חוסיין אל-חוסייני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוסיין אל-חוסייני
חוסיין אל-חוסייני (במרכז התמונה, מתחת לדגל הלבן) בטקס כניעת ירושלים

חוסיין סלים אל-חוסייניערבית: حسين سليم الحسيني, תעתיק מדויק: חסין סלים אלחסיני, ? - 1918) היה ראש עיריית ירושלים בשנותיו האחרונות של השלטון העות'מאני בעיר ובעת כיבוש העיר בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה. נודע בכינויו חוסיין ביי.

אל-חוסייני, בן למשפחת חוסייני המכובדת, נולד בירושלים בסביבות אמצע המאה ה-19. אביו, סלים אל-חוסייני, היה איש ציבור נכבד בשלטון המקומי וכיהן אף הוא בתפקיד ראש עיריית ירושלים בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19. חוסיין אל-חוסייני קיבל את תפקיד ראש העיר בשנת 1909, ובמהלך כהונתו עסק נמרצות בפיתוח התשתיות בעיר. תחת הנהגתו רוצפו רחובות העיר העתיקה, שופרו שירותי הניקיון והתברואה, והחל ביצועו של פרויקט ביוב שמומן בחלקו בידי יהדות התפוצות. מאמצי הפיתוח שלו זכו להערכת תושבי העיר המוסלמים, הנוצרים והיהודים. בראיון לעיתון המצרי "אל-אקדאם" במרץ 1914 עמד על ההבחנה שבין הציונות, שאינה מאיימת על פלסטין, לבין ההתיישבות היהודית בפועל בה המהווה סכנה אמיתית, ומחייבת הימנעות מוחלטת ממכירת קרקעות ליהודים. החל מ-1915 עמד חוסיין אל-חוסייני גם בראש ארגון הסהר האדום, שבצד התפקיד הרפואי שמילא בשנות מלחמת העולם הראשונה קידם הבנה בין ערבים ויהודים בעיר.

עם כיבוש ירושלים בידי הבריטים בדצמבר 1917, היה חוסיין אל-חוסייני זה שמסר רשמית את כניעת העיר לכוחות הבריטים, בשורת טקסי כניעה שנערכו במקום הידוע כיום ככיכר אלנבי (בשכונת רוממה). הוא לקה בדלקת ריאות בעקבות העמידה הממושכת בקור וברוח, ואושפז בבית החולים שערי צדק, שם זכה לביקורו של הגנרל אדמונד אלנבי שהגיע לקבל ממנו את הכניעה הרשמית. הוא נפטר שבועות אחדים לאחר מכן, בינואר 1918.