שלום שכנא מפראהביטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי שלום שכנא מפראהביטש נודע גם בכינויו "רבי שלום הגדול" (דער גרויסער רבי שלום). (ה'תקכ"ט - י"ג בתשרי ה'תקס"ג ; 17691802), אביו של רבי ישראל מרוז'ין.

מתולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במזריטש שבאוקראינה לרבי אברהם המלאך בנו של רבי דב בער המגיד ממזריטש. הוא נקרא על שם אבי סבתו רבי שלום שכנא מטורטשין.

בהיותו בן שמונה נפטר אביו (בי"ב בתשרי ה'תקל"ז). היתום הצעיר ואחיו הגדול ישראל חיים נשלחו על ידי אמם - שבחרה שלא להינשא בשנית - לביתו של ידידו של בעלה ותלמידו של חמיה רבי שלמה מקרלין, על מנת שיגדלם ויחנכם בדרכי התורה והחסידות, בראותה בו המוכשר ביותר מבין ידידי בעלה למלאכה זו.

בגיל צעיר מאוד נישא לחוה נכדתו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים", (שהתגורר באותה תקופה בפראהבישט) בת בתו מלכה, אשת רבי אברהם מקאריסצ'וב, כשחלק גדול מחינוכו ספג בבית סבו.

לאחר שעבר חמיו זקנו - רבי מנחם נחום - לכהן כמגיד בעיר צ'רנוביל, הוענק תפקיד המגיד בעיירה פראהביטש (פוהרבישצ'ה, או פראהבישט בעגה היידישאית) פלך קייב, שבאוקראינה לרבי שלום שכנא. גדלותו העצומה הביאה אליו תלמידים מכל רחבי אוקראינה, ביניהם נמנו רבי נתן מברסלב שאף מציין זאת בכתביו, גיסו (אחי אשתו) רבי ישראל מבאפאליא וגיסו בזיווג ראשון (חתן חמיו) רבי אריה לייב מבענדר (אחיו של רבי משה צבי מסאווראן).

יחס גדולי הדור אליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדולי דורו התייחסו אליו בהערכה רבה, הן עקב יחוסו הגדול והן מצד גדלותו בתורה בחסידות ובמידות. ומסופר כי הסבא משפאלי התבטא כלפיו: "אביו היה מלאך (רבי אברהם המלאך) אם כך אמו הייתה מלאכית, לא פלא שנולד להם בן כזה. רבי נחמן מברסלב התבטא לאחר פטירתו: "בפראהבישט היה אור גדול שכבה והותיר אחריו חשכה עצומה". גיסו רבי ישראל מבאפאליא מחבר הספר "עטרת תפארת ישראל", מצטט רבות את רבי שלום שכנא ומתאר אותו בתארים מופלגים; "צדיק יסוד עולם, אדוני מורי ורבי גיסי" ועוד. עד היום נוהגים בקרב חסידי רוז'ין ובחסידויות נוספות, להזכיר את שמו בסילודין בליל שישי (יום חמישי בערב), באמירה "בזכות רבי שלום הגדול", כסגולה לשבת טובה. המקור לכך הוא אימרתו של רבי שלום שכנא עצמו כי אם מדברים על צדיקים בליל שישי זוהי סגולה לשבת טובה (א גוט שבת) "והסגולה תועיל גם אם ידברו ממני".

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלום שכנא, לא הותיר אחריו דברי תורה בכתובים. גיסו הביא מדבריו בספרו "עטרת תפארת ישראל" וכן הובאו מדבריו בספרים: "משמיע שלום", "דרכי שלום" ו"נר ישראל".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]