לינדה גורדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרופ' לינדה גורדוןאנגלית: Linda Gordon; ‏ נולדה ב-19 בינואר 1940) היא היסטוריונית אמריקאית, הנמנית עם חשובי ההיסטוריונים החברתיים הפועלים כעת בארצות הברית. היא מרצה באוניברסיטת ניו יורק, חוקרת בתחומי היסטוריה ומדעי הרוח. מחקריה מתמקדים בנושאי מדיניות הרווחה בארצות הברית, תוך דגש על משפחה ומגדר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינדה גורדון נולדה בעיר שיקגו, אילינוי שבארצות הברית, אך רואה בפורטלנד אורגון, את עיר מולדתה[דרושה הבהרה]. גורדון נשואה לאלן הנטר ואם לבתם רוזה. היא מתגוררת נכון לשנת 2014 בעיר ניו יורק ובמדיסון שבויסקונסין. גורדון סיימה לימודי תואר ראשון במכללת סוות'מור, היא בעלת תואר שני ושלישי בהיסטוריה רוסית מאוניברסיטת ייל, (קיבלה דוקטורט ב-1970). עבודת הדוקטורט שלה פורסמה לימים בשם "מרד הקוזאקים".

בין השנים 1968–1984 לימדה גורדון באוניברסיטת מסצ'וסטס. מ-1984 ועד 1999 שימשה כמרצה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, שם הוענקה לה הקתדרה היוקרתית ביותר וחברות בפורום החוקרים הבכיר באוניברסיטה. גורדון כיהנה במועצה הלאומית בנושא אלימות כלפי נשים, שהוקמה ב-1995 בתקופת נשיאותו של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון.[1] ב-1996 הייתה פעילה בקמפיין (הכושל) של קבוצת חוקרים ,[2] במחאה על ביטולו של הסיוע למשפחות עם ילדים נזקקים.[3] כיום היא מכהנת כפרופסור למדעי הרוח והיסטוריה באוניברסיטת ניו יורק ומרצה בקורסים למגדר, תנועות חברתיות, אימפריאליזם וארצות הברית של המאה ה-20.

מחקריה הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-70 עוסק מחקרה של לינדה גורדון בשורשיה ההיסטוריים של המדיניות החברתית העכשווית בארצות הברית ובעיקר כפי שהם נוגעים לסוגיות של מגדר ומשפחה. בין ספריה ומאמריה החשובים נמנים:

"Woman's body, woman's right"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976 פרסמה את ספרה "Woman's body, woman's right" בו סקרה את ההיסטוריה החברתית של מדיניות פיקוח ילודה בארצות הברית. בספר מתואר מאבקן של נשים לממש את זכותן על גופן, ולמנוע או לסיים הריונות בלתי רצוניים, באמריקה של סוף המאה ה-19 והמאה ה-20. גורדון עקבה אחר המחלוקת הרבה בנושא אמצעי מניעה והפלות, והעלתה נתונים חדשים על תנועות שתמכו בהוצאת הפלות מחוץ לחוק. הספר נערך שנית ופורסם מחדש ב-2002 בשם "The moral property of woman".

"Heroes of their own lives"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1988 פרסמה גורדון את "Heroes of their own lives", מחקר היסטורי העוקב אחר מדיניות ארצות הברית בנושא אלימות במשפחה. המחקר התייחס לנושאים של התעללות מינית, התעללות בילדים, הזנחה ואלימות כלפי נשים בשנים 1960–1988. גורדון עקבה אחר הדעה המשתנה כלפי אלימות במשפחה, לנוכח השינוי באידאולוגיות הפוליטיות ובמושגים של מגדר ומשפחה. מחקרה בדק כיצד תפיסה חברתית-ציבורית של נישואין, מצוקה, אלכוהוליזם ובעיות נפשיות, פועלים לרעתם, ולעיתים לטובתם, של קורבנות אלימות במשפחה. המחקר עסק בתקופה מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-19 - לצד ה"גילוי" וההבנה כי אלימות במשפחה אינה בעיה אישית או פרטית אלא בעיה חברתית - ועד לעלייתן של תנועות נשים ושוויון זכויות של המאה ה-20. על מחקרה זה הוענק לה פרס ע"ש ג'ואן קלי[4] מהאגודה ההיסטורית האמריקאית.

"Contract Versus Charity"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 פרסמה ביחד עם הפילוסופית ננסי פרייזר את המאמר "חוזה מול צדקה".[5] במאמר הן דנו בשאלת "אזרחות חברתית" בארצות הברית. הן טוענו כי חוסר השוויון האזרחי, מקורו בתקופת המהפכה האמריקאית, בעת שגברים קיבלו את זכויות הקניין, חופש הביטוי וזכויות משפטיות. אי השוויון המגדרי, כפי שבא לידי ביטוי אז, ממשיך להשפיע על חוסר היכולת לכונן "אזרחות חברתית" בארצות הברית היום. חלק מהזכויות הסוציאליות נתפסות כסוג של צדקה ולא חובה של המדינה כלפי אזרחיה. בחברה שבה אנשים יכולים להתפרנס ולחיות בכבוד ובאופן לגיטימי רק בזכות "יחסים חוזיים", ובה בעת באלו הנתמכים בעזרה סוציאלית מודבקת סטיגמה, אזרחות חברתית אינה יכולה להתקיים. המנטליות האמריקנית, בה שולטת דיכוטומיה של "חוזה מול צדקה", אינה מאפשרת התפתחותה של אזרחות חברתית. גורדון ופרייזר הציעו לנתק את רעיון האזרחות מהקניין לבססו על סולידריות חברתית.

"Pitied But Not Entitled"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 פרסמה לינדה גורדון את מחקרה "Pitied But Not Entitled" העוסק בהיסטוריה של מדיניות הרווחה, בעיקר בהתייחס לאמהות חד הוריות וילדיהן. גורדון בחנה את מדיניות הרווחה של הממשל בארצות הברית וכן את השפעתן של תנועות נשים לבנות ושחורות על יצירת סדר יום חברתי ועזרה סוציאלית, כפי שבאו לביטוי בשנים 1890–1935. אחת הטענות העיקריות שהעלתה היא שקצבאות ה-ADC/AFDC[6] הן תוצאה של מדיניות רווחה מטרנליסטית, המושפעת מפעילותן של תנועות הנשים לקצבאות מבוססות צורך. אי לכך, קצבאות אלו הן בהכרח מתייגות, ממוגדרות ובלתי נדיבות. גורדון זכתה בפרס "ברקשייר" לספר הטוב ביותר בהיסטוריה של נשים ובפרס "גוסטבו מאיירס" לזכויות האדם.[7]

"The Great Arizona Orphan Abduction"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 פנתה גורדון לעסוק במחקר על יצירתם של הנרטיבים[8] כפי שהם באים לידי ביטוי בתיאור אירועים היסטוריים, מתוך רצון לפרוס יריעה נרחבת ולהאיר זוויות שונות של התפתחויות היסטוריות. כך למשל ב-1999 פרסמה את ספרה "The Great Arizona Orphan Abduction". המספר על התנכלויותיהם של אנשי המשמר האזרחי (לבנים ברובם), כנגד תושבים אמריקאים ממוצא מקסיקני, בתגובה על הניסיון לשלב בתוכם קבוצה של יתומים אירים, שהובאו לאזור על ידי נזירות קתוליות. למעשה, נשים הן אלו שגרמו לעימות: נשים מקסיקניות הסכימו "לאמץ" את היתומים האירים ולצרפם לכנסייה הקתולית ואילו נשים לבנות ראו בחטיפתם של היתומים כהצלה של ממש. היתומים נחטפו על ידי פורעי החוק הלבנים, ועל אף המעשה הפלילי ביהמ"ש קיבל את עמדתם של החוטפים. גורדון השכילה להעלות פיסה "מטרידה" ונשכחת בהיסטוריה האמריקאית: לנתח מחדש את הצומת הסבוכה שבה מתנגשים ערכי המשפחה והגזענות - קונפליקט המהדהד בוויכוח של ימינו על "טובת הילד".

"Dorothea Lang: A Life Beyond Limits"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 הוציאה לאור אלבום מצילומיה של הצלמת דורותיאה לאנג, בו חשפה גורדון צילומים היסטוריים המתעדים את מעצרם של היפנים-האמריקאים בזמן מלחמת העולם השנייה ופינויים למחנות מעצר. ב-2009 יצאה לאור הביוגרפיה שכתבה גורדון אודות הצלמת דורותיאה לאנג "Dorothea Lang: A Life Beyond Limits". הביוגרפיה מתארת את סיפורה של הצלמת שהתפרסמה לראשונה כשנשלחה לצלם ולתעד בתקופת "השפל הגדול" אזורים מוכי שפל. תמונותיה הביאו מבט הומני על הטרגדיה האנושית. גורדון זכתה בפרסים רבים על ביוגרפיה זו: "פרס בנקרופט" לספר הטוב בהיסטוריה של ארצות הברית, פרס ה"לוס אנג'לס טיימס" לביוגרפיות, ופרס מטעם "מועדון האמנים הלאומי" עבור כתיבה אמנותית.[9]

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Linda Gordon, Woman's body, woman's right: A Social history of birth control in America, Viking, 1976
  • Linda Gordon, Cossack Rebellions: Social Turmoil in the Sixteenth-century Ukraine, SUNY Press, 1983
  • Linda Gordon, Heroes of Their Own Lives: the Politics and History of Family Violence, Viking/Penguin 1988
  • Linda Gordon, Pitied But Not Entitled: Single Mothers and the History of Welfare, Free Press 1994, Harvard University Press 1995
  • Linda Gordon, The Great Arizona Orphan Abduction, Harvard University Press 1999
  • Linda Gordon, Dorothea Lange: A Life Beyond Limits, W. W. Norton 2009
  • Linda Gordon, Impounded: Dorothea Lange and the Censored Images of Japanese American Internment in World War II, W. W. Norton 2006

מאמרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • “History Constructs an Historian,” in Becoming Historians, ed. James Banner and John Gillis, University of Chicago Press, 2008.
  • “Dorothea Lange: The Photographer as Agricultural Sociologist,” Journal of American History 93 #3, December 2006.
  • “If the Progressives were Advising Us Today, Should We Listen?” Journal of Gilded Age and Progressive Era, April 2002.
  • "A Genealogy of 'Dependency': Tracing a Keyword of the US Welfare State," with Nancy Fraser, Signs, winter 1994, and in many anthologies.
  • "Social Insurance and Public Assistance: Gender in American Welfare Thought," American Historical Review, February 1992, and in several anthologies.
  • "Black and White Visions of Welfare, 1890-1945," Journal of American History, September 1991, and in several anthologies.
  • Interview on the craft and theory of history, by Carol Lasser, in Visions of History: Conversations with Radical Histori¬ans, Pantheon, 1984.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המועצה הלאומית בנושא אלימות כלפי נשים
  2. ^ מתוך ויקיפדיה באנגלית
  3. ^ הסיוע למשפחות עם ילדים נזקקים
  4. ^ The Bancroft Prize is awarded each year by the trustees of Columbia University for books about diplomacy or the history of the Americas
  5. ^ 45-68: (Nancy Fraser and Linda Gordon, Contract Versus Charity, Socialist Review, 22 (1992
  6. ^ "Aid to Families with Dependent Children" תוכנית סיוע ממשלתית, שהונהגה על ידי משרד הבריאות האמריקאי, בשנים 1935–1996, כחלק ממדיניות הביטוח הלאומי וסיפקה סיוע כספי לילדים ממשפחות ללא הכנסה או הכנסה נמוכה.
  7. ^ מתוך אתר המרצה באוניברסיטת ניו יורק
  8. ^ נרטיב הוא הפרשנות של היבט מסוים של העולם דרך נקודת מבט תרבותית או אישית.
  9. ^ מתוך אתר המרצה באוניברסיטת ניו יורק