לדלג לתוכן

ישראל קרדונר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישראל קרדונר
ישראל היילפרין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1867
תרכ"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1918 (בגיל 51 בערך)
ט' בחשוון תרע"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בטבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות הגליל
תקופת הפעילות ?–1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי משה ברסלבר
תלמידיו ישראל דב אודסר עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו רבי שמשון ברסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי ישראל היילפרין (מכונה: רבי ישראל קרדונר, על שם עירו קרדן; תרכ"ז, 1867 בערך – ט' בחשוון תרע"ט, 1918) היה מהרבנים הבולטים בדור הרביעי של חסידות ברסלב, ומוציא לאור של כמה מספרי חסידות זו. מוכר כרבו של רבי ישראל דב אודסר.

נולד בעיר קרדן שבפולין למשפחה של מתנגדים. סייע לאביו יהודה במסחר.

בשנת 1889, בעקבות קריאה אקראית בספר "התיקון הכללי" של רבי נחמן מברסלב, התקרב לחסידות ברסלב. הוא ביקש לנסוע לברסלב, ובטעות הגיע לעיר בראסלב שבבלארוס, שהייתה עיר של מתנגדים. לאחר מכן נסע לברסלב שבאוקראינה, ומשם הפנו אותו לרבי נחמן מטשערין, תלמידו של רבי נתן מברסלב. הוא שהה אצלו כמה ימים ולאחר מכן שלח אותו ללמוד אצל מחותנו רבי משה ברסלבר, אף הוא מתלמידי רבי נתן מברסלב. רבי ישראל הפך לתלמידו המובהק של רבי משה ברסלבר ושמו התפרסם בקרב חסידי ברסלב. רבי אלטר מקרימנטשוק אמר עליו: "אם רבי ישראל קרדונר היה בזמן רבי נתן, היה גם כן חידוש".[דרוש מקור][דרושה הבהרה]

במשך תקופה התגורר באומן. יחד עם רבי שמשון ברסקי ייסד באומן את ישיבת "אנשי מעמד". עסק רבות בהדפסת ספרי רבי נחמן מברסלב. בשנת תרס"ד הוציא לאור את החלק השני של הספר 'ימי מוהרנ"ת'[1]. בשנת 1902 הדפיס בעיר למברג את הספר "סיפורי מעשיות" עם הרב צבי ווייסלייב.[דרוש מקור]

כשנה לאחר מכן עלה לארץ ישראל. התגורר לסירוגין בצפת, מירון וטבריה. בשנת 1905 הדפיס בירושלים את הספר "ליקוטי תפילות". כן הדפיס את הספר "מתנה טובה" - ליקוט מספר ליקוטי תפילות על שבת, שנועד עבור יהודי ארצות הברית.[דרוש מקור]

ייסד בירושלים בית מדרש לחסידי ברסלב, ובצפת ובמירון ייסד את חברת "קימת חצות לילה".

הדריך רבים בתורת ברסלב. בין תלמידיו: רבי ישראל דב אודסר, שהחשיבו לרבו המובהק. רבי ישראל דב אודסר פגש בו לראשונה בשנת תרס"ג 1903, בגיל 17, כשרבי ישראל קרדונר הגיע מצפת לטבריה. רבי ישראל קרדונר הפך אותו להיות חסיד ברסלב. הוא התגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם דאג לנישואיו. רבי ישראל דב אודסר היה מרבה לספר עליו[2]. הוא אמר עליו כי הוא הוכחה מה רבי נחמן מברסלב יכול לעשות מילוד אישה: "רבי ישראל קרדונר היה בעולם הזה, אבל לא היה בעולם הזה".[דרושה הבהרה]

בשנות מגוריו בצפת היה שוהה כל ימות השבוע בקבר הרשב"י במירון ושב לצפת לפני שבת. הרב אודסר סיפר כי ראה שלולית על הרצפה שנוצרה מן הדמעות שהזיל שם.

גם בתקופת מגוריו בארץ ישראל נהג רבי ישראל קרדונר לנסוע לאומן לראש השנה. בנסיעותיו נהג לשוטט בכפרים ובעיירות כדי להשפיע על יהודים להתקרב לדרכה של חסידות ברסלב. בקיץ שנת תרע"ד שב בפעם האחרונה לארץ ישראל, ומאז לא יצא ממנה.

נישא לראשונה באירופה, אך לאחר שלא נולדו לו ילדים התגרש מאשתו. בארץ ישראל נשא את אשתו השנייה, גיטל, שהייתה אז בגיל 15. את השידוך יזם רבי אברהם בן רבי נחמן, מחבר הספר "ביאור הליקוטים". מנישואיו השניים נולדו לו בן ובת. בחשוון תרע"ט חלה עם אשתו ושני ילדיו במגפת כולרה. אשתו הבריאה, שני ילדיו מתו מן המחלה, והוא מת שלושה ימים אחריהם. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה. על מצבתו המקורית נכתב: "פ"נ ר' ישראל ברסלבר", ועל מצבתו המשופצת הוסיפו את כינויו "ר' ישראל קורדונר".

כמה ממכתביו הובאו בספר "כתבי רבי ישראל".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו נוה צדיקים עמ' קלח
  2. ^ כמובא בספרים "ישראל סבא" ו"שיחות מתוך חיי הסבא"