לדלג לתוכן

דניאל אוסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל אוֹסְטֶר
דניאל אוסטר, 1949
דניאל אוסטר, 1949
לידה 7 במאי 1893
כ"א באייר ה'תרנ"ג
קניאהינין, סמוך לסטניסלבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית הונגריההונגריה
פטירה 15 בינואר 1963 (בגיל 69)
י"ט בטבת ה'תשכ"ג
ירושלים, ישראל
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה, ירושלים[1]
תאריך עלייה 1914
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת וינה
מפלגה הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית
בת זוג ז'וליה אוֹסְטֶר (לבית משפחת מני)
חבר מועצת המדינה הזמנית
14 במאי 194814 בפברואר 1949
(9 חודשים ו־3 ימים)
ראש עיריית ירושלים
ספטמבר 1937אוגוסט 1938
(כ־11 חודשים)
27 באוגוסט 194411 ביולי 1945
(10 חודשים ו־14 ימים)
מאי 1948 – 10 בינואר 1951
(כשנתיים ו־8 חודשים)

דניאל אוֹסְטֶר (7 במאי 189315 בינואר 1963) היה ראש עיריית ירושלים, היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה. הוא שימש בתפקיד בסוף תקופת המנדט ולאחר הכרזת העצמאות עד 1950. קודם לכן היה סגנו וממלא מקומו של ראש העירייה הערבי, חוסיין אל-ח'אלדי. שימש חבר מועצת העם מטעם מפלגת הציונים הכלליים ומחותמי מגילת העצמאות. אוסטר היה ראש העיר במשך כארבע שנים, שהתחלקו בין שלוש תקופות כהונה לא רצופות (19371938, 19441945, 1948–1951).[2]

דניאל אוסטר נולד לרחל גוטמן ויעקב אוסטר בכפר קְנְיָהינין (אנ') הסמוך לסטניסלבוב שבגליציהמאה ה-21, באוקראינה - בחלק מהעיר ששינתה בינתיים את שמה ל"איוואנו־פרנקיבסק").[3] הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת וינה והיה יו"ר תנועת נוער ציונית בעיר. בשנת 1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. כעבור שנה, באביב 1914, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.[4] במלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא האוסטרו-הונגרי ושירת בדמשק כאיש קשר בין ארתור רופין לבין ארץ ישראל.[5]

בתום המלחמה היה מזכיר המחלקה המשפטית של ועד הצירים, היה ממניחי היסודות לבית משפט השלום העברי וחיבר את ספר תקנות בתי המשפט העבריים.[6] כעורך דין[7] התמסר לענייני היישוב היהודי והיה חבר הנהלה בחברות שונות, בין היתר כסגן יו"ר הנהלת חברת "שמשון" לבתי חרושת למלט. נבחר לאספת הנבחרים הראשונה מטעם מפלגת הפועל הצעיר.

היה ממייסדי רחביה ושימש יו"ר ועד השכונה. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם הציונים הכלליים.[8] בבחירות לעיריית ירושלים ספטמבר 1934 נבחר אוסטר כחבר במועצה. מיד לאחר הבחירות הודיע אוסטר על התפטרותו עקב אי מינויו של ראש עירייה יהודי והימנעותם של חברי הוועד הלאומי לדרוש מינוי ראש עירייה יהודי למרות הרוב היהודי בעיר,[9] אך חזר בו מההתפטרות.[10] בינואר 1935, עם כינוס מועצת העיר החדשה, מונה על ידי הנציב העליון לסגן ראש העיר,[11] למורת רוחם של מפלגת מפא"י שבקשה למנות לתפקיד את חיים סלומון.[4] היה נציג העירייה בוועידה הבינלאומית לבניין ערים ושימש ממלא מקום ראש העירייה בהזדמנויות שונות. מספטמבר 1937, בעקבות גירושו של ראש העיר חוסיין אל-ח'אלדי, יחד עם הוועד הערבי העליון, שימש כממלא מקום ראש העיר ואף קיבל את משכורתו של ראש העיר,[12] ובכך היה היהודי הראשון בתפקיד ראש עיריית ירושלים. לאחר כשנה, מינו הבריטים את מוסטפא אל-ח'אלדי לראש העיר ואוסטר המשיך לכהן כסגנו.[13]

בשנת 1939 השתתף בקונגרס הציוני העולמי הכ"א. באוגוסט 1943 מילא אוסטר את מקומו של ראש העירייה, בעת שהלה היה בחופשה.[14] לאחר מותו של אל-ח'אלידי ב-1944 שימש אוסטר כממלא מקום ראש העירייה. מינויו נתמך על ידי חברי המועצה היהודים, אולם החברים הערבים התנגדו למינוי ראש עיר יהודי ודרשו לשמור על ראשות העירייה ביהדיים ערביות.[15] חברי העירייה הערביים החרימו את ישיבות העירייה, וביוני 1945 הורה הנציב העליון על פיזורה ומינוי ועדה קרואה תחתיה.[16] בשנת 1946 התמנה אוסטר למועצת המנהלים של הקרן הקיימת לישראל. באותה שנה, הוענק לו תואר קצין כבוד במסדר האימפריה הבריטית.[17]

בתחילת מאי 1948 הוקמה מועצת העירייה העברית בה היו חברים חברי המועצה היהודים שנבחרו ב־1934,[18] בראשות אוסטר. ב־29 באפריל מסר ראש מועצת העירייה הממונה לאוסטר את המפתחות לבניין עיריית ירושלים.[19]

אוסטר כיהן כחבר מועצת המדינה הזמנית ונמנה בין חותמי מגילת העצמאות. עקב המצב הביטחוני נבצר ממנו להגיע אל טקס החתימה עצמו ורק כעבור זמן צירף את חתימתו. לאחר הקמת מדינת ישראל היה לראש העירייה הראשון של ירושלים.[20] בכהונתו זו עסק בשיקום העיר מקרבות מלחמת העצמאות, בהרחבת שטח שיפוט העירייה לשכונות מערב ירושלים ובניית שכונות חדשות, ובקליטת עלייה.

לקראת הבחירות לאספה המכוננת ביקשו הציונים הכללים להציבו במקום השמיני ברשימת המפלגה.[21] אוסטר דרש מקום גבוהה יותר ברשימה, ומשלא נענה התמודד בראשות רשימת למען ירושלים (ט). הרשימה קיבלה 842 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

בשנת 1949 היה ממייסדי האגודה למען האו"ם בישראל ושימש כיושב ראש הראשון של האגודה, שהוקמה לקדם שיתוף פעולה בין-לאומי, פירוק נשק, סיוע לארצות נחשלות וקידום זכויות אדם.[22] בבחירות למועצת עיריית ירושלים בדצמבר 1950 זכתה המפלגה הפרוגרסיבית בראשות אוסטר לשני מושבים. ב־10 בינואר 1951 נבחר לראשות העירייה שלמה זלמן שרגאי בראשות קואליצייה של חזית דתית מאוחדת, מפלגת המרכז, תנועת החרות, פאג"י והרשימה הספרדית. המפלגה הפרוגרסיבית נותרה באופוזיציה, ואוסטר התפטר מהעירייה.[23] אוסטר נבחר שוב לעירייה מטעם המפלגה הפרוגרסיבית בבחירות ב־1955, שזכתה בשני מושבים.[24] אוסטר הציג את מועמדותו לראשות העירייה, אך לא זכה בהצבעה.[25] כהונתו במועצת העירייה פקעה לאחר שלא השתתף בישיבותה במשך שלושה חודשים.[26]

בשנת 1955 היה חבר בוועדת רטנר - ועדת חקירה בראשות יוחנן רטנר שבה השתתף גם יעקב סלומון, שבדקה האם יש לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי.[27] בנובמבר 1960 מונה לנשיא מרכז היהלומים והבורסה ליהלומים שהוקמה בירושלים (בניין מרכז היהלומים עבר לשמש, כעבור מספר שנים, כבניין הטלוויזיה הישראלית).[28]

היה חבר המפלגה הליברלית וחבר אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים.[29] בספטמבר 1962 מונה לקונסול כבוד של תאילנד בישראל.[30]

הנצחה בירושלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו נקרא "גן דניאל" שהחל משנות ה-90 של המאה ה-20 מהווה חלק מקריית עיריית ירושלים, "כיכר אוסטר", שבגבול שכונת רחביה, בקרבת ביתו ויער בהרי ירושלים.[31]

חיים אישיים ומשפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטר היה נשוי לז'וליה, בתו של השופט מלכיאל מני.[32] הוא היה אביהם של אליהו, שבגיל 15 וחצי נהרג בתאונת אקדח,[33] או ששם קץ לחייו,[34] ושל תמר.[35] ילד קודם שלו נהרג בגיל צעיר בשנת 1925,[36] לאחר שנפל לדוד מים רותחים.[34] אחיינו היה הסופר פול אוסטר.[37]

עץ משפחת מני
 
 
סמרה מני[א]
סמרה מני[ב]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב מני
יעקב מני
רחל מני
רחל מני
 
עץ משפחת פאנו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זמירה משורר
זמירה משורר
 
 
ז'וליה אוסטר
ז'וליה אוסטר
זמירה רקח
זמירה רקח
 
 
ברוך מני
ברוך מני
משה מני
משה מני
רוזה לוי
רוזה לוי
 
שרה מזרחי
שרה מזרחי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת סלומון
 
 
 
 
 
 
 
 (1935-1948) 
 
 
זמירה בקר
זמירה בקר
 
ריקה שאקי
ריקה שאקי
 
מלכה סלומון
מלכה סלומון
 
אליהו מני
אליהו מני
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת משה שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רעיה טילן
רעיה טילן
 
 
 
דליה הורביץ
דליה הורביץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  1. אחותו של רבי עבדאללה סומך
  2. אחותו של רבי עבדאללה סומך
  3. נכדה שלא מופיעה בתבנית היא פנינה שהייתה נשואה לראובן גרינברג
  4. נכדה שלא מופיעה בתבנית היא פנינה שהייתה נשואה לראובן גרינברג

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. דניאל אוסטר באתר GRAVEZ
  2. עיריית ירושלים, דניאל אוסטר כיהן כראש העיר בין השנים 1948–1951, באתר עיריית ירושלים
  3. מוזכר במאמר האוקראיני הזה על תולדות העיר איוואנו־פרנקיבסק וסביבותיה.
  4. 1 2 יגאל אייל, דניאל בגוב עיריות, כל העיר, 17 ביולי 1981
  5. שמועות טובות ורעות מא"י, המצפה, 16 במאי 1918
  6. דניאל אוסטר, משפט השלום העברי, הפועל הצעיר, 13 ביוני 1919
    ראש פינה, דואר היום, 6 ביוני 1921
  7. משרד עורכי הדין, דואר היום, 25 בפברואר 1921
  8. תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932
  9. התפטרותו של אוסטר מגלה את מזימת מפא"י נגד ראש עיריה עברי, הירדן, 5 באוקטובר 1934
  10. אוסטר חוזר בו לאחר לחץ, הירדן, 7 באוקטובר 1934
  11. דניאל אוסטר ויעקוב פרג' סגני ראש עירית ירושלים, הירדן, 20 בינואר 1935
  12. הערבים בעירית ירושלים יתפטרו, דבר, 27 בדצמבר 1937
  13. ישיבת מועצת עירית ירושלים, דבר, 6 בספטמבר 1938
  14. ד. אוסטר נכנס לתפקידו כמ"מ ראש העיריה, המשקיף, 25 ביוני 1943
  15. שמואל דותן, המאבק על ארץ ישראל, עמ' 242
  16. פירוק עירית ירושלים ומנוי ועדת־הנהלה בריטית, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביולי 1945
  17. אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946
  18. בירושלים הפצועה והלוחמת, הצופה, 5 במאי 1948
  19. המזכירות הראשית של הממשלה כבר סגרה את משרדיה בירושלים, המשקיף, 29 באפריל 1948
  20. מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007
  21. מ. וויטלין, אוסטר מנהל מו"מ על הקמת רשימה נפרדת של אנשי כלכלה בירושלים, חרות, 6 בינואר 1949
  22. אסיפת האגודות למען האו"ם בג'נבה, הארץ, 14 בספטמבר 1952
  23. שרגאי נבחר ראש עיריית ירושלים ע"י הימין המאוחד, על המשמר, 10 בינואר 1951
  24. ילקוט הפרסומים 435, 22 באוגוסט 1955, עמוד 1183
  25. בקולות הדתיים נבחר ג. אגרון לראש עירית ירושלים, חרות, 8 בספטמבר 1955
  26. ד. אוסטר תובע ממפלגתו להחזירו למועצת העיריה, הצופה, 10 באוקטובר 1956
  27. שרה אוסצקי-לזר, הממשל הצבאי כמנגנון שליטה באזרחים הערבים – 1948-1958, המזרח החדש מ"ג, 2002;
    אמנון לין, בטרם סערה, עמ' 124-125
  28. נחנך מרכז היהלומים, למרחב, 16 בנובמבר 1960
  29. מת עו"ד דניאל אוסטר, הארץ, 16 בינואר 1963
  30. קונסול תאילנד בישראל עו"ד דניאל אוסטר, הארץ, 4 בספטמבר 1962
  31. יינטע יער לזכר דניאל אוסטר, למרחב, 15 בפברואר 1963
    גילו לוח הזכרון ביער דניאל אוסטר, הארץ, 9 בינואר 1964
  32. ברכה לבבית, דואר היום, 19 בינואר 1921
  33. מותו של אליהו אוסטר נגרם בתאונה, דבר, 22 במרץ 1945
  34. 1 2 על מסיבות מותו של אליהו אוסטר ז"ל, הארץ, 13 במרץ 1945
  35. פרופיל משתפחתי של דניאל אוסטר (באנגלית)
  36. תנחומים, דואר היום, 17 באוגוסט 1925
  37. מרדכי נאור, איך יהיה אדם ראש עיר כזאת?, באתר הארץ, 14 במאי 2007