לארי גלברט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לארי גלברט

לארי גלברט, בשמו המלא לורנס סיימון גלברטאנגלית: Larry Gelbart, Lawrence Simon Gelbart, ‏ 25 בפברואר 1928 שיקגו, אילינוי - 1 בספטמבר 2009 בוורלי הילס, לוס אנג'לס) היה תסריטאי טלוויזיה וקולנוע, מחזאי, במאי וסופר יהודי-אמריקאי, אשר נודע בעיקר כמחבר קומדיות תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה וכיוצר ומפיק תוכנית הטלוויזיה שוברת השיאים מ.א.ש.

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארי גלברט נולד בשנת 1928 בשיקגו כבנם של זוג מהגרים יהודים: הספר הארי גלברט, יליד לטביה (אז באימפריה הרוסית) והתופרת פרידה סטורנר, ילידת דומברובה גורניצ'ה בפולין. הייתה לו גם אחות בשם מרשה גלברט, ולקנשטיין אחרי נישואיה. ההורים דאגו לחינוך של הילדים. בגיל 7 נשלח לארי לשיעורי ריקוד ויותר מאוחר למד לנגן בקלרנית אצל דיוק רהל, שלימד אף את בני גודמן.[1] בשנת 1942 המשפחה עברה ללוס אנג'לס, שם למד לארי גילברט בתיכון פרפאקס. כבר בבית הספר חיבר לארי גלברט מונולוגים קומיים ומערכונים.

פעילותו כאיש טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארי גלברט התחיל מגיל 16 לעבוד ככותב תוכניות ותסריטים לתוכנית הרדיו Maxwell House Coffee Times של דני תומאס, אחרי שאביו הראה לתומאס שהיה לקוחו במספרה בבוורלי הילס, כמה מהבדיחות שכתב בנו. לאחר מכך, באמצעות סוכנות ויליאם מוריס, הועסק הנער בצוות הכותבים של תוכנית הרדיו "Duffy's Tavern" ‏ (1946) של אד גרדנר בערוץ NBC ואחר כך ב Joan Davis'Show . אחרי כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה גלברט גויס לשנה ו 11 יום לתוכניות של רשות השידור של הצבא האמריקאי. בשנות ה-1940 גלברט כתב טקסטים מצחיקים גם לג'ק פאר ולבוב הופ (1952-1949). ב-1950 שב גלברט לגור בניו יורק. בשנות ה-1950 תרומתו החשובה ביותר בתחום הטלוויזיה כללה את הטקסטים שכתב לרד באטנססיד סיזר בתוכנית "שעתו של סיזר" (Caesar's Hour), לתוכנית Honestly, Celeste! של סלסט הולם, כמו כן בשביל מל טולקין, מייקל סטיוארט, סלמה דיימונד, ניל סיימון, מל ברוקס, קארל ריינר ווודי אלן.

בשנת 1972 גלברט היה אחד מיוצריה הראשיים של סדרת הטלוויזיה מ.א.ש, כשהוא היה אחראי על הפיילוט (שבשבילו הוכרו לו זכויות יוצר), על ההפקה, לעיתים על הכתיבה ואף על הבימוי בארבע עונותיה הראשונות (1976-1972). מ.א.ש. שגילברט הפיק (עם ג'ין ריינולדס) 97 פרקים מתוך 251, זיכתה אותו בפרס פיבודי, בפרס אמי לסדרות טלוויזיה יוצאות מן הכלל, וכן בהצלחה ניכרת - מסחרית ובקרב הבקורת המקצועית. נקודת המוצא של הסדרה היה רומן על מלחמת קוריאה של רופא אמריקאי ד"ר ריצ'רד הוקר (הורנברגר) שעובד בשנת 1970 לסרט קולנוע על ידי הבמאי רוברט אלטמן. הסדרה שנוצרה על בסיס הסרט על ידי לארי גלברט התמקדה בעלילות שהתרחשו בבית חולים כירורגי נייד של הצבא האמריקאי במלחמת קוריאה (US Mobile Army Surgical Hospital (MASH. הסדרה התאפיינה באופי אנטי-מיליטריסטי ושמרה על האקטואליות שלה גם מפני ששודרה בימי מלחמת וייטנאם הבלתי פופולרית שהלכה והסתבכה.

פעילותו בתחום הקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריטו הקולנועי הידוע ביותר הוא ככל הנראה שה של הסרט "טוטסי" משנת 1982, שהוא כתב יחד עם מארי שיסגל. תסריט זה היה מועמד לאוסקר. מועמד לאוסקר היה גם תסריטו המקורי לסרט "או, אלוהים!" בכיכובם של ג'ון דנוור וג'ורג' ברנס

גלברט שיתף פעולה עם ברט שיבלאב בתסריט לסרט הבריטי The Wrong Box, המבוסס על רומן מאת רוברט לואי סטיבנסון ולויד אוסבורן. לארי גלברט כתב גם את התסריט לסרט "Movie Movie" משנת 1978, מעין פרודיה לסרטי "עידן הזהב", בכיכובו של ג'ורג' סי. סקוט בתפקידים כפולים, לקומדיה העסיסית "בגידות בריו" (1984) עם מייקל קיין ודמי מור והגרסה המחודשת של הרי את מכושפת לי (Bedazzled) משנת 2000, עם אליזבת הארלי וברנדן פרייזר. תחת שם העט פרנסיס ברנס, גלברט כתב גם את התסריט לסרט המתח "החיתוך הגס" (Rough Cut) משנת 1980, שבו שיחקו ברט ריינולדס , לזלי אן דון ודייוויד ניבן. גלברט כתב תסריטים גם לסרטי הטלוויזיה "ברברים בשער" (Barbarians at the Gate) (1993) בכיכובו של ג'יימס גארנר והמבוסס על סיפור אמיתי על המאבק על השליטה בקונצרן RJR Nabisco ועל הרומן רב המכר בעל אותו השם, "Weapons of Mass Distraction" על מלחמות בין טייקוני המדיה, עם בן קינגסלי וגבריאל ביירן ו"היו זמנים במקסיקו" ( And Starring Pancho Villa as Himself) עם אנטוניו בנדרס בתפקידו של פנצ'ו וילה.

על במות ברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלברט כתב בשנת 1962 את הפארסה המוזיקלית לפי מחזות של פלאוטוס A Funny Thing Happened on the Way to the Forum,("דבר מצחיק קרה בדרך אל הפורום") בשיתוף פעולה עם ברט שיבלב וסטיבן זונדהיים. אחרי בקורות שליליות כתב אותה מחדש והפך אותה ללהיט שרץ בברודוויי 964 פעמים. התסריט זכה בפרס טוני. כשהמחזמר עבר להיות מוצג בלונדון עברו גלברט עם משפחתו לגור שם למשך 9 שנים. בשנת 1966 הופקה גם גרסה קולנועית עם זירו מוסטל עם לברית מחודשת של גלברט ושבלב אך גלברט לא היה שבע רצון מהתוצאה.

גלברט כתב גם את המחזמר "עיר של מלאכים" (City of Angels) על מוזיקה מאת סיי קולמן, שהביא לו את הפרס ה "Drama Desk" של ניו יורק ללברית למחזמר יוצאת מן הכלל וכן פרס אדגר. הוא כתב סטירה על פרשת איראן-קונטראס בשם "מסטרגייט", את המחזמר Sly Fox לפי המחזה וולפונה מאת בן ג'ונסון בבימויו של ארתור פן ועם ג'ורג' סי. סקוט בתפקיד הראשי. השתתף גם בעיבוד המוזיקלי של הסרט The Conquering Hero ("הידד לגיבור הכובש") של פרסטון סטרג'ס, עם מוזיקה מאת מוז צ'רלופ.

ביוני 2009 גלברט אובחן עם מחלת הסרטן ונפטר בביתו בבוורלי הילס כעבור 3 חדשים ב-11 בספטמבר 2009. הוא הובא לקבורה בבית הקברות בפארק הילסייד בקאלוור סיטי, מחוז לוס אנג'לס. השאיר אשה, פטרישה לבית מרשל, (איתה היה נשוי משנת 1956) ושני ילדים משותפים. הוא גידל גם את שלושת ילדי אשתו מנישואים קודמים. אחד מילדים אלה נפטר. בשנת 2013 הועלה בתיאטרון הספרייה ברמת-גן מחזהו "מוטב מאוחר" בהשתתפות רבקה מיכאלי, אלברט כהן ואלכס אנסקי.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 3 פרסי אמי.
    • 1974 לסדרת קומדיה יוצאת דופן עבור סדרת הטלוויזיה מ.א.ש
  • 3 פרסי טוני - לתיאטרון
    • 1963 - עבור המחזמר "דבר מצחיק קרה בדרך אל הפורום"
    • 1990 - עבור City of Angels
  • 2 מועמדויות לפרס אוסקר:
    • 1977 - עם תסריט הסרט "או, אלוהים"
    • 1982 - עם תסריט הסרט "טוטסי" (עם מארי שיסגל)

(הסרט זכה ב NSFC Award, NYFCC Award LAFCA Award)

  • 1981 -פרס לורל ("הדפנה ) למפעל חיים יוצא דופן בכתיבת תוכניות טלוויזיה - מטעם איגוד כותבי הטלוויזיה בארצות הברית.
  • 1995 - זכה לכוכב דקל הזהב בשדרת הכוכבים של פאלם ספרינגס, קליפורניה.
  • 2002 - שמו נרשם ב- American Theatre Hall of Fame

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שיריו ידועים במיוחד Wallflowers ו Let's go steady,

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Floodgate
  • Better Late
  • 1989 Mastergate
  • Oh, God!

מחזות זמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1962: A Funny Thing Happened on the Way to the Forum
  • 1989: City of Angels
  • 1976: Sly Fox
  • 1961: The Conquering Hero

תסריטי טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1950 : Your Show of Shows (תוכנית טלוויזיה)
  • 1954 : Caesar's Hour (תוכנית טלוויזיה)
  • 1960 : Hooray for Love סרט טלוויזיה
  • 1962 : The Notorious Landlady סרט קולנוע
  • 1963 : Judy and Her Guests, Phil Silvers and Robert Goulet (תוכנית טלוויזיה)
  • 1966 : The Wrong Box סרט קולנוע
  • 1966 : !Not with My Wife, You Don't סרט טלוויזיה
  • 1968 : On My Way to the Crusades, I Met a Girl Who... סרט קולנוע
  • 1969 : Un couple pas ordinaire (Ruba al prossimo tuo) סרט קולנוע
  • 1977 : Oh, God! סרט קולנוע
  • 1978 : Movie Movie סרט קולנוע
  • 1980 : Rough Cut סרט קולנוע
  • 1981 : Neighbors סרט קולנוע
  • 1982 : Tootsie סרט קולנוע
  • 1984 : Blame It on Rio סרט קולנוע
  • 1997 : Weapons of Mass Distraction סרט טלוויזיה
  • 2000 : C-Scam סרט קולנוע
  • 2000 : Bedazzled סרט קולנוע
  • 2003 : And Starring Pancho Villa as Himself סרט טלוויזיה

הפקות טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1971 : The Marty Feldman Comedy Machine סדרת טלוויזיה
  • 1974 : If I Love You, Am I Trapped Forever סרט טלוויזיה
  • 1980 : United States סדרת טלוויזיה
  • 1983 : AfterMASH סדרת טלוויזיה
  • 1984 : Blame It on Rio סרט טלוויזיה
  • 1985 : The 57th Annual Academy Awards
  • 1997 : Weapons of Mass Distraction סרט טלוויזיה
  • 2002 : Corsairs סרט טלוויזיה
  • 2003 : And Starring Pancho Villa as Himself

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - ספר זכרונות -Laughing Matters: On Writing M*A*S*H, Tootsie, Oh, God! and a Few Other Funny Things

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jordan Young The Laugh Crafters: Comedy Writing in Radio and TV's Golden Age

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרטים ביוגרפיים בכתבת הספד בעיתון דיילי טלגרף 13 בספטמבר 2009