דניאל אוסטר

דניאל אוֹסְטֶר
	דניאל אוסטר, 1949
לידה	7 במאי 1893; כ"א באייר ה'תרנ"ג; קניאהינין, סמוך לסטניסלבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	15 בינואר 1963 (בגיל 69); י"ט בטבת ה'תשכ"ג; ירושלים, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה, ירושלים
תאריך עלייה	1914
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת וינה
מפלגה	הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית
בת זוג	ז'וליה אוֹסְטֶר (לבית משפחת מני)
	14 במאי 1948 – 14 בפברואר 1949; (9 חודשים ו־3 ימים)
	14 במאי 1948 – 14 בפברואר 1949; (9 חודשים ו־3 ימים)
	ספטמבר 1937 – אוגוסט 1938; (כ־11 חודשים)
	→ חוסיין אל-ח'אלדי מוסטפא אל-ח'אלדי ←
	27 באוגוסט 1944 – 11 ביולי 1945; (10 חודשים ו־14 ימים)
	→ מוסטפא אל-ח'אלידי ג. ה. וובסטר ←
	מאי 1948 – 10 בינואר 1951; (כשנתיים ו־8 חודשים)
	→ ריצ'רד גרייבס שלמה זלמן שרגאי ←

דניאל אוֹסְטֶר (7 במאי 1893 – 15 בינואר 1963) היה ראש עיריית ירושלים, היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה. הוא שימש בתפקיד בסוף תקופת המנדט ולאחר הכרזת העצמאות עד 1950. קודם לכן היה סגנו וממלא מקומו של ראש העירייה הערבי, חוסיין אל-ח'אלדי. שימש חבר מועצת העם מטעם מפלגת הציונים הכלליים ומחותמי מגילת העצמאות. אוסטר היה ראש העיר במשך כארבע שנים, שהתחלקו בין שלוש תקופות כהונה לא רצופות (1937–1938, 1944–1945, 1948–1951).^[2]

ביוגרפיה

דניאל אוסטר נולד לרחל גוטמן ויעקב אוסטר בכפר קְנְיָהינין (אנ') הסמוך לסטניסלבוב שבגליציה (במאה ה-21, באוקראינה - בחלק מהעיר ששינתה בינתיים את שמה ל"איוואנו־פרנקיבסק").^[3] הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת וינה והיה יו"ר תנועת נוער ציונית בעיר. בשנת 1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. כעבור שנה, באביב 1914, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.^[4] במלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא האוסטרו-הונגרי ושירת בדמשק כאיש קשר בין ארתור רופין לבין ארץ ישראל.^[5]

בתום המלחמה היה מזכיר המחלקה המשפטית של ועד הצירים, היה ממניחי היסודות לבית משפט השלום העברי וחיבר את ספר תקנות בתי המשפט העבריים.^[6] כעורך דין^[7] התמסר לענייני היישוב היהודי והיה חבר הנהלה בחברות שונות, בין היתר כסגן יו"ר הנהלת חברת "שמשון" לבתי חרושת למלט. נבחר לאספת הנבחרים הראשונה מטעם מפלגת הפועל הצעיר.

היה ממייסדי רחביה ושימש יו"ר ועד השכונה. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם הציונים הכלליים.^[8] בבחירות לעיריית ירושלים ספטמבר 1934 נבחר אוסטר כחבר במועצה. מיד לאחר הבחירות הודיע אוסטר על התפטרותו עקב אי מינויו של ראש עירייה יהודי והימנעותם של חברי הוועד הלאומי לדרוש מינוי ראש עירייה יהודי למרות הרוב היהודי בעיר,^[9] אך חזר בו מההתפטרות.^[10] בינואר 1935, עם כינוס מועצת העיר החדשה, מונה על ידי הנציב העליון לסגן ראש העיר,^[11] למורת רוחם של מפלגת מפא"י שבקשה למנות לתפקיד את חיים סלומון.^[4] היה נציג העירייה בוועידה הבינלאומית לבניין ערים ושימש ממלא מקום ראש העירייה בהזדמנויות שונות. מספטמבר 1937, בעקבות גירושו של ראש העיר חוסיין אל-ח'אלדי, יחד עם הוועד הערבי העליון, שימש כממלא מקום ראש העיר ואף קיבל את משכורתו של ראש העיר,^[12] ובכך היה היהודי הראשון בתפקיד ראש עיריית ירושלים. לאחר כשנה, מינו הבריטים את מוסטפא אל-ח'אלדי לראש העיר ואוסטר המשיך לכהן כסגנו.^[13]

בשנת 1939 השתתף בקונגרס הציוני העולמי הכ"א. באוגוסט 1943 מילא אוסטר את מקומו של ראש העירייה, בעת שהלה היה בחופשה.^[14] לאחר מותו של אל-ח'אלידי ב-1944 שימש אוסטר כממלא מקום ראש העירייה. מינויו נתמך על ידי חברי המועצה היהודים, אולם החברים הערבים התנגדו למינוי ראש עיר יהודי ודרשו לשמור על ראשות העירייה ביהדיים ערביות.^[15] חברי העירייה הערביים החרימו את ישיבות העירייה, וביוני 1945 הורה הנציב העליון על פיזורה ומינוי ועדה קרואה תחתיה.^[16] בשנת 1946 התמנה אוסטר למועצת המנהלים של הקרן הקיימת לישראל. באותה שנה, הוענק לו תואר קצין כבוד במסדר האימפריה הבריטית.^[17]

בתחילת מאי 1948 הוקמה מועצת העירייה העברית בה היו חברים חברי המועצה היהודים שנבחרו ב־1934,^[18] בראשות אוסטר. ב־29 באפריל מסר ראש מועצת העירייה הממונה לאוסטר את המפתחות לבניין עיריית ירושלים.^[19]

אוסטר כיהן כחבר מועצת המדינה הזמנית ונמנה בין חותמי מגילת העצמאות. עקב המצב הביטחוני נבצר ממנו להגיע אל טקס החתימה עצמו ורק כעבור זמן צירף את חתימתו. לאחר הקמת מדינת ישראל היה לראש העירייה הראשון של ירושלים.^[20] בכהונתו זו עסק בשיקום העיר מקרבות מלחמת העצמאות, בהרחבת שטח שיפוט העירייה לשכונות מערב ירושלים ובניית שכונות חדשות, ובקליטת עלייה.

לקראת הבחירות לאספה המכוננת ביקשו הציונים הכללים להציבו במקום השמיני ברשימת המפלגה.^[21] אוסטר דרש מקום גבוהה יותר ברשימה, ומשלא נענה התמודד בראשות רשימת למען ירושלים (ט). הרשימה קיבלה 842 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

בשנת 1949 היה ממייסדי האגודה למען האו"ם בישראל ושימש כיושב ראש הראשון של האגודה, שהוקמה לקדם שיתוף פעולה בין-לאומי, פירוק נשק, סיוע לארצות נחשלות וקידום זכויות אדם.^[22] בבחירות למועצת עיריית ירושלים בדצמבר 1950 זכתה המפלגה הפרוגרסיבית בראשות אוסטר לשני מושבים. ב־10 בינואר 1951 נבחר לראשות העירייה שלמה זלמן שרגאי בראשות קואליצייה של חזית דתית מאוחדת, מפלגת המרכז, תנועת החרות, פאג"י והרשימה הספרדית. המפלגה הפרוגרסיבית נותרה באופוזיציה, ואוסטר התפטר מהעירייה.^[23] אוסטר נבחר שוב לעירייה מטעם המפלגה הפרוגרסיבית בבחירות ב־1955, שזכתה בשני מושבים.^[24] אוסטר הציג את מועמדותו לראשות העירייה, אך לא זכה בהצבעה.^[25] כהונתו במועצת העירייה פקעה לאחר שלא השתתף בישיבותה במשך שלושה חודשים.^[26]

בשנת 1955 היה חבר בוועדת רטנר - ועדת חקירה בראשות יוחנן רטנר שבה השתתף גם יעקב סלומון, שבדקה האם יש לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי.^[27] בנובמבר 1960 מונה לנשיא מרכז היהלומים והבורסה ליהלומים שהוקמה בירושלים (בניין מרכז היהלומים עבר לשמש, כעבור מספר שנים, כבניין הטלוויזיה הישראלית).^[28]

היה חבר המפלגה הליברלית וחבר אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים.^[29] בספטמבר 1962 מונה לקונסול כבוד של תאילנד בישראל.^[30]

הנצחה בירושלים

על שמו נקרא "גן דניאל" שהחל משנות ה-90 של המאה ה-20 מהווה חלק מקריית עיריית ירושלים, "כיכר אוסטר", שבגבול שכונת רחביה, בקרבת ביתו ויער בהרי ירושלים.^[31]

חיים אישיים ומשפחה

אוסטר היה נשוי לז'וליה, בתו של השופט מלכיאל מני.^[32] הוא היה אביהם של אליהו, שבגיל 15 וחצי נהרג בתאונת אקדח,^[33] או ששם קץ לחייו,^[34] ושל תמר.^[35] ילד קודם שלו נהרג בגיל צעיר בשנת 1925,^[36] לאחר שנפל לדוד מים רותחים.^[34] אחיינו היה הסופר פול אוסטר.^[37]

עץ משפחת מני

רבי יחזקאל שלום מני

סמרה מני^[א]

סמרה מני^[ב]

יעקב מני

רחל מני

מלכיאל מני

עץ משפחת פאנו

רבי אברהם ברוך מני

רבי סלימאן מנחם מני^[ג]

רבי סלימאן מנחם מני^[ד]

זמירה משורר

ז'וליה אוסטר

זמירה רקח

יואל רקח

מוסיה בוגרשוב

ברוך מני

משה מני

רוזה לוי

שרה מזרחי

(1935-1948)

זמירה בקר

ריקה שאקי

מלכה סלומון

אליהו מני

רעיה טילן

דליה הורביץ

↑ אחותו של רבי עבדאללה סומך
↑ אחותו של רבי עבדאללה סומך
↑ נכדה שלא מופיעה בתבנית היא פנינה שהייתה נשואה לראובן גרינברג
↑ נכדה שלא מופיעה בתבנית היא פנינה שהייתה נשואה לראובן גרינברג

לקריאה נוספת

'אוֹסְטֶר (אַוּסְטֶר), דניאל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 29. (הספר בקטלוג ULI)
דוד תדהר (עורך), "דניאל אוסטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 165 והשלמה בדוד תדהר (עורך), "דניאל אוסטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4356

קישורים חיצוניים

דניאל אוסטר, דף שער בספרייה הלאומית
מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007
ד. ירושלמי, ד. אוסטר, הד-המזרח, 25 ביוני 1943
אורי קיסרי, מורי דניאל אוסטר - מאמר לזכרו, הארץ, 1 בפברואר 1963
דניאל אוסטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

↑ דניאל אוסטר באתר GRAVEZ
↑ עיריית ירושלים, דניאל אוסטר כיהן כראש העיר בין השנים 1948–1951, באתר עיריית ירושלים
↑ מוזכר במאמר האוקראיני הזה על תולדות העיר איוואנו־פרנקיבסק וסביבותיה.
1 2 יגאל אייל, דניאל בגוב עיריות, כל העיר, 17 ביולי 1981
↑ שמועות טובות ורעות מא"י, המצפה, 16 במאי 1918
↑ דניאל אוסטר, משפט השלום העברי, הפועל הצעיר, 13 ביוני 1919
ראש פינה, דואר היום, 6 ביוני 1921
↑ משרד עורכי הדין, דואר היום, 25 בפברואר 1921
↑ תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932
↑ התפטרותו של אוסטר מגלה את מזימת מפא"י נגד ראש עיריה עברי, הירדן, 5 באוקטובר 1934
↑ אוסטר חוזר בו לאחר לחץ, הירדן, 7 באוקטובר 1934
↑ דניאל אוסטר ויעקוב פרג' סגני ראש עירית ירושלים, הירדן, 20 בינואר 1935
↑ הערבים בעירית ירושלים יתפטרו, דבר, 27 בדצמבר 1937
↑ ישיבת מועצת עירית ירושלים, דבר, 6 בספטמבר 1938
↑ ד. אוסטר נכנס לתפקידו כמ"מ ראש העיריה, המשקיף, 25 ביוני 1943
↑ שמואל דותן, המאבק על ארץ ישראל, עמ' 242
↑ פירוק עירית ירושלים ומנוי ועדת־הנהלה בריטית, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביולי 1945
↑ אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946
↑ בירושלים הפצועה והלוחמת, הצופה, 5 במאי 1948
↑ המזכירות הראשית של הממשלה כבר סגרה את משרדיה בירושלים, המשקיף, 29 באפריל 1948
↑ מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007
↑ מ. וויטלין, אוסטר מנהל מו"מ על הקמת רשימה נפרדת של אנשי כלכלה בירושלים, חרות, 6 בינואר 1949
↑ אסיפת האגודות למען האו"ם בג'נבה, הארץ, 14 בספטמבר 1952
↑ שרגאי נבחר ראש עיריית ירושלים ע"י הימין המאוחד, על המשמר, 10 בינואר 1951
↑ ילקוט הפרסומים 435, 22 באוגוסט 1955, עמוד 1183
↑ בקולות הדתיים נבחר ג. אגרון לראש עירית ירושלים, חרות, 8 בספטמבר 1955
↑ ד. אוסטר תובע ממפלגתו להחזירו למועצת העיריה, הצופה, 10 באוקטובר 1956
↑ שרה אוסצקי-לזר, הממשל הצבאי כמנגנון שליטה באזרחים הערבים – 1948-1958, המזרח החדש מ"ג, 2002;
אמנון לין, בטרם סערה, עמ' 124-125
↑ נחנך מרכז היהלומים, למרחב, 16 בנובמבר 1960
↑ מת עו"ד דניאל אוסטר, הארץ, 16 בינואר 1963
↑ קונסול תאילנד בישראל עו"ד דניאל אוסטר, הארץ, 4 בספטמבר 1962
↑ יינטע יער לזכר דניאל אוסטר, למרחב, 15 בפברואר 1963
גילו לוח הזכרון ביער דניאל אוסטר, הארץ, 9 בינואר 1964
↑ ברכה לבבית, דואר היום, 19 בינואר 1921
↑ מותו של אליהו אוסטר נגרם בתאונה, דבר, 22 במרץ 1945
1 2 על מסיבות מותו של אליהו אוסטר ז"ל, הארץ, 13 במרץ 1945
↑ פרופיל משתפחתי של דניאל אוסטר (באנגלית)
↑ תנחומים, דואר היום, 17 באוגוסט 1925
↑ מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007

[38] אחותו של רבי עבדאללה סומך

[39] אחותו של רבי עבדאללה סומך

[40] נכדה שלא מופיעה בתבנית היא פנינה שהייתה נשואה לראובן גרינברג

[41] נכדה שלא מופיעה בתבנית היא פנינה שהייתה נשואה לראובן גרינברג

[1] דניאל אוסטר באתר GRAVEZ

[2] עיריית ירושלים, דניאל אוסטר כיהן כראש העיר בין השנים 1948–1951, באתר עיריית ירושלים

[3] מוזכר במאמר האוקראיני הזה על תולדות העיר איוואנו־פרנקיבסק וסביבותיה.

[כלהעיר-4] 1 2 יגאל אייל, דניאל בגוב עיריות, כל העיר, 17 ביולי 1981

[5] שמועות טובות ורעות מא"י, המצפה, 16 במאי 1918

[6] דניאל אוסטר, משפט השלום העברי, הפועל הצעיר, 13 ביוני 1919
ראש פינה, דואר היום, 6 ביוני 1921

[7] משרד עורכי הדין, דואר היום, 25 בפברואר 1921

[8] תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932

[9] התפטרותו של אוסטר מגלה את מזימת מפא"י נגד ראש עיריה עברי, הירדן, 5 באוקטובר 1934

[10] אוסטר חוזר בו לאחר לחץ, הירדן, 7 באוקטובר 1934

[11] דניאל אוסטר ויעקוב פרג' סגני ראש עירית ירושלים, הירדן, 20 בינואר 1935

[12] הערבים בעירית ירושלים יתפטרו, דבר, 27 בדצמבר 1937

[13] ישיבת מועצת עירית ירושלים, דבר, 6 בספטמבר 1938

[14] ד. אוסטר נכנס לתפקידו כמ"מ ראש העיריה, המשקיף, 25 ביוני 1943

[15] שמואל דותן, המאבק על ארץ ישראל, עמ' 242

[16] פירוק עירית ירושלים ומנוי ועדת־הנהלה בריטית, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביולי 1945

[17] אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946

[18] בירושלים הפצועה והלוחמת, הצופה, 5 במאי 1948

[19] המזכירות הראשית של הממשלה כבר סגרה את משרדיה בירושלים, המשקיף, 29 באפריל 1948

[20] מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007

[21] מ. וויטלין, אוסטר מנהל מו"מ על הקמת רשימה נפרדת של אנשי כלכלה בירושלים, חרות, 6 בינואר 1949

[22] אסיפת האגודות למען האו"ם בג'נבה, הארץ, 14 בספטמבר 1952

[23] שרגאי נבחר ראש עיריית ירושלים ע"י הימין המאוחד, על המשמר, 10 בינואר 1951

[24] ילקוט הפרסומים 435, 22 באוגוסט 1955, עמוד 1183

[25] בקולות הדתיים נבחר ג. אגרון לראש עירית ירושלים, חרות, 8 בספטמבר 1955

[26] ד. אוסטר תובע ממפלגתו להחזירו למועצת העיריה, הצופה, 10 באוקטובר 1956

[27] שרה אוסצקי-לזר, הממשל הצבאי כמנגנון שליטה באזרחים הערבים – 1948-1958, המזרח החדש מ"ג, 2002;
אמנון לין, בטרם סערה, עמ' 124-125

[28] נחנך מרכז היהלומים, למרחב, 16 בנובמבר 1960

[29] מת עו"ד דניאל אוסטר, הארץ, 16 בינואר 1963

[30] קונסול תאילנד בישראל עו"ד דניאל אוסטר, הארץ, 4 בספטמבר 1962

[31] יינטע יער לזכר דניאל אוסטר, למרחב, 15 בפברואר 1963
גילו לוח הזכרון ביער דניאל אוסטר, הארץ, 9 בינואר 1964

[32] ברכה לבבית, דואר היום, 19 בינואר 1921

[33] מותו של אליהו אוסטר נגרם בתאונה, דבר, 22 במרץ 1945

[מותו-34] 1 2 על מסיבות מותו של אליהו אוסטר ז"ל, הארץ, 13 במרץ 1945

[35] פרופיל משתפחתי של דניאל אוסטר (באנגלית)

[36] תנחומים, דואר היום, 17 באוגוסט 1925

[37] מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

ירושלים ראשי עיריית ירושלים
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית	יוסף אל-ח'אלדי (1878–1879) • סלים אל-חוסייני (1882–1897) • פיידי אל-עלמי (1906–1909) • חוסיין אל-חוסייני (1909–1917)
המנדט הבריטי המנדט הבריטי	עארף א-דג'אני (1917–1918) • מוסא כאזם אל-חוסייני (1918–1920) • ראע'ב נשאשיבי (1920–1934) • חוסיין אל-ח'אלדי (1934–1937) • דניאל אוסטר (1937–1938) • מוסטפא אל-ח'אלדי (1938–1944) • דניאל אוסטר (1944–1945) • ג'ורג' וובסטר (1945–1947; ועדה ממונה) • ריצ'רד גרייבס (1947–1948; ועדה ממונה)
ירדן ראשי העיר המזרחית	אנואר אל-ח'טיב (1948–1950) • עארף אל-עארף (1950–1951) • חנא עטאללה (1951–1952) • עומר וואעארי (1952–1955) • ועדה עירונית (1955–1957) • רוחי אל-ח'טיב (1957–1967)
ישראל ראשי העיר המערבית	דניאל אוסטר (1948–1951) • שלמה זלמן שרגאי (1951–1952) • יצחק קריב (1952–1955) • גרשון אגרון (1955–1959) • מרדכי איש-שלום (1959–1965) • טדי קולק (1965–1967)
ישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת	טדי קולק (1967–1993) • אהוד אולמרט (1993–2003) • אורי לופוליאנסקי (2003–2008) • ניר ברקת (2008–2018) • משה ליאון (2018 ואילך)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דניאל אוסטר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דניאל אוסטר