חיים מנחם בקשט
הרב חיים מנחם בקשט (נולד בתרצ"ב 1932) היה סגן הרב הצבאי הראשי (בדרגת אלוף-משנה) ושירת ברבנות הצבאית במשך למעלה משלושים וחמש שנה. יקיר פתח תקווה.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לאביו הרב משה דוד בקשט שהיה אחד מעשרת התלמידים הבולטים בישיבת מרכז הרב שבחר הרב קוק כדי שיהוו את הגרעין הראשון של "מכון הרי פישל" והשתתף בכתיבת ערכים במפעל האנציקלופדיה התלמודית בכרכים ה'-ח', במשך תקופה קצרה כיהן גם ככותב-תורני במערכת "אוצר הפוסקים". נישא לרבקה (לבית שפירא) שהייתה בתו היחידה של הרב יהודה זרחיה שפירא מ"הענף האשכנזי" של צאצאי החיד"א. והרב חיים בקשט הוא הבכור שבשלושת ילדיהם.
הרב חיים בקשט, התחנך בישיבת תפארת צבי ובישיבת חברון שם למד משנת תש"ז ועד לשנת תשי"ט. היה מקורב לראשי הישיבה וראה בהם כרבותיו הן בדרכי הלימוד והמוסר והן בהשקפת עולם. בתקופה מסוימת למד בחברותא עם ראש הישיבה הרב אברהם משה חברוני והכין עימו את השיעור כללי שהיה הרב חברוני מוסר בפני כלל תלמידי הישיבה פעם בשבוע. כמו כן השתתף בקביעות בוועדי המוסר השבועיים שמסר בביתו המשגיח הנודע הרב אליהו לפיאן לקבוצת תלמידים מובחרים שוחרי מוסר שנשלחו אליו על ידי המנהל הרוחני של ישיבת "חברון" הרב מאיר חדש. בשנות ה-50 פעל במסגרת "חבר הפעילים" (מאוחר יותר: יד לאחים) שפעלו למען הענקת חינוך דתי לילדי העולים. בשנים אלו התקרב מאד אל הרב יחזקאל אברמסקי שהינחה את ראשי "חבר הפעילים" בפעילותם ונמנה על מקורביו. לאחר נישואיו בשנת תשי"ט לרות רבקה, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, אב"ד הרבני האזורי בפתח תקווה, עבר להתגורר בפתח תקווה ולמד בבית המדרש לדיינים 'שבט מיהודה' בתל אביב בראשותו של הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן ולאחר מכן בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה. הוסמך לרבנות על ידי ראש ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא, שביחד עם חתנו הרב אברהם פרבשטיין המליצו לרב הראשי לצה"ל שלמה גורן לצרפו לרבנות הצבאית. בשנת תשכ"ה (1965) התגייס לצה"ל והחל לכהן כרב מחוזי למחוז דן ובו עשה את מלחמת ששת הימים שבמהלכה ריכז גם את פעילות הרבנות הצבאית בכל הקשור לפינוי זיהוי וקבורת חללי המלחמה בבית הקברות הצבאי בקרית-שאול בתל אביב. בהמשך מונה לרב הפיקודי של פיקוד הדרום ובחלק מתקופה זאת אף עבר עם משפחתו להתגורר למשך כשנתים בבאר שבע. בתפקיד רב פיקוד הדרום השתתף במלחמת יום הכיפורים ובמסגרת תפקידו זה היה מפקד יחידת הקבורה הפיקודית (יק"פ) וזכה לשבחים רבים בגין פעילותו בפינוי וזיהוי החללים, לעיתים תוך הקרבה וסיכון אישי. עם כניסת הפסקת האש לתוקף ניפגש בק"מ ה-101 עם קציני הצבא המצרי לשיחות תיאום באמצעות נציגי הצלב האדום ועבר מספר פעמים עם חוליות יק"פ אל השטח המצרי בכדי לפקד על חיפוש זיהוי ופינוי חללי צה"ל שנותרו מעבר לקווי האויב המצרי והעברתם לקבורה בישראל. בתום המלחמה מונה על ידי שר הביטחון משה דיין לעמוד בראש מרכז הקשר למשפחות החללים, שהוקם על ידי היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון ובמשך כשנה עסק בהעברת חללי המלחמה מקבורה ארעית לקבורת קבע.
הרב בקשט שימש גם כרב החיילי של חיל הים, ובתקופה זאת ניפגש רבות עם ראשי ישיבות ההסדר בניסיון לשלב את בני ישיבות ההסדר לעשות את תקופת שירותם הצבאי בחיל הים. משנת תש"ם (1980) ועד לשחרורו מצה"ל כיהן כסגן הרב הראשי לצה"ל (תחת האלוף הרב גד נבון) וכראש המחלקה לכשרות ושבת במטה הכללי. בתפקידו זה פעל להעמקת המודעות בקרב מפקדי צה"ל בכל הרמות, להטמעת שמירת פקודות מטכ"ל בנושאי הכשרות והשבת במטבחי הבסיסים בדגש על מטבחי בסיסים קטנים ומרוחקים ויחידות השדה. יצר שיתוף פעולה הדוק עם כל גורמי הכשרות הן של הרבנות הראשית לישראל והן של הבדצי"ם החרדיים ובנוסף לפיקוח ותעודות הכשרות שהם העניקו לכל המישחטות המפעלים וספקי המזון לצה"ל, הקים מנגנון עצמאי של הרבנות הצבאית שפיקח בפועל על פסי היצור שנעשו בהם בימים מיוחדים עבור צה"ל וגופי הביטחון. כמו כן פיתח והעצים את מערך הפיקוח על הפרשת תרומות ומעשרות בבסיסי המזון הצהליי"ם שמהם מנופק המזון לכל יחידות צה"ל. במשך שנים רבות עמד בראש מטה "מבצע פסח" השנתי שבמסגרתו מכשירה הרבנות הצבאית באמצעות סגלי הדת הסדירים ומאות אנשי המילואים שלה את כל מטבחי ובסיסי צה"ל לקראת חג הפסח ומקיימת סדרי פסח בבסיסי הצבא ואף בקרב כל הכוחות הנמצאים בתעסוקה מבצעית ובט"ש בתנאי שטח באמצעות ניפוק "מנות סדר אישיות" כך שכל חייל המעוניין יוכל לקיים את 'סדר פסח" כדת וכדין בכל מקום שבו הוא נמצא. במקביל לתפקידו בצה"ל שימש כל השנים כרב בית הכנסת 'העובד הדתי' ('היכל משה') בפתח תקווה.
בשנת תש"ס (2000) סיים את שירותו בצה"ל ועבר לכהן כראש בית המדרש "למד דעת", ששמו כשם ספרו של אביו, שנוסד בשנת תש"ן (1990) על ידי בניו הרב שלמה והרב דב בקשט בשכונת בית וגן בירושלים ולו שלוחה גם בעיר פתח תקווה. בשנת תשס"ג (2003) הוכתר על ידי מועצת עיריית פתח תקווה כ'יקיר העיר פתח תקווה' על פועלו למען העם והמדינה בכלל ולעיר פתח תקווה בפרט.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיסיו של הרב בקשט הם הרב דוד סלומון. רבה של כפר אברהם בפתח תקווה ומראשי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי והרב דוד חנזין זקן רבני חב"ד בישראל. בנו הרב שלמה הוא הרב הראשי של העיר אודסה שבאוקראינה וראש מוסדות החינוך ובתי היתומים "תקווה" באודסה. בנו הרב דב הוא ראש בית המדרש ׳למד דעת׳ בירושלים וחבר לשכת הרבנות האזורית - מטה יהודה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מימין : אל"ם הרב חיים מנחם בקשט, סגן הרב הראשי לצה"ל, אלוף הרב גד נבון, הרב הראשי לצה"ל, (באזרחי) הרב מנחם הכהן, תא"ל מנחם מיארה, ראש מינהל הסגל, תא"ל אפרים לפיד, דובר צה"ל
|
|
| הרב בקשט, בהיותו הרב הצבאי של פיקוד הדרום, במשימת פינוי וזיהוי חללים בחזית הדרום, אוקטובר 1973 | |