אורי יניב
לידה |
23 ביולי 1982 (בן 42) חיפה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
בן או בת זוג | גלי אלון |
מספר צאצאים | 2 |
פרופיל ב-IMDb | |
אורי יניב (נולד ב-23 ביוני 1982) הוא שחקן ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורי יניב נולד בחיפה וגדל בירושלים. הוא נין נינו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ', "היהודי הקדוש". אביו, אלי יניב, היה מפקד מעוז "הכפר" במלחמת יום הכיפורים, סיים את שירות המילואים כמתאם הכוחות עם המצרים בדרגת סגן-אלוף וכיום הוא סמנכ"ל חברת ההייטק אלווריון. אימו, שושנה יניב, היא מנהלת מוזיאון מגדל דוד. אחותו, רוני יניב, היא שחקנית ומעצבת תלבושות, ואחיו אסף יניב, הוא מוזיקאי החבר בלהקת "מיומנה".
אורי יניב למד בתיכון ליד האוניברסיטה. מגיל 14 למד במרכז נורית קציר, תיאטרון הנוער הירושלמי, ביחד עם נטע שפיגלמן. בצה"ל שירת כלוחם בנח"ל והשתתף במבצע חומת מגן בגזרה בג'נין.
יניב למד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב בשנים 2003–2006. זכה במלגת הצטיינות בשנת 2004. זכה בפרס "השחקן המבטיח" לשנת 2006 במסגרת פסטיבל בתי-ספר למשחק "עתיר התיאטרון" בצוותא.
בסיום השנה השלישית ללימודיו הצטרף יניב ללהקת השחקנים של תיאטרון גשר, בו הוא משחק מאז. "עשר שניות", אחת מהצגות בה שיחק, עיבוד למחזה הגרמני "Norway Today", היא פרי עבודה עצמאית שלו ושל נטע שפיגלמן, והועלתה במשך למעלה משנה.
השתתף בעשרות הצגות, סרטים ותוכניות טלוויזיה שונות. הפרסומת לבנק איגוד בה לקח חלק ב-2008, זכתה בפרס אפי לאותה שנה. למד בקורסים למשחק מול מצלמה אצל רות דייכס ואיוואנה צ'בק בשנת 2010. במסגרת תפקידיו בתיאטרון, הופיע בפסטיבלים בינלאומיים רבים, בין היתר בניו-יורק, מוסקבה ובייג'ינג. בשנת 2010 זכה במלגת הצטיינות בתיאטרון מטעם משרדו של עו"ד אלי זהר.
יניב חבר ה"אקטורס סטודיו" מבית סדנאות הבמה, בהדרכת עודד קוטלר ואמנון מסקין.
בספטמבר 2013 נבחר לוועד המנהל של שח"ם, ומאז מכהן גם כיו"ר ועד שחקני גשר.
בשנת 2014 יצר את סדרת הרשת "הרומן שלי עם דאעש" בה הוא מככב. הפיילוט זכה בתחרות "יוצרים ברשת 2.0", והסדרה נרכשה לשידור על ידי Hot VOD.
בשנת 2016 סיים בהצטיינות תואר ראשון במדעי-המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הפתוחה.
בשנת 2017 השתתף יניב בארבע פרסומות של חברת "סנפרוסט" בתפקיד חקלאי מתלמד.
בשנת 2018 שיחק יניב בסדרה "עיר מקלט".
בשנת 2019 זכה בתחרות פרסי האקדמיה לטלוויזיה בתואר "סדרת הרשת הטובה ביותר" על "הרומן שלי עם דאעש".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יניב נשוי לגלי אלון, זמרת ומורה לפיתוח קול, ולהם בן ובת. מתגורר בתל אביב.
בנוסף למשחק יניב הוא גם מדריך סקי.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | תוכנית | תפקיד | במאי |
---|---|---|---|
2005 | פיק אפ | עופר ויצמן | |
2007 | הנפילים | מאושפז בבית חולים | רובי דואניס |
2008–2011 | פולישוק | ראש צוות צילום | שמואל הספרי |
2010 | החיים זה לא הכל | אתיאל בן ששת | עדי בנימינוב |
2011 | חצויה 3 | ברי | עודד לוטן |
2013 | משפחה לא בוחרים | מלצר | גאיה וילדמן |
2014 | אניגמה | עופר תבריזי | מרקו כרמל |
אחת אפס אפס (עונה שנייה) | אמיר מן | ||
2015 | הומלנד | עיסם (תפקיד אורח) | לזלי לינקה-גלטר |
2016 | החברים של נאור | נאור ציון | |
שוורץ | צחי | דניאל אדר | |
2017 | שלטון הצללים | ערן, מאבטח | אוהד פרח |
רון | רון פלדמן | ||
כפולים 2 | עמית, חוקר בשב"כ | עודד רסקין | |
2018 | המנצח | בן-ציון הצעיר | אלון זינגמן |
עיר מקלט | יריב ניניו | איתן צור | |
כדברא 2 | נחום ממן, מדען | עודד רז, יוני טפר | |
2019 | נחמה | תומר שני | |
בת אל הבתולה | עופר ויצמן | ||
שב"ס | הרב | אורן שקדי | |
שנות ה-80 | המפקד | קובי חביה | |
2021 | ערוץ אפס | מגוון דמויות | |
החנות שיש בה הכל | יוחנן | ||
ספיידרז | מרקו | ||
סטוקהולם | חוקר משטרה | ||
קופה ראשית | פביאן | אורן שקדי | |
2022 | כפולים 3 | עמית | |
הכל טוב! | מגוון דמויות | עופר ויצמן | |
צומת מילר | רמי מודלס | אדיר מילר |
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | הצגה | תפקיד | תיאטרון | במאי |
---|---|---|---|---|
2006 | וריאציות לתיאטרון ולתזמורת | תיאטרון גשר | יבגני אריה | |
2007 | הבן הבכור | מישקה | לנה קריינדלין | |
2008 | לה-פונטיין | מינה יכין | ||
הלילה ה-12 | פביאן | רפי ניב | ||
2009 | טרטיף | דמיס | יבגני אריה | |
10 שניות | אוגוסט | |||
הרפר רייגן | עודד קוטלר | |||
2010 | שש דמויות מחפשות מחבר | הבן | יבגני אריה | |
הכוכב דניאל | דניאל | פסטיבל חיפה להצגות ילדים | רותי רוזן | |
רביזור | פטר איוונוביץ' בובצ'ינסקי | תיאטרון גשר | יבגני אריה | |
2011 | דון ז'ואן | פיירו והקבצן | אלכסנדר מורפוב | |
2012 | הארווי | סנדרסון | משה איבגי | |
פרימה דונה | ג'יימס | אלכסנדר מורפוב | ||
ארוחה משפחתית | פסטיבל עכו | |||
2013 | אנטי | נגן כלי הקשה | תיאטרון גשר | יבגני אריה |
פיניטה לה קומדיה! | סוחר | אלכסנדר מורפוב | ||
כפר | השבוי האיטלקי | יבגני אריה | ||
יאקיש ופופצ'ה | הגיס | |||
2014 | הדיבוק | מנשה, מאורס ללאה | ||
מסעות אודיסאוס | אאורילוכוס | שיר גולדברג | ||
2015 | אותלו | רודריגו | לנה קריינדלין | |
אליס | הפסיכולוג | יחזקאל לזרוב | ||
מר ורטיגו | איזופוס/הקוסם | עירד רובינשטיין | ||
2016 | בזעיר אנפין | טוביה | ארז דריגס | |
2017 | במנהרה | תומאס הנדפילר | עירד רובינשטיין | |
הרצל אמר! | מספר תפקידים | ליווי אומנותי: יבגני אריה | ||
טרופותי | הטורף | תיאטרון אורנה פורת | רבקה וולמן | |
2018 | רודף העפיפונים | וואלי, חייל רוסי, זאמאן, ריימונד אנדרוז, איש טליבאן | תיאטרון גשר | נועם שמואל |
להציל את שמואל | השטן | צוותא - פסטיבל תיאטרון קצר | יקיר פורטל | |
2019 | חמדת אבות | רונן | צוותא | אלון אופיר |
מי כמוני | אבא | תיאטרון גשר | אילאיל סמל | |
2022 | חומות של תקווה | אנדי דופריין | נועם שמואל |
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | סרט | במאי |
---|---|---|
2011 | תיק ישו | דודי ברגמן |
2013 | חלום קוסטוריצה | איל סיבי |
שבלולים בגשם | יריב מוזר | |
2014 | המסע של האנה | יוליה פון היינץ |
יונה | ניר ברגמן | |
2015 | אני לא מאמין, אני רובוט?! | טל גולדברג, גל זלזניאק |
סבנה | רני סער | |
2018 | העדות | עמיחי גרינברג |
2019 | בזמק | אריאל וייסברוד ויוסי מאירי |
המתים של יפו | רם לוי |
סרטים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | סרט | במאי | הערות |
---|---|---|---|
2010 | וידאו קסם | שיר קומאי | זוכה פסטיבל אייקון 2011 |
2011 | יום נפלא | אריאל וייסבורד ויוסי מאירי | |
2015 | על הגבול | דימה קונופליוב | זוכה פסטיבל הסטודנטים הבינלאומי תל אביב |
דיבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | סרט/סדרה | ערוץ | במאי |
---|---|---|---|
2009 | יו-גי-הו! | גדי לוי | |
2010 | צוללים עם אולי | ערוץ הופ! | אסנת סדן |
2011 | ג'ננה בסוואנה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי יניב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אורי יניב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אורי יניב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אורי יניב, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- אורי יניב באתר תיאטרון גשר (אורכב 29.10.2020 בארכיון Wayback Machine)
- טל פרי, משחקים אותה, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2009
- יאיר אשכנזי, השחקן אורי יניב מסביר מה גורם לעולה חדש מתוסכל מרוסיה להצטרף אל שורות דאעש, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2015
- עידוא דגן, הרומן: איתי אנגל ועוז זהבי מצטרפים לדאע"ש, באתר nrg, 11 בדצמבר 2015
- ליאת רון, "במקצוע שלנו אנחנו תמיד מובטלים, גם כשאנחנו עובדים, אנחנו נמצאים בראיונות עבודה לדבר הבא", באתר גלובס, 15 בפברואר 2019
- חגית גינזבורג, 16 שנים נדרשו לאורי יניב לקבל תפקיד ראשי — "כל המקצוע הזה הוא טרגדיה", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2022
- אורי יניב - שואוריל "הומלנד"
- "הרומן שלי עם דאעש" ב-Tablet Magazine