יקיר: יוזמה קהילתית ישראלית רבת-פנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב קירמאיר עם עפיף סיתוואי, אב שכול מהעדה הדרוזית, ברחוב הגיא בירושלים

יקיר: יוזמה קהילתית ישראלית רבת-פנים היא חברה לתועלת הציבור, שייסד הרב יעקב קירמאיר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל הארגון ומייסדו, הרב יעקב קירמאיר, עלה לארץ מהעיר ניו יורק בקיץ 2015, ומשמש כרב קהילת "שיר חדש בעמק" בעיר ירושלים. לפני כן, שימש כרבה של קהילת עטרת צבי (אנ') ("בית הכנסת השדרה החמישית") במנהטן שבניו יורק בין השנים 20032015, ולפני כן, כרבה של קהילת "אהל לאה" שבהונג קונג בין השנים 1993–2003.

בשנת 2015, ייסד הרב קיר מאיר את החברה, במטרה לצמצם את הבורות של בני קבוצה אחת כלפי חברתה, ולהפיל מחיצות בין קבוצות ועדות שונות בחברה הישראלית, בין דתיים לחילוניים, ובין יהודים ובני מיעוטים המחויבים למדינת ישראל.

החברה הציבורית "יקיר" היא מהמובילות בהעמקת היחסים בין קהילות יהודיות – בישראל ומחוץ לה – לבני הדתות השונות התורמים לביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל.

המיזמים שמובילה החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שבת יתרו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם "שבת יתרו" הוא מיזם שנתי, שמטרתו היא קירוב לבבות בין יהודים לדרוזים, והוא המיזם הראשון שהוקם במסגרת ארגון "יקיר".

המיזם החל בשנת 2016, לאחר הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה בשכונת הר נוף בירושלים.[1] בזמן האירוע, נכנס השוטר הדרוזי זידאן סייף לזירה, ונהרג לאחר קרב פנים אל פנים מול המפגע. הרב יעקב קירמאיר, אשר שהה אז בירושלים לצורך חיפוש דירת קבע (לצורך התקופה שאחרי עלייתו מארצות הברית), התרשם מגבורתו של סייף, ונסע לנחם את משפחתו בכפר יאנוח שבגליל.

לאחר מכן הוקמה החברה כדי לחזק את הקשרים בין הדרוזים ליהודים, ופעילותה הראשונה התקיימה בירושלים יחד עם משפחתו של זידאן סייף.[2]

במיזם "שבת יתרו" מתקיימים סיורים ומפגשים שמטרתם לחזק את הקשרים בין בני העדה הדרוזית לקהילות יהודיות, בנוסף מתקיימת עצרת תפילה וזיכרון בבתי הכנסת לחללי העדה הדרוזית ולאחר מכן סעודת שבת שבה יושבים זה לצד זה דרוזים ויהודים.

נכון לשנת 2018, אירחו את מיזם "שבת יתרו" בבית הכנסת הגדול בירושלים,[3] בבית הכנסת על שם ש"י עגנון בשכונת ארנונה שבעיר ירושלים ובבית הכנסת הבינלאומי בתל אביב.[4]

"כולנא – יום העצמאות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיזם החל בשנת 2018 בחגיגות העצמאות בבית הכנסת על שם ש"י עגנון בירושלים, במיזם מתקיים טקס שבו מקריאים את התפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל בשפה הערבית ובשפה העברית, מתקיים פאנל שבו נציגים בני כל העדות הלא יהודיות המשרתות בצה"ל מציגים את סיפורם האישי. המיזם מסתיים בחגיגות משותפות של יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים סביב שולחן חג לכבודה של מדינת ישראל.[5]

במיזם שהתקיים בשנת 2018 השתתפו נציגי משפחות שכולות מהעדה הדרוזית, ובהם: חבר הכנסת לשעבר שכיב שנאן, אביו של כמיל שינאן שנהרג בפיגוע בהר הבית; נוהד סייף, אביו של השוטר שנהרג בפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה בהר נוף, זידאן סייף. בנוסף, השתתפו נציגים מהמגזר הבדואי בצפון, ובהם: נור מזריב, ממייסדי המכינה הקדם-צבאית הבדואית, חיילי וקציני צד"ל מנהריה, וכן מספר של חיילים מוסלמים ונוצרים ממזרח ירושלים.

מיזמים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קירמאיר נואם בטקס האזכרה לחיילי צד"ל

החברה החלה בשנת 2018 לקדם ולתמוך במיזמים נוספים כתמיכה באנשי צד"ל (צבא דרום לבנון) השוהים בצפון ישראל, והחלה גם לפעול בכפר אבו גוש ובמזרח ירושלים על מנת לשמר יחסי שכנות טובים עם ערביי ירושלים בחברה החליטו לקיים את מיזם "נבי מוסא" באפריל שבו ישבו ערבים ויהודים לאכול חומוס כשר יחדיו. מיזם נוסף הוא "סוכת סאלם" שבו בחג הסוכות מזמינה החברה נכבדים מקרב קבוצות בני המיעוטים להתארח בסוכה יחד עם מנהיגים של קהילות יהודיות בארץ ובחוץ לארץ.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נועם (דבול) דביר, עומרי אפרים, קובי נחשוני, אליאור לוי, שחר חי וירון קלנר, טבח בבית כנסת בירושלים: מחבלים ירו ותקפו בגרזנים, 4 מתפללים נרצחו, באתר ynet, 18 בנובמבר 2014
  2. ^ יפעת ארליך, שבת אחים, באתר ynet, 31 בינואר 2016
  3. ^ מנחם רהט, דרוזים ובני משפחת השוטר הדרוזי שנרצח בפיגוע - בתפילת השבת בבית הכנסת הגדול בירושלים, עלון שבועי "מצב הרוח", גיליון 423, עמוד 8
  4. ^ משפחות שכולות דרוזיות ביקרו בזירות הפיגועים, באתר ערוץ 20, 4 בפברואר 2018
  5. ^ חגי הוברמן, מזרח תיכון חדש: לוחמי צד"ל לשעבר, חיילים נוצרים מהעיר העתיקה, 'סרוגים', וערבים ירושלמים חוגגים את יום העצמאות, עלון שבועי "מצב הרוח", גיליון 481, עמוד 8, 27 באפריל 2018
  6. ^ יאיר קראוס, הדרוזים אירחו את נפגעי הפיגוע בבית הכנסת בי-ם, באתר nrg