ללכת עם דינוזאורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ללכת עם דינוזאורים
עטיפת ה-DVD של הסדרה
סוגה מוקומנטריה
יוצרים טים היינס
בימוי טים היינס עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור בריטניה
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 6 פרקים
תוכנית המשך
הפקה
הפצה BBC Worldwide עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה בן ברטלט עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 30 דקות
שידור
רשת שידור BBC
תקופת שידור מקורית 4 באוקטובר 19998 בנובמבר 1999
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ראש של אאוסטרפטוספונדילוס שיוצר לצורך הסדרה
ראש של אורניתוקרוס שיוצר לצורך הסדרה
ראש של טירנוזאורוס שיוצר לצורך הסדרה

ללכת עם דינוזאורים הידועה גם בשם הולכים עם דינוזאוריםאנגלית: Walking with Dinosaurs) היא תוכנית טלוויזיה מוקומנטרית של ה-BBC. התוכנית בקריינותו של קנת בראנה, מנסה לאורך ששה פרקים, לסקור את חיי הדינוזאורים על פני כדור הארץ החל מהופעתם (פרק ראשון) ועד להכחדתם (פרק שישי). בדרך כלל הפרקים נראים כמו תוכנית טבע רגילה לחלוטין עם קריינות, והיא מתמקדת בסוג מסוים של דינוזאור שהתוכנית מלווה לאורך הפרק, אך עם הצגתם של עוד מינים נוצר מעין סיפור בפרק עצמו.

התוכנית, ששודרה לראשונה ב-1999, נחלה הצלחה ואף נכתבו לה תוכניות המשך מהמקבץ ללכת עם... שנראים בסגנון דומה: ללכת עם חיות, ללכת עם מפלצות וללכת עם אנשי מערות וכן הסרט ללכת בין דינוזאורים, כמו כן יצא גם ספר המבוסס על הסדרה.

התוכנית הופיעה גם בארץ בקריינותו של גידי גוב ושודרה בערוץ 2. מאוחר יותר, התוכנית הופיעה שוב בערוץ לוגי, תחת הכותרת "בעקבות הדינוזאורים" בקריינותו של עמי מנדלמן. התוכנית נמכרה גם בקלטות וידאו בדיבובו של נתן דטנר.

ב-2001 וב-2013 יצאו שני משחקים המבוססים על הסדרה: "עולם הדינוזאורים" (בפלטפורמת מחשב אישי) ו"ללכת עם דינוזאורים" (בפלטפורמת Playstation 3).

פרקי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. דם חדש: הפרק הראשון מתחיל את הסדרה בתקופת הטריאס העליון באריזונה (הצילומים בוצעו בקלדוניה החדשה), בעידן שבו הדינוזאורים עוד לא היו קיימים ואת מקומם תפסו תראפסידיים קדומים כמו הפלסירה, ארכוזאורים טורפים ענקיים כמו הפוסטוסוכוס וזוחלים דמויי-יונקים כמו הטרינקסודון וכן הפטיינוזאורוס. באותה תקופה חמה ויבשה מופיע גם הדינוזאור הראשון - הצלופיזיס הזריז, אשר מצליח לשרוד בתקופה היבשה יותר טוב משאר היצורים. בסופו של הפרק מופיע דינוזאור חדש בעולם לצד הצלופיזיס: הפלטאוזאורוס.
  2. עידן הענקיים: פרק זה עוסק בתקופת המלם שבתור היורה בקולורדו (הצילומים בוצעו בקליפורניה, צ'ילה, טסמניה ומעט בניו זילנד). הפרק עוסק בדינוזאורים הגדולים ביותר: הזאורופודים העצומים. הפרק נפתח בנקבת דיפלודוקוס המטילה ביצים והצעירים הבוקעים מהביצים ביערות הסקוייה נאלצים להתמודד עם מגוון סכנות, בין השאר מהאלוזאורוס הקטלני, האורניתולסט אוכל הביצים והסטגוזאור המשוריין בעל הזנב הקטלני וכן סכנה של שריפת יער המאלצת את הצעירים לנדוד למישורים הפתוחים. בהם מופיעים הזאורופודים הגדולים ביותר כמו הברכיוזאורוס ועדרי דיפלודוקיים בוגרים.
  3. ים אכזרי: פרק זה ממשיך עם תקופת המלם באיים באוקספורדשייר (הצילומים בוצעו באיי בהאמה ובקלדוניה החדשה). בסרט מוצגים יצורי האוקיינוס הקדום - ים תטיס כמו האיכתיוזאוריים מהסוג אופתלמוזאורוס, הקריפטולידוס ששט בסגנון ייחודי במרדף דגים, הכריש הקדום היבודוס לצד אמוניטים ולהקת דגי לפטולפיס. להקת האופתלמוזאורוסים המגיעה לשונית כדי להשריץ נאלצת להתמודד עם סכנות מצד הכרישים והטורף העצום ליופלרודון. באיים למעלה חיו דינוזאורים כמו האאוסטרפטוספונדילוס המחפש טרף איטי או נבלות (כמו של צבי פלסיוצ'לוס) ופטרוזאורים כמו הרמפורינקוס שניזונו מדגים, חרקים וביצים של סרטני פרסה. כל אלה נאלצים להתמודד עם סערה טרופית חזקה וקטלנית.
  4. ענקי השמיים: פרק זה חל בתקופת הקרטיקון תחתון בין ברזיל למערב אירופה (הצילומים בוצעו בניו זילנד ובטסמניה). הפרק מציג את אחד הזוחלים המעופפים הגדולים ביותר שהיו - האורניתוקרוס. הפרק מתחיל בברזיל בתור הקרטיקון שם פרט מתבגר של אורניתוקרוס אשר חי לצד פטרוזאורים מוזרים מסוג טפיג'רה בעת החיזור שלהם וכן לצד איגואנודונים ופולקנתוסים. האורניתוקרוס מתחיל לעזוב את היבשת (לאחר שמתרחק מסערה לתוך מערה ונעקץ בידי Saurophthirus) וחוצה את האוקיינוס האטלנטי עד שהוא מגיע למערב אירופה, שם נראה עדר של איגואנודונים מזרחיים שלצידם מתלווה פולקנתוס מזרחי והם מותקפים על ידי עדר של יוטרפטורים. האורניתוקרוס נח על אי בשטח אך מבין העצים מגיחים איברומסורניסים ומטרידים אותו. האורניתוקרוס ממשיך את המסע לאזור הקינון של בני מינו אך זכרים צעירים הודפים אותו ולא משאירים לו סיכוי להזדווג. בסופו של דבר האורניתוקרוס מחזר רחוק משם אך מאמציו הממושכים למשיכת נקבות מתישים אותו למוות.
  5. רוחות יער הקרח: פרק זה ממשיך עם תקופת הקרטיקון התחתון, אך חל באנטארקטיקה הקדומה (הצילומים בוצעו בניו זילנד). ביערות הקרח הקדומים של אנטארקטיקה מגדל עדר של דינוזאורים צמחוניים מסוג לילינזאורה דור צעיר לעולם של סכנות, כמו הדו-חי הקדום קולסוכוס והאלזאורוס הקוטבי, הקטן מקרובו מהאקלים הממוזג שנכחד כבר מהעולם. יצורים נוספים הם יונקים קדומים כמו הסטרופודון, הטואטרה וחגב הווטה (Deinacrida) הענקי. בקיץ של הקוטב האנטארקטי מגיעים אורחים מצפון: המוטבורזאורוסים הגדולים והרעשניים. יצורים אלה מבלים במשך הקיץ באנטארקטיקה אך נודדים חזרה בסתיו. בתקופה זו הם עושים רעש גדול וכך אחד האלוזאורוסים מצליח לטרוף את מנהיגת הלילינזאורים והלהקה מתפרקת. לפני החורף, פרטים רבים מתים כשמגיע החורף הקוטבי הקטלני. כשמגיע האביב לבסוף הם בוחרים מנהיג חדש ללהקה ומשקמים אותה.
  6. סופה של שושלת: הפרק האחרון של הסדרה חל בתקופת הקרטיקון העליון במונטנה (הצילומים בוצעו בצ'ילה וניו זילנד). בפרק זה הדינוזאורים נמצאים בלחץ סביבתי שנוצר מהתפרצויות הרי געש סדרתיות המרעילות את האוויר וגורמים לפגיעה במאזן האקולוגי אך בדיוק באותה תקופה חי גם אחד מהטורפים הגדולים ביותר שהיו אי פעם: הטירנוזאורוס רקס. בתקופה זו נמצאים רוב הדינוזאורים הגדולים והמפורסמים כמו הטריצרטופס והטורוזאורוס בעלי הקרניים, האדמונטוזאורוס בעל מקור הברווז, האנקילוזאורוס בעל הזנב הקטלני והדרומזאורוס הצייד הזריז ולצידם ענקיים באוויר ובמים כמו הפטרוזאור קוואצלקואטלוס ותנין הדיינוסוכוס. בפרק נקבת טירנוזאור מזדווגת ואז מטילה ביצים בקן ושומרת עליהם מגנבי ביצים כמו היונק הקדום דידלפודון, דרומזאורים ומנחש הדיניליסיה. בהמשך הביצים בוקעים והאם מתחילה לגדל אותם בתנאים הקשים של סוף תקופת הדינוזאורים. כשהצעירים מתקרבים לאנקילוזאורוס מסוכן, האם מגיעה להרחיק אותו אך נפגעת מזנבו, גוססת וביום המחרת מתה מפצעיה. באותו זמן בדיוק פוגע מטאור ענקי מהחלל בכדור הארץ, גורם לצ'יקלון ענקי ומשמיד את כל הדינוזאורים. אך לא כל הדינוזאורים נכחדים - העופות המודרניים הם צאצאי הדינוזאורים הקדומים.
  7. פרק נוסף מראה את מאחורי הקלעים ביצירת הסדרה והאתגרים של צוות ההפקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]