ח'וסרו הראשון

ח'וסרו הראשון (אנושירואן)
خسرو یکم (انوشیروان)
לידה	512; ארדסתאן, האימפריה הסאסאנית
פטירה	פברואר 579 (בגיל 67 בערך); קטסיפון, האימפריה הסאסאנית
מדינה	האימפריה הסאסאנית
דת	זורואסטריות
	13 בספטמבר 531 – פברואר 579; (כ־47 שנים)
אירועים בתקופתו	הפלת דת מזדק; "שלום הנצח" עם הביזנטים; הקמת מעמד ה"דאגנים"; המגפה היוסטיניאנית; מלחמה בביזנטים מ-540; ייסוד צבא סדיר; כיבוש תימן מקיסרות אקסום; הקמת מוסדות הידע הפרסי; כיבוש דרכי הסחר בהודו; סיפוח ארמניה;
	→ קבאד הראשון הורמיזד הרביעי ←

חְ'וֹסְרוֹ הראשון (פרסית: خسرو یکم) נודע עד היום באיראן כ"נשמה הנצחית" (انوشیروان; אָנוּשִׁירְוּאַן), מגדולי המלכים הסאסאנים היה בנו של המלך קבאד הראשון (488–531), ומבין בניו, למרות שלא היה הבכור, הוא היה המוצלח ביותר, ולכן הועדף. הוא מלך בין השנים 531–579, ונחשב למלך הסאסאני הגדול ביותר.

בתקופת שלטון סבו, פירוז הראשון, נפלה האימפריה הסאסאנית לצרות ממזרח, ממערב ומפנים, אך עם רפורמות שלטון שהועברו בידי קבאד וח'וסרו התחזקה האימפריה. למרות זאת, תואר זה לא נשמר זמן רב והאימפריה הסאסאנית נמחקה עם הכיבוש הערבי של פרס.

שנותיו הראשונות

ח'וסרו נולד בין השנים 512-514 והיה בנו של קבאד הראשון אשר פעל לשחזור האימפריה הסאסאנית לגדולתה לפני שלטון קודמו, פירוז הראשון, אשר איבד את חלקה המזרחי של המדינה לנוודים מטרנסאוקסאניה אשר נודעו כהאימפריה האפתליטית. בעת שלטונו, קבאד אימץ את דעותיו החברתיות של הכהן מזדק לשוויון אזרחי, דבר שפגע קשות באחדות האימפריה הסאסאנית.

עקב משבר חוסר באוצר המדיני, קבאד השתמש בסירוב האימפריה הביזנטית לשלם את חלקה לתמיכה הפרסית בשימור גבול המדינות בעבר הקווקז כתירוץ למלחמה. במהלך המלחמה הכוחות הפרסים בזזו את אוצרות הביזנטים ובכך שחזרו את האוצר המדיני והצילו את המדינה מבצורת. במהלך המלחמה הקצרה צבא פרס הוקם מחדש לאחר תבוסתו הקודמת לאפטלאיטים ועם כניעת ביזנטיום, אנסטסיוס הראשון, קיסר הביזנטים נתן חלקו בהסכם שימור הגבולות לעבר הקווקז.

מאוחר יותר בניסיון לשפר את היחסים עם הביזנטים, קבאד הציע שבנו ויורשו ח'וסרו יאומץ בידי יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית כבנו. עם פירוק המשא ומתן עקב אי הסכמות על הפרטים, התרחשה מלחמה חדשה וקצרה בין המדינות אשר ראתה את העיר המבוצרת דארה, מובילה את הפרסים לאבדות קשות.

שאהנשאה של פרס

קבאד נפטר לפני ששמע את תוצאות המשא ומתן עם הביזנטים ועל ח'וסרו נפלה כלל האחריות הניהולית תוך זמן קצר. לאחר ניהול מערכה נגד הנוודים בקווקז, אחיו הבכור קבוס, אשר תמך במזדק סירב להכיר בח'וסרו כיורש אביהם והחל במאבק נגדו על ירושת הכס הסאסאני. עם עלייתו של ח'וסרו לשלטון הוא הרוויח את כבוד הצבא בהפלת מרד אחיו, וכבש מחדש את כל צפון המדינה בתוך זמן פעולה קצר.

היחסים עם הביזנטים

מיד בראשית ממלכתו (532), כרת ח'וסרו ברית שלום שכונתה "שלום הנצח" עם הקיסר יוסטיניאנוס הראשון מהאימפריה הביזנטית. גם יוסטיניאנוס היה מעוניין בברית זו, כדי להתפנות למלחמותיו באפריקה ובאיטליה. לאחר כמה שנים, כאשר יוסטיניאנוס גבר על הונדלים ועל עמים נוספים, ח'וסרו חש לא בטוח מכיוון שקריאות רבות הופנו אליו שיוסטיניאנוס מתכנן מלחמה נגדו.

בשנת 540 פתח במלחמה עם הביזנטים וידו הייתה על העליונה. ח'וסרו חישב את מצב הצבא הביזנטי אשר היה אז במערכה בחצי האי האפניני וידע כי חלון ההזדמנויות לתקוף את הביזנטים הוא יחיד במינו. ח'וסרו כבש חוף לים התיכון ושחה בים למן יוקרה בין-לאומית. לאחר מכן החל בתוכניות לכיבוש דרומי והחל לנוע לכיבוש ירושלים. לפני שיכל לעשות זאת חלה ח'וסרו במחלת הדבר במסגרת המגפה היוסטיניאנית והיה צריך להתמודד עם מרד שהחל בנו. כל מערכי המלחמה נעצרו והחלו מגעים לשלום.

בעקבות זה הושגה בסופו של דבר הסכמה לגבי חלוקת השטחים - רוב עבר הקווקז כמו גם שטחים נרחבים במדבר הסורי חזרו לפרס, ולעומת זאת הפרסים התחייבו לא לתקוף את האזורים ממערב לבוספורוס, אך תמורת שלום זה היה על הביזנטים לשלם מס שנתי גבוה לכתר הפרסי. הסאסאנים התחייבו לתת שוויון זכויות לנוצרים בארצותיהם, בתנאי שהללו לא יעסקו במיסיון בקרב מאמיני זרתוסטרה.

סכסוך נוסף החל עם יורשו של יוסטיניאנוס, יוסטינוס השני לקראת סוף חייו של ח'וסרו. לאחר כשל ביזנטי במתקפת נגד לתוך פרס נשלחה בקשה להפסקת אש מקונסטנטינופול. אך לפני שזאת הגיעה אל קטסיפון, ח'וסרו נפטר בשיבה טובה בעודו בן 78 לערך.

הרפורמות של ח'וסרו

ח'וסרו גם נודע כמלך ישר וחכם. הוא ביטל חלק גדול מהזכויות שהיו למעמד האצולה, הקטין את נטל המיסים על האוכלוסייה ובעיקר על האיכרים. ח'וסרו ראה את הסכנה בהשפעה האדירה של האצולה ועל כן ראשית יצר מעמד ביניים-עליון חדש לו קרא ה"דאגנים", אלו לעתיד יהפכו למעמד האצולה המחודש של פרס. מאוחר יותר ח'וסרו פירק את חילות אדוני המחוזות כך שכל אדון מחוז ימוקם בריחוק מביתו ובכך הקשה על הסיכוי להפיכה של האצולה נגדו.

המערכת שפירקה את סדר אדוני המחוזות ואנשיהם הביאה לממשל ריכוזי אל עבר השאה אך בו בזמן פגעו בכוחו של כל מחוז לעצמו, דבר אשר הביא לנפילתה הסופית של האימפריה הפרסית.

ח'וסרו גם הפסיק לחלוטין את שליטת דת מזדק, אותה אימץ אביו. בכך הוא פייס את היהודים בממלכתו, שבמסגרת הדת המזדקית, הדוגלת בשוויון-נכסים, נשותיהם נהיו לרכוש הכלל. בנוסף, הוא החזיר לזורואסטריות את מעמד דת המדינה והרשה לפילוסופים לפעול. ח'וסרו למעשה הכריז מלחמה על הביזנטים לפי הסכמתו הדתית של האל הזורואסטרי אהורא מזדא ובכך הייתה זאת מלחמת נכונות דתית.

ח'וסרו גם היה הראשון להנהיג צבא סדיר, כאשר החיילים קיבלו נשק ואימונים על חשבון הממלכה, ונוסף על כך משכורת מכובדת, חידוש שלא היה כמוהו עד אז בפרס.

תשתיות

נגד הנוודים בני חוף הים הכספי הקים ח'וסרו את חומת גורגאן הגדולה, מערכת הביצורים השנייה הכי גדולה בעולם לאחר החומה הגדולה של סין בת אורך של כ-195 קילומטרים ורוחב של בין 6 ל-10 מטרים (כיום נמצאת החומה בין גבול איראן-טורקמניסטן). בצפון מערב המדינה בנה ח'וסרו את ביצורי דרבנט על גבול הקווקז למנוע את התקדמותם של האלאנים, עמים טורקיים, סרירים, ממלכת הכוזרים ועוד רבים פולשים אחרים. ח'וסרו יצר חומה בדרום לעבר נג'ד אך מעבר אליה יצר יחסים טובים עם השבטים הערבים לגבולות אומתו אשר שימשו כמפרידים בין הנוודים הערבים לממלכת פרס.

לפי גורמים מוסלמים על נהר דיאלא בנה ח'וסרו תעלות לחיזוק החקלאות באזור. מעל לכל התשתיות אותן בנה, הגדול מכל הוא שריד הבירה קטסיפון, מקדש טאק כסרא. מבנה אדיר על נהר הפרת אשר ממוקם כיום מדרום לבגדאד, בירת עיראק. המקדש אשר הרוס ברובו, משמש כזכר האחרון לאדריכלות פרסית בתקופה הסאסאנית המאוחרת.

מונופול סחר

ח'וסרו הפך את האימפריה הסאסאנית למעצמה כלכלית בין היתר בכך שראה את עליונות הרווח מהסחר שהובל מתת-היבשת ההודית ופעל להשתלט עליו. דרכי מעבר הסחר הימי מהודו מערבה כללו דרך מהים הערבי לקצוות חצי האי ערב. מצד אחד המפרץ הפרסי אשר כולו נשלט בידי הסאסאנים, ומצד שני ים סוף שחולק בין הביזנטים בצפון, שבטים ערבים בתווך וידידתם הנוצרית של הביזנטים, קיסרות אקסום בדרום, עם מונופול על הכניסה לים דרך האוקיינוס ההודי הודות לשליטה על מצר באב אל-מנדב.

עם המלחמות בין הביזנטים והפרסים, יוסטיניאנוס פעל לאיחוד כוחות עם אקסום נגד הסאסאנים, כשבתמורה לכך הובטח לאקסומים את כלל החוף הערבי למפרץ עדן ועוד יתר על כן אם יוכלו. על אף התוכנית, ח'וסרו הקדים את אויביו במתקפה מקדימה שכן ציפה לאיחוד כוחות ביזנטי-אקסומי, ובמהלך הפעולה כבש את חבל הארץ של תימן מידי אקסום. כעת שלט ח'וסרו על כלל דרכי הסחר הימי בין הודו והמערב והחזיק במונופול סחר אדיר שהעשיר את פרס לעשורים הבאים בזהב רב.

שיאה של פרס הסאסאנית הגיעה בעת שלטונו המאוחר של ח'וסרו, כאשר פרס יכלה להילחם גם בביזנטים ממערב, הגקטורקים ממזרח, נוודי הקווקז מצפון, וקיסרות אקסום מדרום.

אחרי מותו עלה לשלטון בנו הורמיזד הרביעי (או הורמודז).

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ח'וסרו הראשון בוויקישיתוף

ח'וסרו הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ח'וסרו הראשון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)