יעקב צמח (שופט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב צמח

יעקב צמח (1935 - ינואר 2006) היה דוקטור למשפטים ושופט, שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בין השנים 20032005.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב צמח נולד בשנת 1935 בעיר מוסול שבעיראק, בן לששון ופהימה צמח. אביו כיהן כחבר בפרלמנט העיראקי כנציג היהודי המחוזי בתקופת כהונת המלך פייסל השני. אחיו, אפרים צמח, פעל רבות בתחום החינוך וההוראה, ייסד וניהל את בית הספר הממלכתי-דתי "רמב"ם" בטירת כרמל.

בשנת 1951 עלה לישראל ולמד בבית ספר התיכון "מורים מוסמכים" בחיפה. לאחר מכן התגייס לצה"ל, שם שירת בין השנים 1955 ל-1957.

לאחר שירותו הצבאי, החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1961 סיים את התואר הראשון בהצטיינות. מאמנו בתקופת התמחותו היה השופט ד"ר בנימין הלוי, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים דאז. לאחר תום תקופת התמחותו הוסמך כעורך דין. במקביל, המשיך את לימודי המשפטים ובשנת 1962 קיבל תואר "מוסמך למשפטים" באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנים 1969‏-1970 למד צמח באוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק, שם קיבל תואר L.L.M. כשנתיים לאחר מכן, בשנת 1972, קיבל תואר דוקטור למשפטים (S.J.D) באוניברסיטת וירג'יניה (University of Virginia), במשפט קונסטיטוציוני.

לאחר מספר שנים בהן עבד כעורך דין במשרד עו"ד א.ש. שמרון, החל לעבוד כממונה על החקיקה במשפט המנהלי במשרד המשפטים ושימש בתפקיד זה בין השנים 19791984. בשנת 1984 מונה לשופט מחוזי בבית המשפט המחוזי בירושלים ובינואר 1996 מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי. באוגוסט 2003 מונה צמח לכהונת נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. בתפקיד זה כיהן עד יולי 2005, עת פרש לגמלאות.

צמח היה נשוי ואב לארבעה, שניים מהם, אפי ובינה, משפטנים.

נפטר בינואר 2006 בעקבות מחלה קשה.

הוראה ופעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו האקדמית, לימד השופט צמח במכינה הקדם אקדמית לחיילים משוחררים, שם העביר קורס מבוא ללימודי משפט. הקורס עסק ביצירתם ובתפקודם של בתי המשפט המלכותיים ברחבי אנגליה.

בין השנים 1965 ל-1969, הרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1972‏-1979 שימש מרצה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף, שימש מרצה אורח באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת קליפורניה. בין השנים 19831984 – הרצה בפקולטה למדעי המדינה בירושלים. בנוסף, היה חבר בוועדה למונחי משפט באקדמיה ללשון העברית.

פסיקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השופט צמח דן, בין השאר, בתיקים הבאים:

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "על שפיטותן של שאלות פוליטיות". ספר זה הוא עיבוד מורחב של עבודת הדוקטורט שחיבר באוניברסיטת וירג'יניה. Political Questions in the Courts, Wayne State University Press 1976. על ספר זה אמר נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק כי מדובר בספר שמרבים לצטטו בבתי משפט במדינות המערב.
  • "הרשות השופטת בישראל", הוצאת המכון להשתלמות שופטים (1992). נוסח אנגלי: The Judiciary of Israel, The Institute for Judicial Training of Judges, Jerusalem 1993. למלאכת הכתיבה נדרש השופט צמח על ידי נשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר. הספר ראה אור בארבע מהדורות ותורגם לשפות ערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית.
  • "בעיית אי שפיטות ההליכים הפרלמנטרים", עיוני משפט כרך ג, חוב' מס' 1, תשל"ג 1973.
  • פרסם מאמרי משפט בכתבי עת משפטיים וכן ערכים משפטיים באנציקלופדיה העברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]