יעקב מברך את בני יוסף (רמברנדט)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | רמברנדט ואן ריין |
| תאריך יצירה | 1656 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
209 ס״מ  |
| גובה |
173 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
תור הזהב של הולנד, בארוק |
| מספר יצירה |
249 (Hessen Kassel Heritage) |
| מיקום |
"מוזיאון הציירים הגדולים" (אנ'), ברגפארק וילהלמסהוהה קאסל שבגרמניה |
  | |
יעקב מברך את בני יוסף (בהולנדית: Jacob zegent de zonen van Jozef), הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר רמברנדט ואן ריין משנת 1656. היצירה מוצגת ב"מוזיאון הציירים הגדולים" (אנ'), בברגפארק וילהלמסהוהה בקאסל.[1]
הסיפור המקראי ורקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנושא לקוח מסיפור ברכת אפרים ומנשה, המתואר בספר בראשית, פרק מ"ח. יוסף הביא את בניו אפרים ומנשה אל יעקב כדי שיברכם. במקום לברך ביד ימין את הבן הבכור מנשה, העניק יעקב את ברכתו הראשונה לבן הצעיר אפרים. יוסף חשב שאביו עשה טעות, וניסה להסיר את ידו מראש אפרים לראש מנשה, אבל יעקב השיב כי אין מדובר בטעות, אפרים "יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ":
וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל וַיַּגֵּשׁ אֵלָיו. וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר... וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם
מאוחר יותר נטען על ידי אבותיה הקדומים של הכנסייה, בעיקר אמברוזיוס ואוגוסטינוס, כי אפרים הוא האב הקדמון של הנוצרים ומנשה של היהודים, בהתאם לפרה-פיגורציה של הסיפור ותאולוגיית החילופין. אף על פי שרמברנדט לא הציג את יעקב כמי ש"שִׂכֵּל אֶת יָדָיו", היסטוריוני אמנות כגון שמעון בר-אפרת טוענים שאין ספק שרמברנדט התכוון לתאר את אפרים כמייצגה של הנצרות, ועל כן פניו קורנות, ידיו משולבות והילת אור מקיפה את ראשו.[1][2]
אף על פי שהיה צייר פורטרטים מיומן ביותר, רמברנדט תמיד חשב על עצמו מלכתחילה כצייר היסטוריה, כלומר צייר אשר מצייר סצינות מהתנ"ך, ההיסטוריה הקלאסית והמיתולוגיה. ציור זה משנת 1656 הוא אחד ההישגים הגדולים ביותר של רמברנדט כצייר היסטוריה.[1]
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקב הגוסס שוכב במיטתו כאשר למרגלותיו אפרים ומנשה. אביהם יוסף ואשתו אסנת עומדים מאחוריהם. במקום לברך ביד ימין את הבן הבכור, מנשה שחור השיער שנמצא מימין, מושיט יעקב את ידו הימנית אל עבר הבן הצעיר, אפרים בהיר השיער שנמצא משמאל. בגרסתו של רמברנדט יעקב מברך את אפרים אך אין שום סימן לחקירתו של יוסף את אביו. הוא נראה מייצב את ידו. נוכחות אסנת אינה מוזכרת בסיפור המקראי והיא מוזכרת רק פעם אחת בתנ"ך (ספר בראשית, פרק מ"א, פסוק מ"ה). עם זאת, רמברנדט הופך אותה לדמות מרכזית בעלת הדר רב, המאזנת בין שני הגברים משמאל. אסנת הייתה מצרייה והיא לובשת כיסוי ראש שלבשו הבורגונדים בימי הביניים, שרמברנדט כנראה חשב שמקורו מצרי. המוקד העיקרי של הציור הוא המחווה הרכה של הסב הזקן כשהוא מברך את אפרים, וידו המושטת וחיוכו האדיב של יוסף כשהוא מסייע לאביו.[1][2]
רמברנדט ידוע בשימוש שלו בניגודי אור וצל, טכניקה הקרויה קיארוסקורו. ציור זה אינו יוצא דופן, תשומת הלב ממוקדת בחמש הדמויות והרקע מתואר בצורה מעורפלת. הסצנה המרכזית צבועה בצבעים צהוב, חום ואדום ומצוירת עם דיוק מדהים. רמברנדט יוצר אווירה שהיא בו זמנית אינטימית וקדושה, רכה וחגיגית.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 "Jacob Blessing the Children of Joseph, Rembrandt van Rijn, 1656". Web Gallery of Art. (באנגלית)
- ^ 1 2 Jamie Buettner. "HE ROLE OF ASENATH IN REMBRANDT‟S JACOB BLESSING THE SONS OF JOSEPH" (PDF). California State University, Fresno. (באנגלית)
