ישן אל תרדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יָשֵׁן אַל תֵּרָדַם וַעֲזֹב הִתְלַהְלְהֶךָ[1]
הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם; וְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶךָ[2]
וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קָדַם; כְּרוּץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ
דַּי לָךְ מַה לְּךָ נִרְדָּם; קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ[3]

הָקֵץ לִרְאוֹת שָׁמָיו; וְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו[4]
וְהַבֵּט אָהֳלֵי מְרוֹמָיו[5]; תְּלוּיִים בִּזְרוֹעוֹתָיו[6]
וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו; פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו
וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיו; וְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו
פֶּן זְמָן יַגְבִּיהֶךָ[7]; וְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ

וְצֵא בַּחֲצוֹת הַלֵּילוֹת[8]; בְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת[9]
אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹת[10]; וְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת[11]
לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת; וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת
לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹת[12]; וְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת
דַּרְכָּם סֻלָּם לַעֲלוֹת; עַד אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ[13]

דְּמָעוֹת תַּזִּיל עֵינְךָ; וְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים
וְהִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנְךָ; וְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים[14]
וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָ; וְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים[15]
כַּבֵּד אֵל מֵהוֹנְךָ[16]; לְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים[17]
וְיִשְׂאוּ קוֹל הֲמוֹנְךָ; הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ[18]

דַּלִּים עָפָר יְסוֹדָם[19]; הַחָכְמָה מֵאַיִן[20]
וּמוֹתַר הָאָדָם; מִן הַבְּהֵמָה אַיִן[21]
רַק לִרְאוֹת צוּר כְּבוֹדָם; רְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עַיִן
וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָם; הַטּוֹבִים מִיַּיִן
כִּי כֵן בָּשָׂר וָדָם; תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ

יָהּ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; אֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָּעַל
הַמֵּמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיַּעַל
עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה; וַעֲזֹב מֶרֶד וּמַעַל[22]
לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה; וּמַה לְּמַטָּה וּמַה לְּמַעַל
וְאוּלָם תָּמִים תִּהְיֶה; עִם ה' אֱלֹהֶיךָ[23]

יָשֵׁן אַל תֵּרָדַם הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בעשרת ימי תשובה. הפיוט חובר על ידי ר' יהודה הלוי.

הפיוט, המושר בקטע ההתחלה של הסליחות, מקביל (בדומה לפיוט האנונימי בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם) בין ההתעוררות הפיזית להתעוררות הרוחנית. המשורר קורא לאדם לקום ולהתעורר, לא רק מהשינה הפיזית, הממשית, אלא בעיקר מן התרדמה הרוחנית.

מבנה הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסליחה בנויה באקרוסטיכון של שם מחברה, יהודה (הלוי), גם בראשי השורות שבבית הראשון וגם בראשי הבתים.

הבתים בנויים בחריזה פנימית בכל בית.

הפזמון החוזר (רפרן) בפיוט הוא קריאתו של רב החובל ליונה בן אמיתי שירד לירכתי הספינה ונרדם:

וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ

שורה זו כמו דופקת ומעירה את האדם לבל ירדם כדי שיתקן את מעשיו.

ד"ר טליה הורוביץ כותבת כי: "הפיוט בנוי על פי אחת המידות שתורה נדרשת בהן: כלל ופרט וכלל. יש בו שש סטרופות, הראשונה והאחרונה מהוות מסגרת לארבע שבתווך." וכן כי "מצויים בה שיבוצים וצימודים".[24]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר משלי, פרק כ"ו, פסוק י"ח: כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת,
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ט': כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם.
  3. ^ ספר יונה, פרק א', פסוק ו': מַה-לְּךָ נִרְדָּם; קוּם, קְרָא אֶל-אֱלֹהֶיךָ
  4. ^ ספר תהלים, פרק ח', פסוק ד': כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה
  5. ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק כ"ב: הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת.
  6. ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ז: מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם
  7. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"א, פסוק י': לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה וַיִּתֵּן צַמַּרְתּוֹ אֶל בֵּין עֲבוֹתִים וְרָם לְבָבוֹ בְּגָבְהוֹ.
  8. ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק ס"ב: חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶך
  9. ^ ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק כ"ד: אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת רָאשִׁים לְבֵית אֲבוֹתָם
  10. ^ ספר תהלים, פרק ל"ה, פסוק כ"ח: וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ
  11. ^ ספר תהלים, פרק י', פסוק ז': אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן
  12. ^ ספר תהלים, פרק פ"ד, פסוק ו': אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם.
  13. ^ ספר דברים, פרק ד', פסוק ל': וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ.
  14. ^ ספר תהלים, פרק ל"ז, פסוק א': לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים
  15. ^ ספר תהלים, פרק קל"ה, פסוק ג': הַלְלוּ-יָה כִּי טוֹב ה' זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים
  16. ^ ספר משלי, פרק ג', פסוק ט': כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ.
  17. ^ ספר עובדיה, פרק א', פסוק כ"א: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו
  18. ^ ספר עמוס, פרק ד', פסוק י"ב: הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
  19. ^ ספר איוב, פרק ד', פסוק י"ט: אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם
  20. ^ ספר איוב, פרק כ"ח, פסוק י"ב: וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא
  21. ^ מגילת קהלת, פרק ג', פסוק י"ט: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל
  22. ^ ספר יהושע, פרק כ"ב, פסוק כ"ב: אִם בְּמֶרֶד וְאִם בְּמַעַל בַּה'
  23. ^ ספר דברים, פרק י"ח, פסוק י"ג: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ
  24. ^ ד"ר טליה הורוביץ, קריאה חדשה ב"ישן, אל תרדם" הגדרות סוגתיות, בתוך "על הוראת שני פיוטים בהיבטים צורניים וספרותיים"