עמרי ניצן

עמרי ניצן

עמרי ניצן בטקס האשכבה לזהרירה חריפאי, 2013
לידה	1950 תל אביב-יפו, ישראל
פטירה	24 ביולי 2021 (בגיל 71 בערך)
מדינה	ישראל
עיסוק	מנהל אמנותי, במאי תיאטרון
בת זוג	רינה ניצן
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה

עמרי ניצן (1950 – 24 ביולי 2021) היה במאי תיאטרון ישראלי, מנהלו האמנותי של התיאטרון הקאמרי בשנים 1993–2019.

ביוגרפיה

ניצן נולד בתל אביב, בן לסופר שלמה ניצן. התגורר בילדותו בבית מגורי העיתונאים, בניין מגורים בשכונת יד אליהו בתל אביב שבו התגוררו כמה עיתונאים בולטים, ובהם יוסף לפיד, יגאל לב, לוי יצחק הירושלמי, שבתי דון-יחייא, דוד לאזר וברוך אדלר. למד בבית ספר יסודי א.ד. גורדון - בית חינוך לילדי עובדים. בכיתה ה' ביים את ההצגה "אמיל והבלשים". הוא בוגר בית הספר "תיכון חדש", ולמד במגמה לבימוי בדרמה סנטר בלונדון. שירת בצה"ל בלהקת פיקוד מרכז בה היו חברים גם שלמה בראבא, רנן שור ושם-טוב לוי.

שימש משך שנים רבות כבמאי הבית של החשובים בתיאטראות ישראל. בין 1975–1979 כיהן כבמאי הבית של תיאטרון הבימה, לאחר מכן כיהן כשנה כבמאי הבית של התיאטרון הקאמרי וב-1980 מונה למנהל האמנותי בתיאטרון חיפה. בשנים 1985–1990 כיהן כמנהל האמנותי של תיאטרון הבימה, ובשנים 1991–1993 כיהן כמנהל האמנותי של פסטיבל ישראל בירושלים. מאז 1993 ועד 2019 כיהן כמנהל האמנותי של התיאטרון הקאמרי וכבמאי בית של התיאטרון.

בין המחזות שביים היו רבים ממחזותיו של שייקספיר ("חלום ליל קיץ" ו"הלילה השנים עשר" בתיאטרון הבימה, "נשות וינדזור העליזות", "ריצ'רד השלישי", "הסוחר מוונציה", "קומדיה של טעויות", "מקבת'", "כטוב בעיניכם" ו"המלט" בתיאטרון הקאמרי, "מהומה רבה על לא דבר" בתיאטרון חיפה ו"כטוב בעיניכם" בתיאטרון באר שבע), רבים ממחזותיו של ברכט, ("החתונה" ב-1980, "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" ב-1980, "אמא קוראז'" ב-2002 בתיאטרון הקאמרי, "מעגל הגיר הקווקזי" ב-1987 בתיאטרון הבימה, "מפיסטו" ב-2016 בתיאטרון הקאמרי ו"הנפש הטובה מסצ'ואן" בתיאטרון הלאומי של מינכן ב-1989), וכן מספר אופרות ("שיקוי האהבה", "האיטלקיה באלג'יר", ו"אותלו" של ורדי - באופרה הישראלית, וכן את האופרה "נבוקו" בבית האופרה של טוקיו).

כמו כן ביים, בין היתר, את "מותו של סוכן", "משרתם של שני אדונים" בתיאטרון הבימה ואת "ביקור הגברת הזקנה", "אויב העם" ו"דמוקרטיה" בתיאטרון הקאמרי ובשנת 2008 ביים את "היה או לא היה" ואת "אמדאוס". בשנת 2010 ביים בקאמרי את המחזה "גטו", שהועלה בעבר בתיאטרון חיפה. ב-2011 ביים בקאמרי את המחזמר "קברט". ב-2015 ביים את המחזה "יהודים רעים" וב-2018 ביים את "הילד חולם" מאת חנוך לוין, בהפקה משותפת לקאמרי ולתיאטרון הבימה. ב-2019 ביים את "הריון" מאת עדנה מזי"א בתיאטרון הקאמרי.

ב- 22 ביולי 2021 פרסם את ספרו "סיפורי התיטורן שלי" (הוצאת כנרת זמורה ביתן).

ב-24 ביולי 2021 הלך לעולמו ממחלת הסרטן. הותיר אחריו את אלמנתו רינה, לה היה נשוי משנת 1979, ואת שלוש בנותיו ^{[דרושה הבהרה]}.

פרסים

ניצן זכה ארבע פעמים בפרס כינור דוד ופעם אחת בפרס ורד הכסף בשל היותו "במאי השנה". בשנת 2000 זכה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה כ"איש התיאטרון של השנה", והצגות רבות שלו זכו בפרס התיאטרון הישראלי - ובהן "קומדיה של טעויות" - קומדיית השנה של שנת 1996. בשנת 1997 זכה בתואר "איש השנה בתיאטרון" מטעם העיתון "ידיעות אחרונות" וערוץ 2, ובאותו תואר מטעם העיתון "מעריב". בשנת 2009 נבחרה הפקת המחזה "המלט", שעלתה בשנת 2005 בבימויו, ל"הצגת העשור" מטעם גלי צה"ל. בשנת 2012 זכה בפרס התיאטרון הישראלי לבמאי הטוב ביותר על בימוי ההצגה "קברט" בקאמרי.

לקריאה נוספת

• עמרי ניצן, סיפורי התיאטרון שלי, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2021.

קישורים חיצוניים

• עמרי ניצן, באתר התיאטרון הקאמרי
• עמרי ניצן, באתר "הבמה"
• דניאל סירקין, יונתן דורי, לשחק את שקספיר - א': הסוד, ריאיון עם גל זייד ועמרי ניצן, מתוך כתב עת אורות, גיליון 1: שקספיר
• דניאל סירקין, יונתן דורי, לשחק את שקספיר - ב': שקספיר בישראל, ריאיון עם גל זייד ועמרי ניצן, מתוך כתב עת אורות, גיליון 1: שקספיר
• ציפי שוחט, תמונות מחיי תיאטרון, באתר הארץ, 4 באפריל 2008
• יונתן אסתרקין, אופרה בריח לוין: עמרי ניצן על "הילד חולם", באתר nrg‏, 4 בנובמבר 2009
• אלון הדר, 40 אחוז אלכוהול: ריאיון עם עדנה מזי"א ועמרי ניצן, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2011
• מרט פרחומובסקי, ‏ריאיון עם עמרי ניצן, במאי והמנהל האמנותי של הקאמרי, באתר "במחשבה שנייה", 15 בינואר 2012, פורסם במקור בטיים אאוט תל אביב
• אייל מלובן, עכבר העיר אונליין, עמרי ניצן: "לא אשאר בקאמרי לנצח", באתר הארץ, 13 באפריל 2012
• יאיר אשכנזי, עמרי ניצן: "המנהל האמיתי של התיאטרון הוא התקציב", באתר הארץ, 18 במאי 2014
• דורה אריאל, ‏איך יוצרים תיאטרון משמעותי? שיחה עם עמרי ניצן, המנהל האמנותי של הקאמרי, באתר "Time Out ישראל", 4 באפריל 2016
• יורם יובל, בשיחת נפש עם עומרי ניצן, הטלוויזיה החינוכית, 23 במאי 2016
• רותי זוארץ, ‏"אני נשוי לתיאטרון": אחרי 24 שנים, עמרי ניצן נפרד מ"הקאמרי", באתר מעריב אונליין, 1 באוגוסט 2016
• אמירה לם, ‏"לכל אלה שעשיתי להם עוול: תודה, סליחה ולהתראות" "תרשו לי לצטט את חנוך לוין: תודה, סליחה ולהתראות", באתר "ידיעות אחרונות", 13 בספטמבר 2018
• יעקב בר-און, ‏עמרי ניצן: "מעולם לא נפגשתי עם רגב, מרוב רעש היא לא עוסקת בתרבות", באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2019
• מור דיעי חנני, עומרי ניצן: "למה הבמאי עומרי ניצן מקנא בשחקנים?", מגזין שימו לב, ינואר 2021.

עם מותו

• לירון זייד ויונתן ריגר, במאי התיאטרון עמרי ניצן הלך לעולמו בגיל 71, באתר N12, יולי 2021
• איתמר זהר וחגית גינזבורג, "עבורו, התיאטרון היה החיים עצמם": במאי התיאטרון עמרי ניצן מת בגיל 71, באתר הארץ, 24 ביולי 2021
• מאיה כהן, ‏אחרי מאבק במחלת הסרטן: הבמאי עמרי ניצן הלך לעולמו בגיל 71, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2021
• ננו שבתאי, באופן כמעט טוטאלי, בעולם המקביל: פרידה מהבמאי עמרי ניצן, באתר הארץ, 25 ביולי 2021
• שלמה כהן-ורדי, איך מחיים אותו, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2021