משה יהודה לייב פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי משה יהודה לייב פרידמן
האדמו"ר מפשקאן
חיבורו העיקרי "ברכת משה"
תאריך לידה ט"ו בשבט תרכ"ה
מקום לידה בוהוש
תאריך פטירה י' באלול תש"ז (בגיל 82)
מקום פטירה בוקרשט, רומניה
מקום קבורה בוהוש, רומניה
חסידות חסידות פשקאן
מקום מגורים פשקאן, רומניהבוקרשט, רומניה
מקום פעילות פשקאן, דורוהוי, בוקרשט
מספר בשושלת ראשון (בדור הרביעי של שושלת בית רוז'ין)
הבא רבי יעקב דוד פרידמן
תחילת כהונה תרנ"ו
סיום כהונה י' באלול תש"ז
רבותיו רבי יצחק פרידמן מבוהוש
נושאים בהם עסק חסידות, קבלה, תנ"ך, תלמוד
חיבוריו "ברכת משה"
אב רבי יצחק פרידמן מבוהוש
אם שיינא רחל לבית הגר
בת זוג אלטא נחמה גיטל פרידמן
ילדים הרבנים יעקב דוד פרידמן, יצחק פרידמן, ישראל יוסף פרידמן, בלומה-רייזל שפירא וחוה פרידמן

רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה, 1865 - י' באלול תש"ז, 1947), שכונה "פֵּאשְקַנער", מייסד חסידות פשקאן. היה בנו של רבי יצחק הראשון מבוהוש ונינו של רבי ישראל מרוז'ין.

נולד כבנו הרביעי של האדמו"ר יצחק הראשון מבוהוש, מייסד חסידות בוהוש ונקרא על שם סבו, הרב משה יהודה לייב מסאסוב. למד אצל אביו בבוהוש, נישא לבת דודו, אלטע נחמה גיטל פרידמן[1]. לאחר פטירת אביו מונה אחיו הבכור רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (בעל הספר "פאר-ישראל") לממלא מקום אביו בבוהוש, ואילו הוא עבר בתרנ"ז (1897), לפשקאן ופיתח שם מרכז חסידי גדול, שחסידים רבים היו נוהרים אליו מכל רחבי רומניה. לאחר 40 שנה בפאשקאן, פונה על ידי השלטונות בתש"ד (1944) אל דורוהוי ולאחר מכן עבר לבוקרשט והקים שם מחדש את החצר חסידית של פאשקאן. נפטר בבוקרשט ונטמן בחלקת אדמו"רי בוהוש בבוהוש.

שושלת פשקאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו בכורו, רבי יעקב דוד פרידמן, הנהיג את חסידות פאשקאן לאחר פטירת אביו. נשא את חיה שרה סימה בת דודו רבי פנחס השיל מזינקוב ואשתו מלכה בת רבי יצחק הראשון מבוהוש. בשנת תש"י (1950) הצליח לעלות לישראל והתגורר ביפו. רבים מיהודי רומניה התקרבו אליו והוא קרבם לתורה. נפטר בכ"ב באב תשט"ו. דברי תורתו יצאו בספר "ברכת משה".

בניו האחרים של רבי משה יהודה לייב היו רבי יצחק (חתן פעמיים של בן דודו רבי מנדל מבוהוש) ורבי ישראל שלום יוסף. חתניו היו: רבי אבי עזרא זליג שפירא (נכדו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ') ו(בתו חוה) רבי אהרן מתתיהו פרידמן בן אחיו רבי אברהם יהושע השיל פרידמן מאדז'וד ובזיווג שני הרב ברוך אברהמוביץ.

נכדו, בן בנו השני רבי יצחק, הוא הרב ד"ר ישראל פרידמן בן שלום ראש ישיבת ההסדר "אהבת-ישראל" בנתיבות וד"ר לתולדות עם ישראל, מתגורר כיום בשכונת גילה בירושלים וממשיך את דרכו כאדמו"ר אך ללא חצר חסידית מסודרת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "היהודים מרומניה", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008, ע' 156 (ברומנית)
  • "נוכחויות רבניות במרחב הרומני" מאת ברוך טרקטין ולוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008, ע' 196 - 199 (ברומנית)
  • יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004
  • יצחק אלפסי, "החסידות ברומניה", הוצאת "סגולה"
תקופת חייו של הרב משה יהודה לייב פרידמן על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן


הקודם:
רבי יצחק פרידמן,
"מייסד חסידות בוהוש"
האדמו"ר מפאשקאן הבא:
רבי יעקב דוד פרידמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתם של רבי נחום בער'ניו מסדיגורה, (בנו של רבי שלום יוסף פרידמן, בכור בניו של רבי ישראל מרוז'ין) ואשתו פערל בת דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.