בני גודמן
| בני גודמן מתוך סרטו "Stage Door Canteen" | |
| לידה |
30 במאי 1909 שיקגו, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
13 ביוני 1986 (בגיל 77) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Long Ridge Union Cemetery |
| שם לידה | בנימין דוד גודמן |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מוקד פעילות | שיקגו, אילינוי |
| השכלה |
Harrison Technical High School |
| תקופת פעילות | 1926–1986 (כ־60 שנה) |
| סוגה | ג'אז • סווינג • בלוז • בי בופ |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
קלרינט |
| חברת תקליטים |
בלובירד רקורדס, קולומביה רקורדס, צ'ס רקורדס, קפיטול רקורדס, RCA ויקטור |
| שיתופי פעולה בולטים | צ'ארלי כריסטיאן |
| בת זוג |
Alice Frances Hammond (מ-14 במרץ 1942) |
| ילדים |
רייצ'ל גודמן, בנג'י גודמן |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
|
www | |
בני גודמן (באנגלית: Benny Goodman; 30 במאי 1909 – 13 ביוני 1986) היה קלרניתן יהודי אמריקאי, מחשובי הג'אזיסטים בעיקר בתקופת הסווינג, אשר הוביל את אחת התזמורות המפורסמות ביותר בתולדות הג'אז. כונה "מלך הסווינג" ו"הפרופסור".[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד כבנימין דוד גודמן בשיקגו כילד התשיעי למשפחת מהגרים יהודים עניים מפולין. אביו היה חייט מוורשה ואמו הייתה מקובנה. הוריו נפגשו בארצות הברית, בבולטימור.
כשהיה בני בן עשר רשם אביו אותו ושנים מאחיו לשיעורי מוזיקה, בהם התבלט. הוא החל לנגן בלהקת ג'אז של נערים בבית האל, וקיבל הדרכה גם בתחום הג'אז וגם במוזיקה קלאסית, דבר שהשפיע על נגינתו ויצירתו. גודמן למד מהר והשתלב בנגינה המקצועית כבר מגיל צעיר. כשהיה בן 16 הצטרף לאחת הלהקות המובילות של שיקגו, התזמורת של בן פולק, איתם הקליט את הקלטותיו הראשונות. ההקלטה הראשונה תחת שמו הוקלטה אחרי שנתיים בלבד.
תקופת הסווינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות העשרים עבר גודמן לניו יורק. בשנת 1932 הקים את התזמורת שלו, אשר לימים הפכה לאחת מן התזמורות הבולטות והמשפיעות בז'אנר זה. תזמורת זו הופיעה והקליטה ברחבי העולם והתגלו בה מוזיקאים רבים, אשר את חלקם טיפח גודמן בעצמו, כשהחשוב מביניהם הוא צ'ארלי כריסטיאן, אשר הופיע בהרכב בשנת 1939, הביא איתו את הגיטרה החשמלית שלו, ונחשב לאבי הגיטרה החשמלית בג'אז.
ב-1942 התחתן עם אליס האמונד, אחותו של המפיק שלו ג'ון האמונד ונצר למשפחת ואנדרבילט.
לאחר תקופת הסווינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות הארבעים הביג בנדים נהיו פחות פופולריים, ויותר קשים להקלטה (בשל בעיות עם חברות התקליטים). כשהחל הבי בופ להופיע וקצת יותר מאוחר הקול ג'אז, השתתף גודמן במעבר. הוא הקליט עם להקות קטנות, כנהוג בסגנון, ובלט בנגינת הקלרינט שלו. אף על פי שהקלטותיו זכו לתהודה חיובית הן ממבקרים והן מהקהל, עד מהרה עזב את הסגנון לחלוטין, שינה את דעתו ואף טען כי "אולי הבופ החזיר את המוזיקה אחורה יותר מכל דבר אחר [...] באופן בסיסי זה שגוי לחלוטין, אפילו הסולמות לא נכונים".
המוזיקה הקלאסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהתייאש מהבי בופ חזר גודמן לנגן גם מוזיקה קלאסית. הוא התנסה גם בשילובים בין הסווינג למוזיקה הקלאסית, וכתב עיבודים רבים ליצירות קלאסיות, למשל של המלחין בלה בארטוק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בני גודמן (באנגלית)
בני גודמן, ברשת החברתית פייסבוק
בני גודמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בני גודמן, באתר AllMovie (באנגלית)
בני גודמן, באתר Last.fm (באנגלית)
בני גודמן, באתר AllMusic (באנגלית)
בני גודמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בני גודמן, באתר Discogs (באנגלית)
בני גודמן, באתר Songkick (באנגלית)
בני גודמן, באתר בילבורד (באנגלית)
בני גודמן, באתר MuseScore
- בני גודמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- בני גודמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ השם מתייחס לשמותיהם של דיוק אלינגטון וקאונט בייסי, שניהם בעלי שמות מבית האצולה.