ישראל אריה ספיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל אריה ספיר, 1960

הרב ישראל אריה ספיר (תר"נ, 1890 - ל' באב תשכ"א, אוגוסט 1961) היה מרבני פתח תקווה ואב"ד בבית הדין הרבני האזורי בעיר.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברוסיה לרב יעקב משה ספיר, שכיהן כרבה של סאראטוב, ולאמו לאה. למד בישיבת וולוז'ין, וכונה בפי חבריו "לייב'ל מתמיד"[1]. הוסמך לרבנות על ידי ראש הישיבה הרב רפאל שפירא. במשך מספר שנים שהה בראדין, במחיצת החפץ חיים והיה ממקורביו.

כיהן כרב בעיר ליבאוי שבלטביה. בשנת תרע"ז (1917) עלה לבדו לארץ ישראל. במשך שנה למד בישיבת מאה שערים. ראש הישיבה המליץ לרב זרח ברוורמן ולרבה של פתח תקווה הרב ישראל אבא ציטרון להציע לרב ספיר לכהן כרב בפתח תקווה. הוא נעתר להצעה, ואז גם העלה לארץ את רעייתו וארבעת ילדיהם.

באמצע שנות ה-20 העלה בסיועו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק את הוריו לארץ ישראל. הוא פינה את משרתו הרבנית בפ"ת לטובת אביו, שכיהן בה עד פטירתו, בשנת תרצ"ד (1934). באותן שנים שאביו כיהן ברבנות בפ"ת נסע הרב ספיר לארצות הברית כשד"ר של ישיבת ראדין. לאחר פטירת אביו שב לכהן בחבר הרבנות הראשית לפתח תקווה והמחוז, עד פטירתו בשנת תשכ"א. עם הקמת בית הדין הרבני האזורי בעיר החל לכהן גם כדיין ולאחר מכן כאב"ד, כשלצידו כיהנו כדיינים הרבנים יצחק מאיר בן מנחם, עובדיה הדאיה, עובדיה יוסף, צבי ברוידא ושמעון יוז'וק.

נפטר בירושלים בליל שבת ל' באב (ראש חודש אלול) תשכ"א, ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה[2]. ארבעה ימים לאחר מכן נפטרה רעייתו חנה, ונקברה לצדו[3]. בשנת תשנ"ז (1997) הנציחה עיריית פתח תקווה את זכרו בקריאת הסמטה הסמוכה לביתו "משעול הרב ספיר". בסמוך למקום מושבו בכותל המזרח בבית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקווה הוצבה מצבת זיכרון ובה נכתבו תולדותיו בקצרה.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתו צפורה, אשת הרב דוד סלומון - רבו של כפר אברהם
  • בנו יצחק ספיר - מנהל מחלקת העלייה בסוכנות היהודית
  • בתו רחל ריסא, אשת הרב דוד חנזין - חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה, וראש בית דין רבני חב"ד
  • בנו יהושע ספיר - מנהל בית הספר הממלכתי-דתי "אבן עזרא" ביפו וממפקדי האצ"ל בפתח תקווה ובירושלים (כינויו המחתרתי: המפקד "עקיבא")
  • בתו זהבה, אשת הרב יוסף אהרן ז'ולטי - רב בארגנטינה (אחיו של הרב בצלאל ז'ולטי)
  • בנו הרב שלמה ראובן ספיר -רבה של רמת אביב וראש ישיבת בני עקיבא ברעננה
  • בתו רות רבקה, אשת הרב חיים מנחם בקשט - סגן הרב הראשי לצה"ל לשעבר
  • בנו יעקב משה ספיר - התגורר בלונדון ובסוף ימיו בצפת. נקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.
  • נכדו הרב ברוך שמעון סלומון רבה הראשי של פתח תקווה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדות הרב יעקב אדלשטיין, ששמע מאביו הרב צבי יהודה אדלשטיין, תלמיד ישיבת וולוז'ין.
  2. ^ הרב אריה ספיר ז"ל - למנוחות, הצופה, 14 באוגוסט 1961, עמ' 4; הרב א. ספיר ז"ל הובא למנוחות, חרות, 14 באוגוסט 1961, עמ' 4; הרב אריה ספיר, דבר, 14 באוגוסט 1961, עמ' 4
  3. ^ נפטרה הרבנית חנה ספיר, חרות, 17 באוגוסט 1961, עמ' 4; נפטרה הרבנית ספיר, על המשמר, 17 באוגוסט 1961, עמ' 3; נפטרה הרבנית ספיר, למרחב, 17 באוגוסט 1961, עמ' 3