לדלג לתוכן

עוצבת האש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוגדה 98
סמל/תג היחידה
סמל/תג היחידה
פרטים
כינוי עוצבת האש
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג אוגדת צנחנים וחי"ר מובחרת
בסיס האם מחנה ליפקין
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1974–הווה (כ־50 שנה)
מלחמות

מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן

מלחמת חרבות ברזל
פיקוד
יחידת אם פיקוד המרכז
יחידות בת
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים מפקדי האוגדה

אוגדה 98, הידועה בכינויה עוצבת האש, היא אוגדה סדירה של חטיבות צנחנים וקומנדו בצה"ל.[1] האוגדה כפופה לפיקוד המרכז, ולוחמיה מתמחים בביצוע איגוף אנכי בצניחה, או נחיתת סער באמצעות מסוקי סער ומטוסי תובלה, ולחימה בעומק שטח האויב.[2]

מבנה עוצבת האש (אוגדה 98)
סמל שם מספור הערות
חטיבות סדירות
חטיבת הצנחנים 35 חטיבת חיל רגלים מוצנחת
חטיבת עוז 89 חטיבת קומנדו
עוצבת קלע דוד 214 חטיבת אש מסווגת
חטיבות מילואים
עוצבת חוד החנית 55 חטיבת חיל רגלים מוצנחת
עוצבת חצי האש 551 חטיבת חיל רגלים מוצנחת מובחרת
יחידות תומכות לחימה
גדוד לפיד 492 גדוד תקשוב עצמאי שאמון על הפעלת אמצעי התקשוב של האוגדה.
יחידות מיוחדות
עוצבת שקנאי 8237 חטיבת הסיוע הקרבי – יחידה לוחמת המורכבת בעיקר מיוצאי יחידות מובחרות המתמחה בניוד בעומק שטח האויב ובסיוע לחטיבות הקומנדו המשויכות לאוגדה.
יחידת הניוד המטכ"לית 5515 יחידת קומנדו מיוחדת אשר מתמחה בניוד וחילוץ כוחות מיוחדים באמצעות כלי רכב בתנאי שטח קשים ובסיטואציות מבצעיות מורכבות.
תרשים מבנה האוגדה לפי תקן נאט"ו לסימון כוחות

הקמת האוגדה ומלחמת לבנון הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוגדה הוקמה ב-1974 כאוגדה 96, בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, ומפקדה היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי ועל כן כונתה אוגדת הקחצ"ר. זאת אף כי כבר במהלך המלחמה הוקמה מפקדת שליטה אוגדתית בפיקוד הקחצ"ר, תת-אלוף עמנואל שקד, למבצעים מיוחדים אשר כונתה "כוח סלע".[3] מפקדה הראשון היה תא"ל דן שומרון.[4] הבולטת שבפעולות האוגדה מיום הקמתה היא נחיתת הסער האמפיבית בשפך נהר האוואלי בזמן מבצע שלום הגליל, תחת פיקודו של עמוס ירון. כוחות האוגדה קיבלו על עצמם את המשימה לנתק את מערכי חטיבת ה"קסטל" של אש"ף ממפקדותיהם בביירות ולמנוע מאנשי הארגון לסגת לביירות. ב-6 וב-7 ביוני החל חיל הים להנחית את כוחות האוגדה בחוף. ב-7 ביוני כוחות האוגדה שנעו צפונה הגיעו לאזור דאמור. תוך כדי כך כוחות אחרים של האוגדה השלימו את כיתור העיר צידון וחברו לכוחות עוצבת הגליל ועוצבת געש.

ב-9 וב-10 ביוני הגיעו כוחות האוגדה למבואותיה הדרומיים של ביירות והחלו לנהל קרבות קשים ברצועות ההגנה של העיר. ומכאן והלאה, במשך חודשיים, ניהלו כוחות האוגדה את מה שנודע לאחר מכן בשם "המצור על ביירות".

מלחמת לבנון השנייה ולאחריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגדת האש לקחה חלק במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, תחת פיקודו של איל איזנברג.[5] במהלך הלחימה בכפר דבל נהרגו 9 מלוחמי האוגדה ונפצעו אחרים.[6] כמו כן לקחו יחידות האוגדה חלק במבצע שמטרתו ביצוע איגוף אנכי והנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך נהר הליטני.[7] לאחר שמחבלי חזבאללה הצליחו להפיל מסוק יסעור החליטו אייזנברג ומפקד פיקוד הצפון, אודי אדם, לעצור את המבצע.[8] כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מחטיבת הצנחנים[9] והן מחטיבה 55, במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה.[10] אייזנברג המשיך לפקד על האוגדה שנה נוספת לאחר המלחמה[11] ועסק בהטמעת לקחי המלחמה ביחידות האוגדה. על תפקוד האוגדה במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בדו"ח ועדת וינוגרד.[12]

ב-2013 הוקם גדוד מילואים הנדסי בעוצבה המורכב מלוחמי חיל הנדסה קרבית, זאת כחלק מלקחי המלחמה.

ב-2015 הוכפפה לאוגדה חטיבת הקומנדו החדשה שמאגדת תחתיה את יחידת מגלן, יחידת אגוז, יחידת רימון ויחידת דובדבן.

ב-2016 פורק האגד הארטילרי של האוגדה, עוצבת כדור האש.

ב-2019, במסגרת התוכנית הרב-שנתית, הוכפפה עוצבת קלע דוד לעוצבת האש.[13]

ב-2020 נוספה לאוגדה היחידה הרב-ממדית, יחידה ניסיונית רב-זרועית שמטרתה איתור והשמדה מהירים של כוחות אויב.[14] בספטמבר 2020 הועברה היחידה לעוצבת הבזק.

במרץ ואפריל 2020, במסגרת התפרצות נגיף הקורונה בישראל, ביצעה האוגדה משימות רווחה, פינוי חולים ולוגיסטיקה של פיקוד העורף בבני ברק.[15]

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת חרבות ברזל נכנסה האוגדה ללחימה בתחילת דצמבר 2023, לאחר סיום עסקת שחרור החטופים וההפוגה בלחימה, וקיבלה את המשימה לכבוש את נפת ח'אן יונס, כניסה ראשונה של צה"ל לדרום רצועת עזה.[16]

האוגדה פעלה בנפת ח'אן יונס במשך מספר חודשים, עד להפלת חטיבת ח'אן יונס של ארגון הטרור חמאס, והשמדת התשתיות הצבאיות של חמאס במקום. מספר קרבות ממוקדים נערכו בגזרה, כמו הפשיטה לבית החולים נאצר בח'אן יונס, מבצע כתר המערב ומבצע יד זהב לשחרור שני חטופים ברפיח. בתום הפעילות בגִזרה, חיסול אלפי מחבלים והשמדת כ-30 ק"מ של מנהרות, יצאה האוגדה משטח הרצועה ב-7 באפריל 2024.[17]

ב-10 במאי החלה האוגדה במבצע בעיירה ג'באליה שבצפון הרצועה. כוחות האוגדה תמרנו במקומות שבהם צה"ל לא תמרן בזמן המלחמה, בהם לב מחנה הפליטים, וניהלו לחימה עצימה נגד גדודי חמאס שהספיקו להשתקם מאז יצאה אוגדה 162 מהעיירה, בסביבות ינואר.

ב-18 בספטמבר פורסם כי בעקבות ההסלמה הביטחונית בזירה הצפונית, במיוחד לאחר התפוצצות זימוניות חזבאללה, האוגדה תוסט צפונה ותהווה חלק מפיקוד צפון, ביחד עם אוגדה 36.[18]

מפקדי האוגדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
דן שומרון 19741976 לימים הרמטכ"ל ה-13
אורי שמחוני 19761978 המפקד במבצע ליטני. לימים ראש מה"ד ונספח צה"ל בארצות הברית
מתן וילנאי 19781981 לימים סגן הרמטכ"ל ושר בממשלת ישראל
עמוס ירון 19811983 המפקד במלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש אכ"א, נספח צה"ל בארצות הברית ומנכ"ל משרד הביטחון
יורם יאיר 19831984 לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית
שמואל ארד 19841985 לימים מפקד פיקוד העורף
אריק מורן[19] ? - 1992
שי אביטל 19921994 לימים מפקד מפקדת העומק ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
עירי כהן 19941997 לשעבר מפקד עוצבת חצי האש
משה קפלינסקי 19991997 לימים סגן הרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה
יצחק גרשון 20011999 לימים מפקד פיקוד העורף
טל רוסו 20032001 לימים מפקד פיקוד הדרום ומפקד מפקדת העומק
אביב כוכבי 20042003 לימים הרמטכ"ל ה-22
יוסי היימן נובמבר 2004−נובמבר 2005 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי וראש החטיבה האסטרטגית באג"ת
איל איזנברג נובמבר 2005−נובמבר 2008 מפקדה במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד פיקוד העורף
רוני נומה נובמבר 2008−מאי 2011 לימים מפקד פיקוד המרכז
אהרון חליוה מאי 2011−אוקטובר 2013 לימים ראש אמ"ן
אמיר ברעם אוקטובר 2013−יולי 2015 לימים מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל
אורי גורדין יולי 2015−נובמבר 2017 לימים מפקד פיקוד הצפון
ירון פינקלמן נובמבר 2017−אוגוסט 2020 לימים מפקד פיקוד הדרום
עופר וינטר אוגוסט 2020–ספטמבר 2022
דן גולדפוס ספטמבר 2022–יולי 2024 מפקד האוגדה במלחמת חרבות ברזל[20]
גיא לוי יולי 2024–הווה נכנס לתפקידו ב-31 ביולי[20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוצבת האש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לילך שובל, תא"ל עופר וינטר יקודם לפיקוד על אוגדה, באתר ישראל היום, 1 ביולי 2019
  2. ^ אמיר בוחבוט‏, הצצה ראשונה: כך ייראה צה"ל במלחמה הבאה, באתר וואלה, 30 בספטמבר 2012
  3. ^ איתן הבר וזאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים", הוצאת דביר זמורה-ביתן, 2003, עמוד 371
  4. ^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
  5. ^ עפר שלח ואמיר בוחבוט, מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009
  6. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 335–339
  7. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 330
  8. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 403
  9. ^ רון בן ישי, "ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם", באתר ynet, 16 באוגוסט 2006
  10. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 398–399
  11. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 413
  12. ^ הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד, עמ' 321
  13. ^ קובי פינקלר, עוצבת "קלע דוד" הוכפפה לעוצבת "האש": נכה באויב באש ובברזל, באתר ערוץ 7, 10 באוקטובר 2019
  14. ^ יואב לימור, אנשי הרפאים, באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2020
  15. ^ אוגדה 98 תגויס למשימות פיקוד העורף, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2020
  16. ^ אוגדת הכוחות המיוחדים של צה"ל נלחמת לראשונה בלב חאן יונס, באתר צה"ל, 6 בדצמבר 2023
  17. ^ יואב זיתון, אין יותר כוחות מתמרנים בעזה: אוגדה 98 יצאה מחאן יונס, רק חטיבה אחת נותרה ברצועה, באתר ynet, 7 באפריל 2024
  18. ^ ציוץ של דורון קדוש ברשת החברתית אקס (טוויטר), 18 בספטמבר 2024
  19. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 37
  20. ^ 1 2 תא"ל גיא לוי נכנס לתפקידו כמפקד עוצבת "האש", באתר צה"ל, 31 ביולי 2024.