ליטל שוורץ

ליטל שוורץ

שוורץ, 2014
לידה	15 בנובמבר 1976 (בת 44) קריית ים, ישראל
מדינה	ישראל
שפה מועדפת	עברית
עיסוק	מדבבת, תסריטאית, שחקנית תיאטרון, סטנד-אפ, קומיקאית
פרופיל ב-IMDb

ליטל שוורץ (נולדה ב-15 בנובמבר 1976 בקריית ים) היא סטנדאפיסטית, קומיקאית, שחקנית, תסריטאית ומדבבת ישראלית.

ביוגרפיה

שוורץ נולדה וגדלה בקריית ים, ולמדה בתיכון רודמן בעיר. שירתה בצה"ל בתחום הכוונת חיילים משוחררים. לאחר שחרורה מהצבא למדה משחק במשך שלוש שנים בבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים.

בסיום לימודיה שיחקה בהצגות בתיאטרון הקיבוץ, התיאטרון של אורנה פורת, מדיטק בחולון, בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא ובמופעי פרינג'. במקביל החלה לכתוב מופע סטנדאפ משלה, עם שי בן עטר ורן דברת.

ב-2007 שוורץ פרצה לתודעה כאשר החלה להופיע בפינה קומית בתוכניתו של יאיר לפיד, לאחר שצפה בה באחת מהופעותיה. ב-2008 השתתפה כחברת מערכת בתוכניתה של עינב גלילי "באה בטוב" והחלה להשתתף כסטנדאפיסטית בתוכנית "צחוק מעבודה" בהנחיית שלום אסייג לצד של יעקב כהן, שחר חסון, קובי מימון, אורי חזקיה וארז שלם, לאורך שבע עונות התוכנית. ב-2010 השתתפה בתור שופטת בתוכנית "היפה והחנון", הנחתה לצד שלומי קוריאט את התוכנית "קבלת שבת" בערוץ 24, והתמודדה בשעשועון שהנחה אברי גלעד "שחקו אותה בגדול". בספטמבר 2011 השתתפה בתור חברת פאנל קבועה בתוכנית הקומית "אז מה היה לנו השנה?" בערוץ 10, שכללה סיכום קומי של אירועי שנת תשע"א, בהנחיית אורי גוטליב. ב-2015 החלה להנחות בתוכנית "מלחמת המינים" לצידו של שלום אסייג.

משחק ודיבוב

ב-2003 גילמה תפקיד אורח בעונה השישית של הסיטקום "שמש". בין השנים 2009–2010 גילמה את כרמל עג'מי בסדרת הטלוויזיה שיצרה לימור נחמיאס "גירושים נפלאים" ששודרה ב-YES לצד אסי לוי, דב נבון ואורנה פיטוסי. כמו כן השתתפה בדיבוב מספר סרטים וסדרות אנימציה בטלוויזיה, ובהם: "מסביב לעולם עם פליקס", "קובי קובי", "אגדת טרזן", "קיד פאדל" ו"המחליפים".

בשנת 2013 הייתה שותפה שוורץ ביצירת קומדיית המצבים "חברות" יחד עם שי בן עטר, ליאת שביט ויואב גרוס, ששודרה בערוץ 10, ובה היא גם מככבת, לצד קובי מימון, לירית בלבן, מגי אזרזר, לירון ויסמן ואחרים.

ב-2015 החלה לשחק במחזה "פאניקה" בתיאטרון הבימה, בתפקיד דייזי (לסירוגין עם טלי אורן).

במרץ 2017 החלה לככב בסדרת מערכונים משלה בשם "שוורץ" ששודרה בערוץ 10.

ביולי 2018 החל שידור העונה השנייה של סדרת הנוער "כפולה", בה השתתפה בדמותה של רננה, סוכנת המוסד. באותה שנה, שיחקה בתפקיד הראשי בסרט העצמאי הקצר "יום רגיל", לצד בת-אל מוסרי ודובר קוסשווילי.

ב-2019 הגישה את התכנית "השופטת ליטל" ב"כאן חינוכית".

בשנת 2020 החלה להגיש את התוכנית "קובי וליטל החיים עצמם" בערוץ רשת 13, בה שבה לשתף פעולה עם קובי מימון.

ב-2021 שיחקה בסדרה "מותק בול באמצע" בתפקיד חברת הכנסת עופרי בן לולו-אלול, ובסדרה "זאת שלי" בערוץ ניקולודיאון, בתפקיד סימה וגם שיחקה בסדרה היורשת את הדמות אהובה.

שוורץ היא בת זוגו של איש הסאונד אייל ימין, ולהם שתי בנות. הם מתגוררים בתל אביב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליטל שוורץ בוויקישיתוף

• ליטל שוורץ, ברשת החברתית אינסטגרם
• ליטל שוורץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ליטל שוורץ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

• ליטל שוורץ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ליטל שוורץ, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• הדס בשן, אני, ליטל שוורץ, באתר ynet, 2 באוקטובר 2007
• ערן סויסה, ליטל שוורץ לא באה בטוב, באתר nrg‏, 10 ביוני 2008
• ענת סלונים, ‏הכי מושך בגבר? הארנק, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 ביוני 2009‏
• מערכת נענע10, סלבס בריבוע - ליטל שוורץ, באתר של "רשת 13", 12 בינואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
• רינה זיסמנוביץ, קפה עם ליטל שוורץ, 31 באוקטובר 2011
• מערכת גיא פינס, עושה עבודה מצחוק: "חברות" של ליטל שוורץ יוצאת לדרך, באתר של "רשת 13", 23 באפריל 2013 (במקור, מאתר "nana10")
• תמי פולק, ליטל שוורץ: "אני לא גסה כמו שאומרים עלי", באתר nrg‏, 9 ביוני 2013
• לי-אור אברבך, ‏" כל כך הרבה 'לא' קיבלתי. היום אני קובעת מה אני עושה, איך אני עושה ואני קובעת מי יעשה איתי מה. אני לא מרצה יותר אף אחד", באתר גלובס, 18 באוגוסט 2015
• יוני פרוים, ליטל שוורץ: "למדתי מהטעויות של אורנה בנאי", באתר ynet, 19 באוגוסט 2015
• אור סופר, ‏ליטל שוורץ: אני פמיניסטית כשנוח לי, באתר onlife,‏ 21 בינואר 2016
• נבו זיו, ‏לא צחוק, באתר "ידיעות אחרונות", 24 במרץ 2017
• ערן סויסה, ‏"יש לי חרדות מטורפות, בלי הכדורים אני לא חיה", באתר ישראל היום, 21 ביוני 2018
• יהודה נוריאל, ‏צוחקת אחרונה, באתר "ידיעות אחרונות", 25 בספטמבר 2018
• שיר זיו, ‏"להגיד לאישה שהיא רזתה זו מחמאה. נשים אוהבות לשמוע את זה", באתר ישראל היום, 14 בינואר 2021