כריסטופר ממינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטופר ממינגר
Christopher Memminger
כריסטופר ממינגר
כריסטופר ממינגר
לידה 9 בינואר 1803
פיינגן, דוכסות וירטמברג, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה 7 במרץ 1888 (בגיל 85)
צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
שם מלא כריסטופר גוסטבוס ממינגר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
הקונפדרציההקונפדרציה  הקונפדרציה
מקום קבורה כנסיית "סנט ג'ון בשממה", פלט רוק, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת דרום קרולינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית של קרוליינה הדרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר האוצר של קונפדרציית המדינות של אמריקה ה־1
25 בפברואר 186115 ביוני 1864
(3 שנים ו־15 שבועות)
תחת נשיא קונפדרציית המדינות של אמריקה ג'פרסון דייוויס
חתימה Signature of Christopher Gustavus Memminger.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטופר גוסטבוס ממינגראנגלית: Christopher Gustavus Memminger, נולד ככריסטוף גוסטב ממינגר, בגרמנית: Christoph Gustav Memminger;‏ 9 בינואר 18037 במרץ 1888) היה פוליטיקאי אמריקאי יליד גרמניה, שהיה אחד מהאבות המייסדים של קונפדרציית המדינות של אמריקה ("הקונפדרציה"). הוא היה המחבר העיקרי של החוקה הזמנית של הקונפדרציה ב-1861 והמייסד של המערכת הפיננסית של הקונפדרציה. כמזכיר האוצר הראשון של הקונפדרציה, היה ממינגר ההוגה הראשי של המדיניות הכלכלית של ממשל נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממינגר נולד ב-9 בינואר 1803 בפיינגן (Vaihingen, כיום רובע של שטוטגרט) שבדוכסות וירטמברג (כחודש וחצי לאחר הולדתו, שודרג מעמד הדוכסות לנסיכות הבוחר מוירטמברג). אביו, גוטפריד ממינגר, היה קצין צבא שמת חודש לאחר הולדת בנו.[1] אמו, אברהרדינה (לבית קוהלר) ממינגר, היגרה לאחר פטירת בעלה לצ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית יחד עם בנה, אך מתה מקדחת צהובה ב-1807 וכריסטופר בן ה-4 הושאר בבית יתומים.[2] חייו השתנו לטובה בגיל 11, כאשר הוא נלקח תחת חסותו של תומאס בנט, עורך דין בולט ולימים מושל קרוליינה הדרומית. בגיל 12 הוא החל את לימודיו בקולג' קרוליינה הדרומית (כיום אוניברסיטת קרוליינה הדרומית) ובגיל 16 סיים את לימודיו כשני בכיתתו. ב-1825 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין והיה לעורך דין מצליח. ב-1832 הוא נשא לאישה את מרי וויתרס וילקינסון.

ממינגר היה מנהיגם של המתנגדים במהלך "משבר זכות הביטול" (אנ'). הוא פרסם ספר בשם "ספר הביטול" (The Book of Nullification, 1833-1832) שתיאר באופן סאטירי את תומכי זכות הביטול בסגנון תנ"כי.[3] בהמשך הוא נכנס לחיי הפוליטיקה המדינתית וכיהן כחבר בית המחוקקים של קרוליינה הדרומית בין השנים 18361852 ובין השנים 18541860, שם במשך כמעט עשרים שנה הוא כיהן כיושב ראש וועדת הכספים של הבית.[4] ממינגר היה תומך נלהב בזכות לחינוך וסייע להקמתה של מערכת בתי הספר של צ'ארלסטון, שהייתה אחת ממערכות החינוך המקיפות ביותר בארצות הברית.[2] ב-1859, לאחר פשיטתו של ג'ון בראון, הוא מונה על ידי מדינתו לייעץ יחד עם נציגים נוספים בוירג'יניה בנוגע לדרך הטובה ביותר להישמר ממתקפותיהם של מתנגדי העבדות.[5]

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממינגר נחשב כבעל דעות מתונות בנוגע לשאלת פרישת מדינות הדרום מהאיחוד, אך לאחר בחירתו לנשיאות של אברהם לינקולן, הוא הכריע שהפרישה הכרחית. כאשר פרשה קרוליינה הדרומית ב-1860, התבקש ממינגר לנסח את מסמך הכרזת הפרישה שבו פורטו הסיבות לצעד זה. לאחר פרישתן של מדינות נוספות בדרום, הוא נבחר כנציג קרוליינה הדרומית לקונגרס הזמני של הקונפדרציה ושימש כיושב ראש הוועדה שניסחה את החוקה הזמנית תוך ארבעה ימים בלבד.

כאשר הקים ג'פרסון דייוויס את הקבינט שלו, נבחר ממינגר לכהן כמזכיר האוצר ב-21 בפברואר 1861. משימה זו לא הייתה קלה, לאור האתגרים הפיננסיים שהקונפדרציה התמודדה מולם. ממינגר ניסה בתחילה לממן את פעילות הממשלה באמצעות הנפקת איגרות חוב והטלת מכסים, בנוסף לתפיסת מצבורי הזהב במטבעת ארצות הברית בניו אורלינס, אך עד מהרה הוא מצא את עצמו נאלץ לנקוט בצעדים קיצוניים יותר כמו הטלת מס הכנסה והנפקת כסף פיאט. לפני המלחמה הוא היה תומך של מטבע קשה, אך הוא נאלץ להכניס לשימוש שטרות כסף שערכם ירד בהדרגה, ובסוף המלחמה ערכה היה שווה לפחות משני אחוזים מהערך הנקוב שלהם בזהב.

התפטרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטר של 5 דולר של הקונפדרציה עם דמותו של ממינגר

ב-1 ביולי 1864 התפטר ממינגר מתפקידו והוחלף על ידי עמיתו מקרוליינה הדרומית, ג'ורג' טרנהולם. הוא שב למעון הקיץ שלו בפלט רוק שבקרוליינה הצפונית. בשנים שלאחר המלחמה הוא שב לצ'ארלסטון, קיבל חנינה נשיאותית ב-1866 ושב לעסקי עריכת הדין ולעסקי ההשקעות. הוא גם המשיך לפעול לפיתוחה של מערכת החינוך של קרוליינה הדרומית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטופר ממינגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]