ישראל דמידוב

ישראל דמידוב
	ישראל (סשה) דמידוב
	ישראל (סשה) דמידוב
לידה	7 באפריל 1957 (בן 67); טשקנט, ברית המועצות
מדינה	ברית המועצות, ישראל
תקופת הפעילות	מ-1979
מקום לימודים	האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון
פרסים והוקרה	פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה
	http://al-demidov.livejournal.com/
	פרופיל ב-IMDb

ישראל (סשה) דמידוב (נולד ב-7 באפריל 1957) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמידוב נולד בטשקנט, בירת אוזבקיסטן הסובייטית, באותה עת חלק מברית המועצות. בשל לחץ משפחתי, הוא למד הנדסת בניין במכון לתחבורה בטשקנט, אך לאחר מכן התקבל לאקדמיה הרוסית לאומנויות התיאטרון "גיטיס" במוסקבה. לימדו אותו אנדריי גונצ'ארוב, במאי תיאטרון מאיאקובסקי, ומארק זכארוב, במאי הבית של תיאטרון לנקום, ובנוסף לימד אותו יבגני אריה. בתום לימודיו בשנת 1979 שיחק בתיאטרון מאיאקובסקי במוסקבה בתפקידים אפלטון ב"טובת האמת" מאת אוסטרובסקי, דודין ב"פטרבורג" מאת באלין, יורה ב"מקום לעישון" מאת סלבקין, וטרישלר ב"תשוקות על-פי סיטרופאן" מאת בונביזון. בשנת 1990 עלה לישראל בהשפעת מורו יבגני אריה.

בישראל החל לשחק בתיאטרון גשר, והיה לאחד השחקנים המזוהים ביותר עמו. הוא מככב במרבית הצגותיו של התיאטרון, ברובן בתפקידים הראשיים. בין ההצגות שבהן שיחק: "העבד", "כפר" מאת יהושע סובול (בתפקיד יוסי), "עניין של סגנון", "אדם בן כלב" על פי יורם קניוק (בתפקידים קליין, ד"ר גרוס ואלוהים), "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" מאת טום סטופארד (בתפקיד אלפרד), "משפט דרייפוס" מאת גרומברג (בתפקיד מישל), "מולייר" מאת בולגקוב (בתפקיד לואי ה-14), "האידיוט" מאת דוסטויבסקי (בתפקיד הרוזן מישקין), "טרטיף" מאת מולייר (בתפקיד טרטיף), "בשפל" מאת מקסים גורקי (בתפקיד בארון), "השטן במוסקבה" ורבות אחרות. שלא במסגרת תיאטרון גשר, שיחק בהצגת היחיד "פולסא ונורא".

כמו כן שיחק במספר סרטי קולנוע ישראליים: "צלקת", "החברים של יאנה", "קלרה הקדושה", "סימה וקנין - מכשפה", "שבעה" ו"ברוריה". בטלוויזיה שיחק בסדרות "פלורנטין" "הלו פנינה" ו"טיפול נמרץ", ובדרמה "חתולות הרעם". הנחה את תוכנית האירוח "החברים של סשה" בערוץ 10 ותוכנית אישית בערוץ ישראל פלוס, כמו כן השתתף בסרט הילדים "תוף הלב של דין דין".

סמוך לעלייתו לארץ החל ללמוד קבלה בקבוצת "בני ברוך" של מיכאל לייטמן. עם הזמן התקרב ליהדות והחל לשמור מצוות באופן מלא, על אף ששמר על חזות חילונית חיצונית.

ב-1994, כשתיאטרון גשר היה בסיבוב הופעות במנצ'סטר, אנגליה, נבחר דמידוב בידי העיתונות המקומית כשחקן הטוב ביותר בהפקה אורחת, על משחקו בהצגה "האידיוט". דמידוב זכה בפרס לאמנויות ע"ש גוטליב וחנה רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב-יפו בשנת 1995, וכן בפרס התיאטרון ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין. בשנת 1996 זכה בפרס "שחקן השנה" בתיאטרון על תפקידו של יוסי בהצגה "כפר".

בשנת 2008 גילם בהצגה "שונאים סיפור אהבה" בתיאטרון גשר, את הרמאן, גיבור המחזה. בשנת 2009 שיחק בסדרת הטלוויזיה "שירות חדרים", בה גילם את סמיון. באותה שנה גילם בסדרה "חצויה" את המורה לספורט. ב-2012 שיחק בהצגה "פרימה דונה" בתיאטרון גשר, בה גילם את קינסטון מהמאה ה-17 באנגליה, שמגלם בהצגותיו דמות אישה. במאי 2012 השתתף בעונה 3 פרק 5 בסדרה היפה והחנון של ערוץ 10 בתפקיד רומיאו, במחזהו של שקספיר בקטע הנשיקות.^[1] בשנת 2017 גילם את מאירל (מארק) מאריאמצ'יק במחזה "קיץ במריאנבד" בתיאטרון גשר.

נשוי לסבטלנה דמידוב, אף היא שחקנית תיאטרון גשר, ולהם שלושה ילדים: דניאל (יליד 1989) שחקן, גיא (יליד 1993) שחקן ועמנואל (יליד 1996) קולנוען.^[2] לישראל דמידוב בן נוסף, בשם יבגני, ממערכת יחסים קודמת (יליד 1984).^[3]

ב-17 בינואר 2015 נשאל על ידי כלי התקשורת על תגובתו לכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו לשבצו במקום המשוריין לו כיו"ר הליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשרים כדי למשוך את הקול הרוסי. דמידוב הביע את התנגדותו וקרא במלואה מזיכרונו את הסונטה מספר 65 של ויליאם שקספיר בתרגום העברי.