אליעזר שלמה שיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אליעזר שלמה שיק
מוהרא"ש - הצדיק מיבנאל.jpg
חיבורו העיקרי שו"ת אשר בנחל
תאריך לידה כ"א באייר ה'ת"ש
תאריך פטירה י"ז בשבט ה'תשע"ה (בגיל 74)
תאריך לידה לועזי 29 במאי 1940
תאריך פטירה לועזי 6 בפברואר 2015
חסידות חסידות ברסלב
מקום פעילות יבנאל וניו יורק
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי מנחם זאב שיק
אם מרת מלכה
רבי אשר ישעיהו רוטנברג מקוסון עם חתנו המוהרא"ש
הרב שיק בדרשה בבית הכנסת הגדול ביבנאל

הרב אליעזר שלמה שיק (תלמידיו מכנים אותו גם מוהרא"ש והצדיק מיבנאל, כ"א באייר ה'ת"ש, 29 במאי 1940 - י"ז בשבט ה'תשע"ה, 6 בפברואר 2015), היה מנהיג אחד הזרמים בחסידות ברסלב. רוב חסידיו יושבים ביבנאל. והוא עצמו היה נע בין יבנאל וניו יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארץ ישראל וגדל בירושלים, בנם של מלכה והרב מנחם זאב אב"ד טוקאי, שעלו לארץ ישראל מהונגריה בתחילת מלחמת העולם השנייה. למד בתלמוד תורה "עץ חיים". בגיל 14 עבר עם משפחתו לארצות הברית. למד חמש שנים בישיבת 'ערוגת הבושם' ולאחר מכן בישיבת תפארת ירושלים של הרב משה פיינשטיין.

בחורף תשי"ז, בהיותו כבן 16, הוא נתקל לראשונה בספר "משיבת נפש" שלוקט על ידי הרב אלתר מטעפליק מכתביהם של רבי נחמן מברסלב ורבי נתן מברסלב, ומאז התקרב לחסידות ברסלב.

בי"א בשבט תשכ"ב נישא לרבנית יחנא שפרה (ה'תש"ד-ה'תשע"ה) בת רבי אשר ישעיה הלוי רוטנברג, האדמו"ר מקאסאן. את חופתו ערך הרב משה פיינשטיין.

שנתיים לאחר נישואיו החלו להגיע אליו בחורי ישיבות ואברכים על מנת ללמוד אצלו, ובמקביל החל להתכתב עם מתייעצים רבים שפנו אליו מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. מכתבים אלו לוקטו בהמשך לסדרת ספריו המרכזית - שו"ת "אשר בנחל" המונה כמאה וארבעים כרכים. אחד מתלמידיו הדפיס את קובץ המכתבים הראשון ללא ידיעתו וקיבץ אותם לחוברת בשם "נועם אשר בנחל". מאוחר יותר שונה שם הסדרה לשמה הנוכחי, כאשר בשם הסדרה רמוזים ראשי התיבות של שמו - רבי אליעזר שלמה.

בשנת תשל"ג החל להדפיס גם ספרי חיזוק שכתב בעצמו. הראשונים שהודפסו היו "קריאת שמע שעל המיטה" עם פירוש וספר "ארך אפיים". הוא הדפיס והפיץ גם את ספרי רבי נחמן בכמויות גדולות ובמחירי קרן.

הרב שיק סייע בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק, והוא מסר שם שיעור שבועי.

בשנת תשכ"ו (1966) נסע בפעם הראשונה לקברו של רבי נחמן באומן. בנסיעתו עבר דרך ישראל ונפגש לראשונה עם חסידי ברסלב חשובים כמו הרב שמואל הורביץ והרב לוי יצחק בנדר.

בראש השנה תשל"ו השתתף הרב שיק בקיבוץ חסידי ברסלב ב"שול" (בית המדרש) בירושלים, שם מסר שיעור בראש השנה.

החל משנות השבעים יצאו נגדו מנהיגי ברסלב בירושלים (בראשות הרב לוי יצחק בנדר והרב שמואל הורביץ), וכתבו על ספריו "שאין רוח חכמים נוחה מהם". בקרב שאר חסידי ברסלב כתיבתו נחשבת "מדומיינת" ונטען שהוא ממלא פערים בידע הקיים ללא מקורות‏[1]. מנדל פייקאז כתב שהוא מושפע מספרות המחקר ומכניס לכתביו דברי חוקרים מבלי לציין זאת.

בתחילת שנת תשל"ז הקים בית מדרש עצמאי בשדרה התשיעית בבורו פארק, בשם "היכל הקודש – חסידי ברסלב". בין מקורביו אז היו גם רבי יצחק מאיר מורגנשטרן, הרב חיים קרמר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב אליהו גודלבסקי ועוד.

החל משנת תש"מ נהג להגיע מספר פעמים בשנה לישראל לבקר את חסידיו בירושלים, בני ברק, טבריה ובעיקר בצפת - שם הקים את בית מדרשו לפני שהגיע ליבנאל.

בשנת תשמ"ו (1986) התיישב הרב שיק עם קבוצה מחסידיו ביבנאל שבגליל התחתון. במקום, שהפך למרכז קהילתו, מתגוררות כ-400 משפחות של חסידיו. לקהילה יש ישיבות, כוללים, בית מדרש ובית תבשיל. בשנת תשע"ב (2012) חנכו ביבנאל את בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב. לרב שיק מאות תלמידים נוספים בישראל. בתי מדרש של חסידיו קיימים בירושלים, בני ברק, אשדוד, בת ים, נתיבות, אשקלון, תל אביב ובאר שבע.

קבוצה מתושבי יבנאל התנגדה להתיישבות הקהילה במושבה, אך במהלך השנים פחתה ההתנגדות.

בארצות הברית, מקום מגוריו של הרב שיק במהלך רוב השנה, קיים ריכוז נוסף של תלמידיו. מלבד בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, הקימו תלמידיו בתי מדרש במונרו, במונסי ובוויליאמסבורג.

בשנת תשע"א (2011) הקימו חסידיו בוויליאמסבורג את "מרכז חסידי ברסלב" שבו שוכנים תלמוד תורה, בית ספר לבנות, בית מדרש, ישיבה ובית דפוס המדפיס את ספריו של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו ואת ספרי הרב שיק.

בניסן תשע"ב (2012) עבר הרב שיק התקף לב חמור וניתוח לב פתוח. לאחר תקופת שיקום קצרה הוא שב לתפקד.

בי"ז בשבט תשע"ה (2015) נפטר ממחלת הסרטן. הלווייתו יצאה מבית מדרשו בבורו פארק והוא נקבר ביבנאל. כתב בצוואתו: "לא אנוח ולא אשקוט עד שיהיה למי שבא לקברי להתפלל וללמוד ישועה שלימה מן השמים. ובפרט בחור ובחורה שצריכים למצוא את זיווגם ויאמרו את כל ספר התהלים בלי להפסיק - אני מבטיח שימצאו את זיווגם מן השמים. ואני חזק בזה מאוד"[2]. נוסח דומה נחקק על קברו לבקשתו.

אחיו הרב בנימין, כיהן כאב"ד טוקאי בפלטבוש.

השקפתו והדרכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שיק עודד בעבר את חסידיו להשיא את ילדיהם בגילאים צעירים מאוד (16 ואילך), כדי למנוע מהם פיתויים של יצר הרע בנושאי מין. בשל כך נפתחה נגדו חקירה פלילית ובמשך שלוש שנים הוא נעדר מהארץ מחשש שייעצר בידי רשויות החוק. החקירה הסתיימה בשנת 2006 ללא הגשת כתב אישום.

הרב שיק מנהיג את תלמידיו על פי דרכו של רבי נחמן מברסלב בדגש על כמה נקודות עיקריות:

  • הקפדה על "שלום בית": חשיבות ההרמוניה והכבוד ההדדי בחיי הנישואין (על פי שיחות רס"ג-רס"ד בשיחות הר"ן).
  • לימוד יומי קבוע בחמישה עשר מקורות תורניים: חומש, רש"י ותרגום אונקלוס של פרשת השבוע; תנ"ך; משנה; תלמוד בבלי; תלמוד ירושלמי; תוספתא; מדרש רבה; מדרש תנחומא; רמב"ם; טור; שולחן ערוך; זוהר; תיקוני זוהר; ליקוטי מוהר"ן; ליקוטי הלכות (על פי שיחות כ"ח ו-ע"ו בשיחות הר"ן וקונטרס סדר-דרך-הלימוד).
  • לימוד נרחב בכתבי רבי נחמן, בבקיאות ובעיון. הרב שיק תיקן לוח לימוד שבעזרתו מסיימים את לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן מדי חודש.
  • הפצה: עידוד תלמידיו להפיץ לרחובות את ספרי ברסלב במחיר הקרן, וכן את הקונטרסים שחיבר.
  • הקפדה על "כיבוד הורים": אף שחלקם הגדול של תלמידיו הם חוזרים בתשובה ממשפחות חילוניות, מורה הרב שיק לתלמידיו להימנע ככל האפשר ממחלוקות עם ההורים ובני המשפחה ולקרבם בדרכי נועם.
  • מראה חיצוני: חליפה ארוכה ומגבעת, פאות מסולסלות ולא מפוזרות (על פי ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ז, חיי מוהר"ן סימן תק"ז).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר בנחל - סדרה של כמאה ושלושים כרכים המכילים מכתבי חיזוק לתלמידיו ולשואלים אותו
  • שאלות ותשובות בחסידות ברסלב - שאלות ותשובות בכל תחומי החיים, עד כה הודפסו ארבעה עשר חלקים
  • אוצר הקונטרסים - סדרה בת שלושים ושניים כרכים המכילה כ-1000 קונטרסים. בנוסף, לוקטו מהסדרה קונטרסים המדברים על אותו נושא בכרכים מיוחדים: אוצר הקדושה, אוצר החיים, אוצר הסבלנות, אוצר לנשים, אוצר חינוך הילדים, אוצר שלום בית, אוצר הרפואות, אוצר לבחורי ישיבה, אוצר ראש השנה, אוצר הפרנסה.
  • פעולת הצדיק - קורות חייו של רבי נחמן מברסלב
  • שפת הנחל - פירוש על ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן
  • זאת התורה - דרושים על סדר פרשיות השבוע
  • שיחות מוהרא"ש - שיחות וסיפורים שנאמרו לתלמידי "היכל הקודש", חמישה-עשר כרכים
  • נהרי אפרסמון - פירוש על סיפורי מעשיות של רבי נחמן
  • סידור "עת רצון" - ביאור על סידור התפילה ע"פ תורתו של רבי נחמן
  • 22 פרושים שונים על פרקי אבות - "אהבת אבות" "חסדי אבות", "מגן אבות" ועוד
  • תוך הנחל - שיחות על פרשות השבוע על פי תורתו של רבי נחמן
  • קדושת ישראל - אינדקס של נושאים שונים הקשורים לתיקון הברית
  • ארך אפיים - ספר המדבר מעניין הסבלנות
  • אילן החיים - שיחות מוסר בעניין ניצול הזמן
  • דיבורי מוהרא"ש - נערך מתוך שיעוריו ביידיש, בתרגום לעברית
  • תוך הנחל - סדרת ספרים וחוברות משיחותיו בשבת. הסדרה יוצאת לאור החל משנת תשמ"ו במהדורות שונות, בהן בחוברות שבועיות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדל פייקאז', חסידות ברסלב, פרקים בחיי מחוללה, בכתביה ובספיחיה, מהדורה שנייה מורחבת תשנ"ו, הפרק: "נאו-ברסלביות", עמ' 218-199

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי מרק, מגילת סתרים, החזון המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב, רמת גן תשס"ז, עמ' 221
  2. ^ צוואתו המלאה מופיעה באתר "ברסלב סיטי