יצחק קריב
| יצחק קריב | |||||
| לידה |
1903 ה'תרס"ג פאביאניץ מחוז לודז' פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1999 (בגיל 96 בערך) ד' בשבט ה'תשנ"ט ירושלים ישראל ישראל | ||||
| מקום קבורה |
הר המנוחות | ||||
| מדינה |
| ||||
| עיסוק | מנהל בנק | ||||
| מפלגה | המזרחי | ||||
| בת זוג | שושנה (לבית ברא"פ) | ||||
| |||||

יצחק קריב[1] (שם לידה; יצחק ישראל[2] קרקובסקי-קריב, פאביניץ, פולין, 1903, ה'תרס"ג - ירושלים, ישראל, 21 בינואר 1999, ד' בשבט ה'תשנ"ט) היה ראש עיריית ירושלים המערבית, ומנהל בנק המזרחי, השתייך לתנועת המזרחי ועם זאת התחבב על כל החוגים בירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריב נולד ברוסיה גבול פולין בפביאניץ לרבי צבי דוד קרקובסקי ורות קרקובסקי.[3] קריב עלה לארץ ישראל ב־1924 והתיישב בירושלים ב־1926. ב־1928 מונה למזכיר הנהלת בנק המזרחי בירושלים (כיום בנק מזרחי טפחות), ולאחר מות יהושע השל פרבשטין ב־1948 מונה למנהל הבנק.[4]
ב-25 בספטמבר 1952 נבחר לראש עיריית ירושלים המערבית מטעם סיעת המזרחי. לאחר התפטרותו של שלמה זלמן שרגאי באוגוסט, נערכו דיונים במועצת העיר לבחירת ראש העירייה החדש שארכו קרוב לארבעה חודשים, וקריב נבחר כמועמד פשרה, בתמיכת מפלגות הימין והמפלגות הדתיות, שהרכיבו את הקואליציה של שרגאי.[4] באפריל 1955 מונתה במקומו ועדה קרואה, לאחר שהעירייה כשלה להעביר תקציב.[5]
בבחירות לעירייה ביוני 1955 עמד קריב בראשות רשימה משותפת של המזרחי והפועל המזרחי.[6] לאחר הבחירות תמכה הרשימה, שזכתה בשלושה מושבים, במפא"י וגרשון אגרון שנבחר לראשות העירייה, דבר שהביא את קריב להתפטר מהעירייה. שאר ישוב כהן החליפו במועצת העירייה.[7]
ממרץ 1956 שימש קריב כיועץ לשר הסעד בכל ענייני המוסדות הציבוריים הנתמכים על ידי משרד הסעד.[8]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות התשעים נקרא על שמו של יצחק קריב רחוב בשם רחוב קריב בהעמק בשכונת ממילא בירושלים, בין שער יפו לרחוב דוד המלך על יד מגדל דוד.

חיים אישיים ומשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק דוד קרקובסקי - אביו התגורר בירושלים בשכונת אבן יהושע הנקראת בתי הלפמן.
- יוסף קריב - אחיו, עלה עמו לארץ והיה מזכיר במשרדי הממשלה.
- מרים ניסני - אחותו, עלתה עמו לארץ ישראל מפולין.
- פרופ' יצחק קריב בן דודו היה מראשוני הקרדיולוגים בארץ ישראל ומייסד מכון הלב בבית החולים תל-השומר הנקרא בית החולים שיבא.[9]
נשא לאשה בשנת ה'תרפ"ח את שושנה (לבית משפחת בראפ) שגם היא כמותו מחלוצות הפועל המזרחי שעלו ארצה בה'תרפ"ט.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר אנציקלופדיה של הציונות הדתית (חלק ו, עמודים 810–811).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הודעה בדבר הבחירות למועצת עירית ירושלים, ילקוט הפרסומים 435, ד' באלול תשט"ו, 22 באוגוסט 1955
- ^ דרוש מקור לשמו השני ישראל
- ^ ר' צ. ד. קרקובסקי ז"ל, הארץ, 13 בדצמבר 1953
- ^ 1 2 י. קריב – ראש עירית ירושלים, הארץ, 26 בספטמבר 1952
- ^ "הועדה הקרואה" להנהלת ירושלים החלה בעבודתה, הַבֹּקֶר, 5 באפריל 1955
- ^ ירושלים מרכיבה רשימות מועמדים, חרות, 14 ביוני 1955
- ^ י .קריב יתפטר מעיריית ירושלים, חרות, 9 באוגוסט 1956
- ^ קריב - למשרד הסעד, הַבֹּקֶר, 29 בפברואר 1956
- ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמודים 376-377
- ^ סימול IL-INL-YBZ-0120-083 יד יצחק בן צבי (ישראל נגלית לעין), אוסף יצחק בן צבי - המינוי לנשיאות, יד יצחק בן צבי (ישראל נגלית לעין), אוסף יצחק בן צבי - המינוי לנשיאות;המקור נמצא ב:יד יצחק בן צבי, יד יצחק בן צבי, YBZ.0120.083
| יוסף אל-ח'אלדי (1878–1879) • סלים אל-חוסייני (1882–1897) • פיידי אל-עלמי (1906–1909) • חוסיין אל-חוסייני (1909–1917) | ||
| עארף א-דג'אני (1917–1918) • מוסא כאזם אל-חוסייני (1918–1920) • ראע'ב נשאשיבי (1920–1934) • חוסיין אל-ח'אלדי (1934–1937) • דניאל אוסטר (1937–1938) • מוסטפא אל-ח'אלדי (1938–1944) • דניאל אוסטר (1944–1945) • ה. ג. וובסטר (1945–1947; ועדה ממונה) • ריצ'רד מ. גרייבס (1947–1948; ועדה ממונה) | ||
| אנואר אל-ח'טיב (1948–1950) • עארף אל-עארף (1950–1951) • חנא עטאללה (1951–1952) • עומר וואעארי (1952–1955) • ועדה עירונית (1955–1957) • רוחי אל-ח'טיב (1957–1967) | ||
| דניאל אוסטר (1948–1951) • שלמה זלמן שרגאי (1951–1952) • יצחק קריב (1952–1955) • גרשון אגרון (1955–1959) • מרדכי איש-שלום (1959–1965) • טדי קולק (1965–1967) | ||
| טדי קולק (1967–1993) • אהוד אולמרט (1993–2003) • אורי לופוליאנסקי (2003–2008) • ניר ברקת (2008–2018) • משה ליאון (2018 ואילך) | ||