מאזן
| מאזן ליום 31 בדצמבר 2016 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סך כל הנכסים | 685,000 | סך כל ההתחייבויות וההון | 685,000 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מאזן (לפי ה-IFRS: דוח על המצב הכספי) הוא דוח כספי המתאר את מצבה הפיננסי של ישות חשבונאית ליום מסוים. הוא מהווה למעשה "תצלום" של הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של הישות לאותו יום. בדרך כלל נערך מאזן בסוף כל שנת כספים ובחברות ציבוריות גם מדי סוף רבעון. מפורטים בו ערך הנכסים (assets) של הישות, וכנגדם ערך ההתחייבויות (liabilities) וההון העצמי (net worth) שלה. הון עצמי הוא ההפרש בין ערך הנכסים לערך ההתחייבויות; הוא מייצג את הערך של אותו חלק מנכסי הישות שכלפיו אין לנושים החוץ-תאגידיים של הישות טענה משפטית (הווה אומר, אותו חלק שנותר, בין אם בפועל או באופן רעיוני, לאחר קיום כל ההתחייבויות של הישות). לפיכך, ההון העצמי מיוחס בעקיפין לבעלי המניות של הישות, ומכונה גם shareholders' equity. ההון העצמי קשור למושג של זכות שיורית (residual claim).
ברוב המקרים, מאזן נערך עבור תאגיד (כגון חברה, אגודה שיתופית וכדומה). חשיבותו רבה בעיקר למשתמשים חיצוניים, כלומר אלו העושים בו שימוש כדי לקבל החלטות כלכליות, כגון השקעה בעסק. מאזן של תאגיד נערך על ידי התאגיד בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים שנקבעו בתקנים חשבונאיים, גילויי דעת, חוקים ותקנות. לאחר עריכת הדוח חותם עליו יושב ראש הדירקטוריון. רואה חשבון נדרש על פי חוק לבקר את הדוחות הכספיים של התאגיד, באמצעות התהליך של ביקורת חשבונאית, ולבסוף לחוות את דעתו על מידת התאמתם לכללים אלו. רואה החשבון נדרש להיות אדם חיצוני שאינו מועסק על ידי התאגיד, וזאת על מנת לאפשר לקוראי הדוחות הכספיים לדעת עד כמה המידע המופיע בהם הוא אמין, אובייקטיבי, ומתאים לעקרונות החשבונאיים המקובלים, כך שיוכלו להסתמך עליו בבואם לקבל החלטות כלכליות.
מבנה המאזן[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאזן מספק מידע על הנכסים וההתחייבויות. המידע מוגש בצורה תמציתית, אך נספחים אליו ביאורים ופירוטים שונים לכל סעיף, אשר מהווים חלק בלתי נפרד מהדוח. הדוח כולל בדרך כלל "מספרי השוואה" - טורים נלווים שבהם השוואה של כל סעיף עם מקבילו במאזן של התקופה הקודמת.
המאזן כולל שני צדדים. בצד האחד (הימני, בדרך כלל, במאזן הנערך בשפה העברית) מופיעים נכסי החברה, כשראשון מופיע הרכוש השוטף, אחריו ההשקעות לטווח ארוך ולבסוף הרכוש הקבוע. בין סעיפי הרכוש השוטף הנפוצים ניתן למצוא את יתרת הכסף המזומן שברשות החברה, פיקדונות בבנק, קופת צ'קים, מלאי המוצרים וחומרי הגלם, הציוד, וכן חובותיהם של לקוחות וחייבים אחרים, שנחשבים גם הם לנכס פיננסי.
בצד האחר (השמאלי, בדרך כלל) מופיעים פרטי ההתחייבויות של הישות והונה העצמי. בדומה לנכסים, ההתחייבויות מסודרות גם הן מהטווח הקצר לארוך: ראשית ההתחייבויות השוטפות, שביניהן ניתן למצוא אשראי בנקאי לזמן קצר, אשראי מספקים ונותני שירותים, הלוואות קצרות מועד מגורמים אחרים, וכן המחאות לפרעון שנתנה הישות; ולאחר מכן מפורטות ההלוואות לטווח ארוך. לאחר ההתחייבויות מפורט הונה העצמי של הישות. סכום טור ההתחייבויות וההון העצמי זהה תמיד לסכום טור הנכסים (כלומר, על הדוח להיות מאוזן).
המאזן מפורסם בדרך כלל כחלק מקבוצת דוחות תקופתית, הדוחות הכספיים.
תקופת המאזן[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאזן מוגש לבעלי המניות של התאגיד (או למשתמשים אחרים, לפי העניין) במועדים קבועים. המאזן החשוב ביותר הוא זה המוגש בסוף שנה תקציבית, ב-31 בדצמבר. מאזן זה מוגש גם לשלטונות המס והוא חלק מהבסיס לביקורת של רשות המיסים על דיווחי הפירמה. בישראל הדוח צריך להיות מוגש ליום 31 בדצמבר, אך ישנן מדינות שבהן הדבר אינו כך.
חברות ציבוריות נדרשות להגיש גם דוחות רבעוניים (אחת לשלושה חודשים). הדוחות השנתיים, ובכללם הדוח על המצב הכספי, מחויבים בביקורת יסודית על ידי רואה חשבון מבקר חיצוני. לעומתם, הדוחות הרבעוניים מחויבים רק בסקירה על ידי רואה חשבון, כך שייתכן שיהיו פחות אמינים מהדוח השנתי.
חשיבות המאזן[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאזן משמש בראש ובראשונה את מנהלי הישות, המעוניינים לקבל תמונה אמיתית על מצבה של הישות (בכפוף למדיניות החשבונאית). בתנאים מסוימים, באמצעות המאזן ניתן לדעת האם שווי הנכסים של הישות גבוה משווי ההתחייבויות. באמצעותו יכולים הקוראים גם להשוות בין השנה החולפת לבין השנה שקדמה לה, לבצע ניתוחים באמצעות מדדים שונים על מנת להסיק כיצד ניתן להתייעל ולחסוך.
אף על פי שקביעת המיסים שתשלם החברה נקבע בדוח ההתאמה למס שמבוסס על דוח רווח והפסד, המאזן (בערכים נומינליים) מוגש אף הוא לשלטונות המס ומשמש אותם בביקורתם.
המאזן יכול להיות מוגש לגורמים חיצוניים המעוניינים לעיין בו. לדוגמה, לעתים בנק המעניק אשראי לתאגיד דורש לקבל לידיו את המאזן כדי לבחון את מצבה האמיתי של הישות. גם גורם המעוניין להשקיע או לרכוש את השליטה על התאגיד ירצה לעיין במאזן ולהיעזר בו על מנת להעריך את ערכו של ההון העצמי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לייף האקר: מדריך ידידותי לקריאה וניתוח מאזנים - באתר נענע
- דוגמה לדוחות כספיים - חברת טבע(הקישור אינו פעיל)
- מאזן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
