרידמן (אדמו"ר מבוהוש בא"י)
  • שיינא רחל פרידמן, אשת הרב ברוך שפרבר, בן הרב דוד שפרבר מברושוב
  • אסתר דינה ברכה פרידמן, אשת הרב משה שפירא (נפטר ט' ניסן ה'תשכ"ב)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]