כפר סמיר
 | |
| שרידי מבנה מהתקופה העות'מאנית בכפר סמיר | |
| מידע | |
|---|---|
| שם נוסף | ח'ירבת א-סואמיר |
| עיר | חיפה |
| תאריך ייסוד | שלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל |
| קואורדינטות | 32°47′59″N 34°57′34″E / 32.79970833°N 34.95955833°E |
| שכונות נוספות בחיפה | |
|
(למפת חיפה רגילה)   כפר סמיר | |
  | |
כפר סמיר היא שכונה בחיפה, הממוקמת בין שכונת נווה דוד בצפון לתחנת מרכזית חוף הכרמל. השם סמיר במקורו מגיע מהשומרונים שכנראה ישבו גם באזור זה לאחר גלות בבל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפר סמיר, נוסד בתקופה העות'מאנית וישב על ובסמוך לשרידי חורבת קסטרא, אתר ארכאולוגי של עיר גדולה שהתקיימה מהתקופה הביזנטית מהמאה ה-4 ועד המאה ה-7, ושרידי יישוב קטן יותר שהתקיים בתקופה המוסלמית הקדומה עד שננטש בסוף המאה ה-10. האתר נמצא במבואותיה הדרומיים של העיר חיפה על שלוחה של הר הכרמל, ומשתרע על שטח של כ-250 דונם. זיהוי האתר עם "קסטרא של השומרונים" נעשה בהנחה ששמו של כפר סמיר שימר את השם שומרונים בשמו. ממצאי החפירה באתר אינם מאשרים זיהוי זה[1].
ב-1931 יזם עזיז כיאט את הקמתו של חוף רחצה מוסדר, חוף כיאט, על קרקע שבבעלותו על חופו של כפר סמיר. התשתית שנבנתה על ידו כללה מבני רחצה מסודרים ומסעדה[2].
בשנת 1934 הופקע ממשפחת כיאט שטח רחב בכפר סמיר, על ידי ממשלת המנדט, לטובת הקמת מתחם בתי הקברות של חיפה. המתחם מוכר גם בשם "בית הקברות כפר סמיר". משפחת כיאט תכננה לבנות במקום מתחם תיירות ונופש שישתרע מנחל שיח, שם הקימו את בוסתן כיאט, ועד חוף כיאט. השטח היה בזמנו "מחוץ לעיר" ונועד להחליף את בתי הקברות הישנים שגם הם נבנו מחוץ לעיר בזמנם אך בינתיים בנייני העיר סבבו אותם. המדובר בבתי הקברות של העדות יוונית-אורתודוקסית והיוונית-קתולית המצויים בין דרך יפו לבין דרך העצמאות, בית הקברות היהודי בדרך יפו ובית הקברות הצבאי הבריטי השוכן לידו[3].
כיום נמצא כפר סמיר בפתחו של נחל שיח, והוא מיושב על ידי משפחה נוצרית אחת[4], אחמדית אחת ויהודית אחת. הכפר נמצא בתוך שטחה של שכונת נווה דוד, ובחלקו העליון של הכפר בתוך ואדי שיח ישנם שני מעיינות אשר נובעים בכל ימות השנה. למעיין העליון מיוחס קשר לאליהו הנביא ועל כן אנשים רבים פוקדים אותו בעיקר בתקופת חגי תשרי.
תחנת הרכבת כפר סמיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת המנדט בנתה מחנה צבאי בין מתחם בית הקברות למסילת החוף (שאחר כך היה למחנה של צה"ל ומתחם של תע"ש - מרכז שיקום ואחזקה מש"א רכב 7200). המחנה שימש את חיל החימוש המלכותי (אנ')(The Royal Army Ordnance Corps). ליד המחנה נבנתה תחנת רכבת, תחנת הרכבת כפר סמיר, מעט מצפון לנקודה שבה הוקמה תחנת הרכבת חיפה – חוף הכרמל. התחנה שימשה להעברת אספקה ותחמושת למחנה. לקראת סיום המנדט הבריטי, במרץ 1948 הוצע המחנה והציוד בו למכירה[5].
התחנה ממשיכה לפעול כתחנת רכבת תפעולית של רכבת ישראל, במקום ארבע מסילות ברזל המשמשות לדיור רכבות.
היישוב הפרהיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1991 עד 1995 נערכו סקרים תת-ימיים בחוף הסמוך לכפר-סמיר, מטעם היחידה לארכאולוגיה ימית ברשות העתיקות, ונמצאו שרידי יישוב מהתקופה הנאוליתית הקרמית. גובה פני הים עלה מאז והיישוב נמצא כיום מתחת למים.
בחורף 1991 נחשף על קרקעית הים, 15 מטר מקו החוף בעומק 0.5 מטר, קטע ריצוף עשוי מאבני גוויל קטנות (7-5 ס"מ) שהונחו על הקרקעית החרסיתית. על הריצוף התגלה שבר קערה דמוית עציץ עשויה מעץ. בחורף 1994 נחשף על קרקעית הים, בעומק 2.3 מטר, כ-65 מטר ממערב לקטע הריצוף, בור שנחפר בחרסית. חפירת בדיקה שנערכה בבור העלתה חרסית אפורה רכה ובה קטעי מקלע, ענפי עצים ועשרות חרצני זיתים רוויי מים. שלושת חלקי המקלעת העשויים מענפים דקים הם כנראה חלקי כלי שהתפרק. נראה כי המקלעת היא שריד של כלי קיבול, סל או עקל ששימש בתהליך הפקת שמן מזיתים. המקלעת תוארכה באמצעות תיארוך פחמן-14 ל-4730-5000 לפנה"ס. כמה עשרות מטרים דרומית לבור נחשף מיתקן להפקת שמן זית ובו גפת שהכילה אלפי חרצני זיתים מרוסקים. מתאריך המקלעת שהתקבל ומתאריכי פחמן 14 של חרצני הזיתים, נראה כי ניתן לייחס את הממצאים למחצית הראשונה של האלף ה-5 לפנה"ס, התקופה הנאוליתית הקרמית, תרבות ואדי רבה[6].
- באוקטובר 2014 נערכה חפירה תת-ימית נוספת באתר, שהתרכזה בבאר, ששימשה מקור מים ליישוב. זמנה של הבאר סביב 7,800 שנה לפני זמננו, והיא נמצאת בעומק של 5–7 מטר מתחת לפני הים ובמרחק של 200 מטר מהחוף. היא נבנתה מענפי עץ ומאבנים ונחשבת לאחד ממבני העץ הקדומים בעולם[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסוכנות החלה בהקמת מעברה דווקא על האדמות המעובדות של כפר סמיר, ליד חיפה, קול העם, 13 במאי 1952
- אליעזר וורצל, כפר סאמיר, קול העם, 26 במאי 1952
- כפר סמיר תובע סיפוחו ל"חוף הכרמל", למרחב, 30 באוקטובר 1957
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קסטרא בימי המשנה והתלמוד — עיירה יהודית-נוצרית באתר רשות העתיקות
- ^ על שפת הים, דואר היום, 15 ביולי 1931
- ^ פנקס חיפני - בבית הקברות, הארץ, 9 במאי 1943
- ^ תבנית:Https://haipo.co.il/item/303542
- ^ מכירת רכוש הצבא וחיל התעופה המלכותי בארץ־ישראל - מודיעים בזה כי מציעים למכירה..., על המשמר, 9 במרץ 1948
- ^ אהוד גלילי, ברוך רוזן ואליזבטה בוארטו, חיפה, כפר סמיר, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 119, 10 ביולי 2007
- ^ אהוד גלילי, דבורה צויקל, יונתן בנג'מין וג'ון מקרת, חיפה, כפר סמיר, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 128, 14 בנובמבר 2016