כתובות מקדש אידליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתובות מקדש אידליון בקורפוס הכתובות השמיות

כתובות המקדש באידליון (היא 𐤀𐤃𐤉𐤋, "אדיל" בפיניקית) הן שש כתובות פיניקיות שמצא רוברט המילטון לאנג (אנ') בחפירותיו במקדש רשף מכל/אפולון אמוכלוי באידליון שבקפריסין בשנת 1869.[1] הן פורסמו לראשונה על ידי פול שרדר (גר') בשנת 1872.[2][3] המפורסמת מבין הכתובות הללו ידועה בשם הכתובת הדו־לשונית מאידליון. הכתובות נמצאות כיום במוזיאון הבריטי.[2] כל הכתובות הן ווריאציות של כתובות נדר פיניקיות.

רשימת הכתובות ופרסומיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר/שם תמונה תארוך קונקורדנציה
KAI CIS I NE KI NSI TSSI מזהה במוזיאון הבריטי
כתובת 1 (הכתובת הדו־לשונית מאידליון) An inscription 388 לפנה"ס 39 89 BM 125320
כתובת 2 An inscription 391 לפנה"ס 38 90 421,1 31 24 III 34 BM 125315
כתובת 3 An inscription 91 421,2 32 25 BM 125328
כתובת 4 An inscription 354 לפנה"ס 92 26 BM 125326
כתובת 5 An inscription 254 לפנה"ס 40 93 421,3 33 27 BM 125327 (העתק)
כתובת 6 An inscription 94 BM 125316

תוכן הכתובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובות הדו־לשונית מאידליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת הדו־לשונית מאדיל־אידליון

תוכן הכתובות הפיניקי הוא:

[בימים ? לירח ?] בשנת 𐤛𐤖 למלך . מלכיתן [מלך]
[כתי ואדיל סמל] אז אש יתן ויטנא . אדננ בעלר[ם]
[בן עבדמלך לאל]י לרשף מכל . כ שמע קל יברך

נחום סלושץ פירש את הכתובת כך: ”[ביום ? לירח ?] בשנת 4 למלך מלכיתן מ[לך כתי ואדיל, הסמל] הזה אשר נתן והציב אדוננו בעלרם [בן עבדמלך לאלוֹ/לאלי] לרשף מִיכל כי שמע קול(ו/י) יברך.”.[4]

תוכן הכתובות בכתב הקיפרי ההברתי (אנ') (הדומה לכתב קווי ב'), ביוונית עתיקה, הוא:

תוכן בכתב הקיפרי ההברתי תעתיק הכתב לאותיות לטיניות יוונית עתיקה תרגום[5]
[...] ' 𐠞𐠪𐠐𐠵𐠩 ' 𐠖𐠑𐠌𐠅𐠰𐠜𐠩 ' 𐠋𐠯𐠃𐠚 ' 𐠊𐠁𐠭𐠑𐠃𐠚 ' 𐠞𐠪𐠐𐠄
[i to-i ' te?-ta?-ra?to?-i? we-te-i] ' pa-si-le-wo-se ' mi-li-ki-ja-to-no-se ' ke-ti-o-ne ' ka-e!?-ta-li-o-ne ' pa-si-le-u-
[ἰ(ν) τοι ' τετάρτοι ' ϝέτει] ' βασιλεϝος ' Μιλϰιjάθονος ' Κετίον ' ϰατ Ἐδαλιον ' βασιλεύ-
[בשנה הרביעית] למלוכת מלכיתן, אשר על כתיון ואידליון מולך,
[...]𐠕𐠙𐠚 ' 𐠰𐠟𐠞𐠕𐠦𐠚 ' 𐠚𐠵𐠫𐠭𐠭𐠩 ' 𐠰𐠙𐠯𐠥𐠅𐠭𐠚 ' 𐠰𐠮𐠊𐠮𐠩𐠭𐠩 ' 𐠃𐠲𐠙𐠸
[-o?-to?-se? ' ta-ne e-pa-ko-]-me-na-ne ' to pe-pa-me-ro-ne ' ne-wo-so-ta-ta-se ' to-na-ti-ri-ja-ta-ne ' to-te ka-te-se-ta-se ' o wa-na-xe
[ϝο(ν)τος ' τᾱν ἐπαγο]μενᾱν ' το πε(μ)παμέρον ' νεϝοστάτας ' τὸν ἀ(ν)δριjά(ν)ταν ' τό(ν)δε ϰατέστασε ' ὁ ϝάναξ '
[ב(יום) האחרון] לתקופת חמשת הימים המעוברים, האדון (Anax)
𐠃𐠀𐠠𐠯𐠖𐠑𐠍𐠚 ' 𐠰𐠀𐠡𐠒𐠛 ' 𐠰𐠀𐠘𐠍𐠒𐠂 ' 𐠀𐠡𐠂𐠵𐠂 ' 𐠭𐠩 ' 𐠁𐠄𐠍𐠏𐠩
[Pa-a?-la?-ro-mo?(-se?) '] o a-pi-ti-mi-li-ko-ne ' to a-po-lo-ni ' to a-mu-ko?-lo-i ' a-po-i wo-i ' ta-se e-u-ko-la?-se
[Βααλρομ '] ὁ Ἀβδιμίλϰον ' το Ἀπόλ(λ)ονι ' Ἀμύϰλοι ' ἀφʹ οι ϝοι ' τᾶς εὐχολᾶς
[בעלרם ]בן עבדמלך לאפולון אמוכלוי הקדיש פסל זה, שאת שאיפותיו
[𐠁]𐠟𐠱𐠋 ' 𐠂𐠱𐠊𐠂 ' 𐠀𐠊𐠭𐠂 '
[e]-pe-tu-ke i tu-ka-i ' a-ka-ta-i '
[ἐ]πέτυχε ἰ(υ) τύχαι ' ἀγαθᾶι
[ה]שיג לו, למזל טוב.

חשיבות הכתובת במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת היוותה אבן רוזטה לפענוח הכתב הקיפרי ההברתי (אנ').[5][6] כתובות דו־לשוניות פיניקיות־קיפריות מהשנים 17 ו־30 למלוכת מלכיתן נמצאו גם בטמסוס (אנ').[7]

כתובת 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת ידועה כ־KAI 38.

מרקע חרץ אז אש יתן מלך מלכיתן מלך כתי ואדיל בן בעלרם לאלי
לרשף מכל באדיל בירח בל בשנת 𐤚 למלכי על כתי ואדיל כ שמע קל יברכ

נחום סלושץ פירש את הכתובת כך: ”מרקע חרוץ אשר נתן המלך מלכיתן מלך כתי ואדיל בן בעלרם לאלוֹ לרשף מִיכל באדיל בירח בול בשנת 2 למלכו על כתי ואדיל, כי שמע קול(ו). יברך.”.[8]

כתובת 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת ידועה כ־CIS I 91.

סמל . אז . אז יתן . מלך . מלכיתן . מלך . כתי . ו[אדיל . בן בעלרם . לאלי ל]
רשף . מכל . נצחת . את . [סד]י . היצאם . ועזרנם . [...]

נחום סלושץ פירש את הכתובת כך: ”הסמל הזה אשר נתן המלך מלכיתן מלך כתי ו[אדיל לאלו ל]רשף מִיכל. ניצחתי את שָׂרֵי/סָרַי היוצאים (נגדי) ועוזריהם...”.[8] יש המציעים שהנצחון המוזכר פה הוא אותו נצחון המתואר על טרופאיון מנמל כתיון,[9] אותו הקדישו "מלכיתן מלך כתי ואדיל בן בעלרם וכל עם כתי לאדֹנם לבעל עז" על נצחונם על אויביהם ועוזריהם הפפים בשנה הראשונה למלכות מלכיתן.[10]

כתובת 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת ידועה כ־CIS I 92.

[סמל אז אש יתן מלך פמייתן מלך] כתי ואדיל בן מלך מלכיתן
[מלך כתי ואדיל לאלי לרשף מכל בי]רח כרר בשנת שמנ 𐤛𐤛𐤚 למלכי על
[כתי ואדיל כשמע קל יברכ]

"ירח כרר" המוזכר בכתובת נזכר גם בלוחיות פירגי. נחום סלושץ פירש את הכתובת כך: ”[הסמל הזה אשר נתן המלך פמייתן מלך] כתי ואדיל בן המלך מלכיתן [מלך כתי ואדיל לאלו לרשף מִיכל בי]רח כרר בשנת שמונה 8 למלכו על [כתי ואדיל, כי שמע קולו. יברך].”.[11]

כתובת 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת ידועה כ־KAI 40.

בימם 𐤛𐤛𐤖 לירח חיר בשנת 𐤘𐤗𐤖 לאדן מלכם פתלמיס בן פתלמי[ס פלדלף]
אש הא שת 𐤘𐤘𐤗𐤛𐤛𐤖 לאש כתי כנפרס ארסנאס פלדלף אמתאסר בת מכ[....]
בן עבדססם בן גדעת הסמלם האל אש יטנא בתשלם בת מדיחי בן אשמנאדן
על בנ בני על אשמנאדן ושלם ועבדרשף שלשת בן מריחי בן אשמנאדן בן נחמי
בן גלב הנדר אש כנ נדר אבנם מריחי בחיי לאדננם לרשף מכל יברכם

נחום סלושץ פירש את הכתובת כך: ”בימים 7 לירח חיר בשנת 31 לאדון המלכים תלמי בן תלמ[י פילדלף,] אשר היא שנת 57 (לממשלת) איש/אישי כתי. (ביום בו היתה) נושאת הסל (ל)ארסינואי פילדלף אמתאֹסִר בת מכ------ בן עבדססם בן גדעת: הסמלים האלה אשר הציבה בתשלם בת מריחי בן אשמנאדון על (שלום) בנֵי בנִי על אשמנאדון ושלם ועבדרשף שלושת בני מריחי בן אשמנאדון בן נחמי בן גלב. הנדר אשר נדר אביהם מריחי בחייו לאדונם לרשף מִיכל. יברכם.”.[12] פתלמיס המוזכר בכתובת זאת הוא תלמי השני פילדלפוס.[13] "איש/אישי כתי" הוא כינוי לאוליגרכיה שהושלטה בממלכה לאחר שתלמי סוטר הרג את פמייתן מלך כתי בשנת 311 לפנה"ס, והוא בניגוד לכינויי השלטונות בצור ועריה: "עם צר", "עם גול", "עם קרתחדשת" וכו'.[14] מניין השנים לפי שנות האוליגרכיה של כתיון מעיד שגם עשורים לאחר הריגת פמייתן וביטול מלכות כתיון ואידליון, אידליון נותרה קשורה לכתיון ותלויה בה.[15] "כנפרס ארסנאס פלדלף" הן העתקה מדויקת מיוונית: ϰανηφόρου Ἀρσινόης Φιλαδέλφου; "כנפרס" היא תהלוכה של נשיאת הסל שחגגו לכבוד האלהת תלמי וארסינואי (ארסנאס בכתובת), אשתו ואחותו.[11]

כתובת 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת ידועה כ־CIS I 94.

[בירח ? בשנת 𐤘𐤛𐤛 לאדן מל]
[כם פתלמיס אש] הא שת 𐤘[𐤘𐤗𐤚 לאש]
[כתי . סמל אז] אש יתן אשמנאדן
בן נחמי בן אשמנאדן בן נחמי לאלי
לרשף מכל . יברכ

נחום סלושץ פירש את הכתובת כך: ”[בירח ? בשנת 26 לאדון מלכים פתלמיס, אשר] היא שנת 2[5 לאיש כתי, הסמל הזה] אשר נתן אשמנאדן בן נחמי בן אשמנאדן בן נחמי לאלו לרשף מִיכל. יברך.”.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • J. Murray (1878). "NARRATIVE OF EXCAVATIONS IN A TEMPLE AT DALI (IDALIUM) IN CYPRUS, BT R. H. LANG ESQ., WITH OBSERVATIONS ON THE VARIOUS ANTIQUITIES FOUND THEREIN, BY R. S. POOLE, ESQ., KEEPER OF THE COINS AND MEDALS, BRITISH MUSEUM. (Read November 16, 1871.)". Transactions of the Royal Society of Literature of the United Kingdom. Royal Society of Literature (Great Britain): 50.
  • Paul Schröder, 6 May 1872, Über einige Fragmente phönikischer Inschriften aus Cypern, 6. Mai. Sitzung der philosophisch-historischen, Monatsberichte der Königlichen Preussische Akademie des Wissenschaften zu Berlin; Königliche Preussische Akademie der Wissenschaften.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Society, American Oriental (1880). Journal of the American Oriental Society. American Oriental Society. pp. 93–.
  2. ^ 1 2 Euting, Julius (1875). Sechs Phönikische Inschriften aus Idalion. Karl J. Trübner. Die Originale der im Folgenden mitgetheilten sechs Inschriften aus Idalion befinden sich sämmtlich im British Museum; und sind zuerst angekündigt worden durch P. Schröder in den Monatsberichten der Berl. Akad. 1872, S. 335 ff. Wenn derselbe eine noch nicht ganz zutreffende Beschreibung gab, so hatte diess – wenn ich mich seiner Worte recht erinnere – seinen Grund darin, dass der damalige Besitzer Herr R. Ham. Lang, englischer Consul zu Larnaka, noch in Unterhandlung über den Verkauf, ihn dieselben nur unvollständig copiren liess. Ausser der ersten derselben, der bilinguis, sind sämmtliche unedirt.
  3. ^ Paul Schröder, 6 May 1872, Über einige Fragmente phönikischer Inschriften aus Cypern, 6. Mai. Sitzung der philosophisch-historischen, Monatsberichte der Königlichen Preussische Akademie des Wissenschaften zu Berlin; Königliche Preussische Akademie der Wissenschaften: [Footnote]: "Diese zuletzt erwähnten Inschriften, sechs an der Zahl (das Fragment einer siebenten besteht nur aus den fünf Buchstaben .....) wurden 1869 von dem damaligen Agenten der ottomanischen Bank, jetzigem englischen Consul zu Larnaka, Hrn. Lang, zu Dali (dem alten Idalion, phön. .....), ungefähr eine Viertelstunde südlich vom Dorfe, zugleich mit einer grofsen Menge von Statuen, Statuetten, Köpfen, Reliefs, Terracotten, griechischen und cypriotischen Inschriften u. s. w. ausgegraben und befinden sich jetzt im britischen Museum. Sie sind von beträchtlicher Länge und beziehen sich auf gewisse dem Gotte ...... (Reschephmekel oder Reschephmikal?) geweihte Bildwerke, denen die Marmorplatten, auf welchen die Inschriften eingehauen sind, aller Wahrscheinlichkeit nach als Basis dienten. ..... ist vielleicht der phönikische Apollo, und Reschephchetz der ..... ..... (.... Pfeil). Die Etymologie von ... ist dunkel. Im Besitz des Hrn. Lang befindet sich auch ein viereckiger Block mit einer griechischen Inschrift, welcher zugleich mit jenen phönikischen Inschriften zu Dali ausgegraben worden ist und einst als Piedestal für zwei Idole diente, wie die auf seiner Oberfläche noch sichtbaren Spuren von vier Menschenfüfsen deutlich zeigen; die Inschrift besagt, dass ein gewisser Mnaseas die Statue dem Apollo von Amyklä (.... ....) weihte; dürfte man hiernach die Vermuthung wagen, .... sei mit Amyklä zusammenzubringen?"
  4. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 99
  5. ^ 1 2 crewsproject, CREWS Display: The Idalion Bilingual, ‏2018-01-28 (באנגלית)
  6. ^ J. Murray (1878). "NARRATIVE OF EXCAVATIONS IN A TEMPLE AT DALI (IDALIUM) IN CYPRUS, BT R. H. LANG ESQ., WITH OBSERVATIONS ON THE VARIOUS ANTIQUITIES FOUND THEREIN, BY R. S. POOLE, ESQ., KEEPER OF THE COINS AND MEDALS, BRITISH MUSEUM. (Read November 16, 1871.)". Transactions of the Royal Society of Literature of the United Kingdom. Royal Society of Literature (Great Britain): 51.
  7. ^ KAI 41 הוא RÉS 1212, וכן RÉS 1213
  8. ^ 1 2 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 101
  9. ^ KAI 288
  10. ^ Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López, Pratiques administratives phéniciennes à Idalion, Cahiers du Centre d’Études Chypriotes, 2020, פסקה 9
  11. ^ 1 2 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 103
  12. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 103-104
  13. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 102
  14. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 102-103
  15. ^ Maria Giulia Amadasi, José-Ángel Zamora, The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times, Journal of Semitic Studies 63, 2018, עמ' 88 doi: 10.1093/jss/fgx037