לדלג לתוכן

מ.א.ש (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מ.א.ש
M*A*S*H
צוות התוכנית מאש בשנת 1974
צוות התוכנית מאש בשנת 1974
מבוסס על MASH: A Novel About Three Army Doctors עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה רפואית, קומדיה שחורה, סרט מלחמה, קומדיה טלוויזיונית, דרמה קומית עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצרים לארי גלברט עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי רוברט אלטמן
שחקנים אלן אלדה
ארץ מקור ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 11 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 256 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
חברת הפקה לארי גלברט
הפצה פוקס המאה ה-20 בטלוויזיה, הולו, דיסני+ עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר צילומים מחוז לוס אנג'לס, סנטורי סיטי, הפארק המדינתי מליבו קריק עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקת צילום מצלמה יחידה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'וני מנדל עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 25 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שידור
רשת שידור CBS עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שידור מקורית 17 בספטמבר 1972 – 28 בפברואר 1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
www.mash4077.co.uk
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צוות השחקנים של "מ.א.ש" ב-1977

מ.א.שאנגלית: M*A*S*H, ראשי תיבות של Mobile Army Surgical Hospital) היא סדרת טלוויזיה אמריקנית המבוססת על סרט קולנוע באותו שם. הסרט, בבימויו של רוברט אלטמן, מבוסס על הספר "M*A*S*H: A Novel About Three Army Doctors" משנת 1968, והוקרן לראשונה בשנת 1970, ואילו 251 פרקי הסדרה שודרו ברשת CBS בין השנים 1972 ו-1983. הסדרה עסקה בקורותיו של צוות בית חולים שדה במהלך מלחמת קוריאה, ורבים מהפרקים בוססו על ראיונות עם חיילים שהשתתפו בה.

כמו הסרט, גם סדרת הטלוויזיה השתמשה באלמנטים קומיים כדי להפיץ את המסר האנטי-מלחמתי שלה. המסר הועבר בעיקר דרך התנהגותם (והערותיהם הציניות) של צמד המנתחים שעמד במרכז הסדרה. הגם שהשחקנים מוקמו בקוריאה, מקובל להאמין שהסדרה עסקה, למעשה, במלחמת וייטנאם, שעדיין התנהלה כשהסדרה עלתה לאוויר; מפיקי הסדרה טוענים שהיא עוסקת במלחמה באופן כללי. עם השנים, זנחה הסדרה יותר ויותר מאפיינים קומיים, למען מעורבות פוליטית גבוהה יותר; נהוג לייחס את השינוי הזה להרחבת מעורבותו של אלן אלדה, כוכב הסדרה, בהפקה.

צוות השחקנים ביקש לסיים את הפקת הסדרה בתום העונה העשירית שלה, אך CBS ו"פוקס המאה העשרים" שכנעו אותו לצלם עונה נוספת, מקוצרת, כדי ליצור סיום הולם. בפרק הסיום של מ*א*ש, "Goodbye, Farewell and Amen", צפו 106 מיליון איש (שבעים ושבעה אחוזי צפייה). היה זה שיא צפייה בתולדות הטלוויזיה האמריקנית, שנשבר רק ב-2010 עם שידור משחק הסופרבול XLIV[1].

הפתיח של הסדרה היה גרסה אינסטרומנטלית לשיר "Suicide Is Painless" (שנכלל בסרט, עם המלים שכתב מייק אלטמן).

דמויות מרכזיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "הוקאיי" פירס (גולם על ידי אלן אלדה) - הוקאיי פירס הוא הדמות היחידה שהופיעה בכל פרקי הסדרה, לא מעט בזכות הפרק "הוקאיי", שהיה, למעשה, מונולוג ארוך שלה. פירס - המכונה "הוקאיי" על־שם דמות מתוך המוהיקני האחרון - היה הדמות המרכזית בסדרה וכן הרופא הראשי במחנה. מנתח מבריק, פציפיסט ורודף-שמלות.
  • "טראפר" מקנטייר (גולם על ידי ויין רוג'רס) - ידידו הטוב ביותר של הוקאיי. בעוד בספר המקורי היה טראפר הרוח החיה מאחורי המתיחות והתעלולים שבוצעו במחנה, בסדרה סופח תפקיד זה לדמותו של הוקאיי פירס, כיוון שאלדה היה השחקן הידוע יותר. רוג'רס עזב את הסדרה בתום העונה השלישית, לאחר שהתלונן כי "זהותו נגנבה".
  • הנרי בלייק (גולם על ידי מקלין סטיבנסון) - מפקדו הלא־יוצלח של המחנה. המטוס שבו אמור היה לשוב לארצות־הברית הופל, וכל נוסעיו נספו; בלייק היה הדמות הראשית הראשונה שנהרגה בסדרת טלוויזיה אמריקנית. גם הוא עזב את הסדרה בתום העונה השלישית.
  • פרנק ברנס (גולם על ידי לארי לינוויל) - ממלא־מקומו של מפקד המחנה, ולא בוחל באמצעים - כולל "לכלוך" והלשנה על כל אחד מיושבי המחנה - כדי לזכות בעצמו במשרת המפקד. רופא בינוני, טיפש וחסר אמפתיה. פטריוט, אולי יתר על המידה, וכן פחדן. לינוויל עצמו היה שונה מאוד מהדמות שאותה גילם, ועזב את הסדרה בסוף העונה השישית מחשש להידבק בתדמית הרעה של ברנס. בעונות הראשונות ניהל רומן עם מרגרט הוליהאן.
  • מרגרט "הוט ליפס" (שפתיים חמות) הוליהאן (גולמה על ידי לורטה סוויט) - האחות הראשית במחנה. בלונדינית מושכת, שבעברה מספר לא מבוטל של רומנים עם חיילים שונים. בעונות הראשונות ניהלה רומן עם פרנק ברנס, עד שהתאהבה בגבר אחר ונישאה לו. השתדלה להישאר נשית, גם בתנאי המלחמה. בהמשך הסדרה היא מגיעה להחלטה המקשה עליה - להיפרד מבעלה הבוגדני. דמותה הציגה ניגודים רבים. היא הייתה פטריוטית, ונוקשה. חיבתה לסדר, ולחיי הצבא גרמו לה להראות חסרת רגשות. אך למעשה היא תמיד הייתה בעלת חוש אמפתיה מפותח, ותמיד שמה לעצמה מטרה לעזור לחולים המגיעים למחנה.
  • "ראדאר" או'ריילי (גולם על ידי גארי ברגהוף) - יד־ימינו של מפקד המחנה, וחלומו של כל מפקד באופן כללי: בעל כישרון לנתח סיטואציות ולחזות התפתחויות עתידיות, שוגה לעיתים רחוקות מאוד, ולרוב מבצע את הפעולה הנכונה עוד לפני שקיבל פקודה. ברגהוף היה השחקן היחיד בסדרה שהופיע גם בסרט באותו תפקיד שגילם בסרט. היו מספר שחקנים שהופיעו בסרט בתפקידי משנה והופיעו אחר כך בתפקידי אורח בסדרה בתפקידים שונים. כמה מאצבעות יד שמאל שלו היו קצרות מהרגיל; כיוון שאין זה סביר שאדם בעל נכות כזאת יגויס, הסתיר ברגהוף את כף ידו השמאלית, בין אם בשרוולו או כאשר אחז בדבר-מה.
  • מקסוול קלינגר (גולם על ידי ג'יימי פאר) - ניסה להוכיח את אי־שפיותו, לרוב על ידי לבישת בגדי נשים, כדי להשתחרר מהצבא ולשוב לארצות־הברית. לקראת סיום הסדרה נישא לקוריאנית והחליט להישאר בקוריאה.
  • האב ג'ון פרנסיס פטריק מולקהי (גולם על ידי ויליאם כריסטופר) - לעיתים נאיבי, אך בוודאי לא עוור. ניסה לחזק בקרב החיילים את האמונה בצדק ובסוף הטוב.
  • שרמן טי. פוטר (גולם על ידי הארי מורגן) - החליף את הנרי בלייק החל בעונה הרביעית בתפקיד מפקד המחנה. נאמן בכל לבו לרעייתו מילדרד, פוטר הנמרץ שימש כעין דמות אב למחנה כולו.
  • בי. ג'יי. האניקאט (גולם על ידי מייק פארל) - כאיש משפחה למופת, לא נטל חלק ברדיפת השמלות של הוקאיי פירס, אך בהחלט שמח להשתתף בשאר מעלליו.
  • צ'ארלס אמרסון וינצ'סטר השלישי (גולם על ידי דייוויד אוגדן סטיירס) - מחליפו של ברנס, ואדם בלתי-נסבל במידה דומה. וינצ'סטר, בוגר אוניברסיטת הרווארד, אהב להאזין למוזיקה קלאסית (ובעיקר למוצארט), והתלונן ללא הרף על "המחנה הוולגרי" שבו הוא נאלץ לעבוד. ניסה לנצל כל הזדמנות כדי לזכות בהעברה לאתר אחר. בניגוד לברנס, אותו החליף, צ'ארלס הוא רופא מצוין, אדם חכם, ובעל אמפתיה. למרות היותו בלתי נסבל, הרופאים האחרים לומדים לכבד אותו, בזכות יכולתו הרפואית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מ.א.ש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסים בהם זכתה הסדרה