לדלג לתוכן

כנסיית גבירתנו מלייוויש

כנסיית גבירתנו מלייוויש
Богородица Љевишка
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2006, לפי קריטריונים 2, 3, 4
חלק מתוך אתרי ימי הביניים בקוסובו
הערות אתר מורשת עולמית בסיכון מאז 2006
מידע כללי
סוג קתדרלה, אתר היסטורי, כנסייה מלכיתית יוונית-קתולית, אתר ארכאולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם תיאוטוקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פריזרן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים סטפאן אורוש השני מילוטין עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
חומרי בנייה סלע עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות סרבו-ביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 42°12′41″N 20°44′09″E / 42.211388888889°N 20.735833333333°E / 42.211388888889; 20.735833333333
(למפת קוסובו רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כנסיית גבירתנו מלייוויש (סרבית קירילית: Богородица Љевишка, סרבית לטינית: Bogorodica Ljeviška) היא כנסייה סרבית אורותודוקסית השוכנת על גדות נהר ביסטריצה במרכזה של העיר פריזרן שבקוסובו. הכנסייה הוכרזה כאתר מורשת עולמית ב-13 ביולי 2006 כהרחבה להכרזתו של מנזר דצ'אני, ובאותו מעמד הוספה גם לרשימת אתרי המורשת העולמית הנמצאים בסיכון.

הכנסייה הנוכחית מוקדשת לבתולה ותחילתה במחצית הראשונה של המאה ה-13. היא נבנתה על חורבותיה של בזיליקה המתוארכת לאמצע תקופת השלטון של האימפריה הביזנטית (המאה ה-9 עד המאה ה-11), וזו הוקמה בתורה על חורבותיו של מזבח נוצרי קדום.

האדריכל ניקולאס, שככל הנראה הגיע מאפירוס, הקים את הכנסייה בצורת צלב הנושא חמש כיפות. בצדדיה הצפוני, הדרומי והמערבי, הוספו שלוש ספינות, וכן הוקם נרתקס מקורה בשלושה קמרוני חבית, מרפסת חיצונית פתוחה ומגדל בצידו המערבי של המבנה. קירות המבנה הוקמו משילוב של טוף, לבנים ומלט, בדומה לחומרים אשר שימשו בהקמתו של מנזר גרצ'אניצה.

הכנסייה הגיעה לצורתה הנוכחית בתחילת המאה ה-14, וקירותיה נצבעו ב-1313. כתובות בחזית המזרחית מתעדות את המלך מילוטין ואת הבישוף דמיאנוס כאחראיים להקמתה. כל הקירות, הקשתות והכיפות כוסו בפרסקאות בסגנון הרנסאנס הביזנטי, אך רק כ-30% מהם השתמרו. בכיפה נראים דמויותיהם של ישו ומתחתיו הנביאים, ושל האוונגליסטים, ועל הקירות האחרים מצוירות סצינות מחייו של ישו. בנרתקס ציורים גדולים במיוחד של שליטים סרבים ובמרפסת החיצונית מתוארים, בין היתר, יום הדין, יוחנן המטביל ומאבקו של יעקב במלאך.

עם הכיבוש העותמאני השני של סרביה ב-1756 הפכה הכנסייה למסגד, נערכו בה מספר שינויים ורוב הפרסקאות טויחו. רק בתחילת המאה ה-20 שב המבנה לשמש ככנסייה, ובשנות ה-50 של המאה התבצעו בו עבודות שימור. בין 1950 ל-1952 התגלו חלק מהפרסקאות שמתחת לשכבת הסיד, ואלה שוקמו ונצבעו מחדש בין 1969 ל-1979.

הכנסייה נשמרה על ידי כוח צבאי מטעם נאט"ו מאז יוני 1999, אך היא חדלה מלשמש לייעודה בשנת 2004 בשל המהומות האתניות, והוסב לה נזק. קבוצת מומחים במימון סרבי ביקרה בכנסייה במספר הזדמנויות על מנת להעריך את גובה הנזקים, אך למרות זאת לא ננקטו צעדים של ממש לתיקונם. בשנים האחרונות נבזזה הכנסייה במספר הזדמנויות, ובין היתר נגנב גג העופרת היקר מספר פעמים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]