ליאוניד דולז'נסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

פרופ' ליאוניד דולז'ינסקי (2 בספטמבר 189813 באפריל 1948) היה רופא ומדען, הקים את המחלקה לחקר הפיזיולוגיה של התא במכון פסטר בפריז (1928), ייסד והיה למנהלה הראשון של המחלקה לפתולוגיה נסיונית וחקר הסרטן (1935–1948)[1] באוניברסיטה העברית בירושלים[2], מחללי שיירת הדסה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דולז'ינסקי בנם של מרים והכירורג פרופ' יעקב דולז'נסקי[3] נולד ביקטרינוסלב ברוסיה (משנת 1917 אוקראינה). עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1920. לאחר סיום בית ספר תיכון למד רפואה בברלין. סיים את חוק לימודיו בשנת 1926.

עוד בהיותו סטודנט לרפואה התחיל לעבוד כחוקר במכון על שם הקיסר וילהלם בברלין. בשנת 1928 הוזמן להקים מחלקה לחקר הפיזיולוגיה של התא במכון פסטר בפריז. בשנת 1931 הוזמן על ידי פרופ' רסלה, באוניברסיטת ברלין, לארגן מעבדה לחקר תאים במכון הפתולוגי. במשך שנת 1934 עשה עבודת מחקר במכון הביולוגי שבקופנהגן ובשנת 1935 חזר לארץ ישראל, השתקע בירושלים.

בשנת 1935 ייסד דולז'נסקי ומונה למנהל המחלקה לפתולוגיה ניסיונית וחקר הסרטן במסגרת המעבדות לחקר הסרטן באוניברסיטה העברית, לראשונה בבית הבריאות שטראוס ע"ש נתן שטראוס והחל משנת 1939 – בבית רנטוף[4] שעל הר הצופים. בנוסף, דולז'נסקי התמחה בצילומים מיקרוסקופיים לצורכי עבודתו המדעית[5]. דולז'נסקי היה מחלוצי חקר הסרטן באוניברסיטה העברית במשותף עם הפרופ' לודוויג הלברשטטר[6].

דולז'נסקי השתתף בהכנות לקראת פתיחת הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. גילה עניין רב בהכשרת סטודנטים חוקרים. (בית הספר לרפואה בירושלים נפתח כ-13 חודשים לאחר מותו ב-17 במאי 1949[7]).

דולז'נסקי היה חבר בההגנה משנת 1936. השתתף בשמירה בין השנים 1936–1939, כולל במאורעות אוקטובר 1933. בפרוץ מלחמת העצמאות מילא תפקידי שמירה הגנתיים.

בביתו ברחביה הקים דולז'נסקי חוג ספרותי. נפגשו (אחת לחודש) שם אנשי מדע ואנשי רוח כדי לקרוא בצוותא שירה רוסית קלאסית, בעיקר את פושקין. בין אנשי החוג: הפרופ' אנה ויצמן, הפרופ' משה ויצמן[8]

ב-13 באפריל 1948 (ד' בניסן תש"ח) נהרג בשיירת הדסה. הובא לקבורה בבית הקברות סנהדריה.

לאחר מותו הוענקה לדולז'נסקי" דרגת סרן בחיל הרפואה של צה"ל.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאיר אישה, הד"ר ורה דולז'נסקי ובת, רינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, מתוך: > ירושלים בתקופת המנדט > הרפואה בירושלים > התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי "ירושלים בתקופת המנדט העשייה והמורשת", עריכה: יהושע בן אריה, עמוד 304, יד בן צבי, משכנות שאננים, 2003
  2. ^ ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, זכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: דול'זנסקי לאוניד, עמוד 167
  3. ^ ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", הוצאת איתי בחור, זכרון-יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: דולז'נסקי יעקב בן משה פרופ', עמודים 166-167
  4. ^ "בניין נתן רטנוף״, שנקרא על שם הרופא היהודי-אמריקני, מיקומו של הבניין היה מול בית החולים ״הדסה״, על הר הצופים הארכיון ההיסטורי של האוניברסיטה העברית, 1918-1948
  5. ^ אלבום ליאוניד דולז'נסקי יד יצחק בן צבי
  6. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799 - 1848", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 183
  7. ^ ראו דיווח על פתיחת בית הספר: נפתחה הפקולטה לרפואה, דבר, 18 במאי 1949.
  8. ^ חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע / ראו בפסקה "פושקין בירושלים" מסע הקסם המדעי מבית מכון ויצמן למדע