שנת כספים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בכלכלה ובחשבונאות, שנת כספים (או שנה פיסקלית), ובהקשר לדיני מיסים גם שנת מס, היא פרק זמן של שנה, שלפיו מנהל ארגון את תקציבו. בסופה של שנת הכספים מציג הארגון דוחותיו הכספיים, שלפיהם ניתן לבחון את ביצועיו הכספיים בשנה זו.

פעמים רבות שנת הכספים זהה לשנה הקלנדרית, כלומר נמשכת מינואר עד דצמבר, אך אין זה בהכרח המצב. בבתי ספר, שנת הכספים מקבילה לשנת הלימודים.

תוצאות ביניים של הדוחות הכספיים מוצגים לפי רבעון - חלוקה של שנת הכספים לארבעה רבעים. חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך נבחנות על ידי המשקיעים על-פי הדוחות הרבעוניים והשנתיים שלהן, ולכן נאמר לעיתים על מנהליהן שהם "חיים מרבעון לרבעון".

בישראל שנת המס הייתה, עד חודש מרץ 1986, השנה המתחילה ב-1 באפריל ומסתיימת ב-31 במרץ שאחריו; החל מחודש ינואר 1987 שנת המס היא השנה המתחילה ב-1 בינואר ומסתיימת ב-31 בדצמבר (כלומר שנת המס זהה לשנה הקלנדרית).[1] שנת המס 1986, שהיא שנת המעבר בין שתי הגדרות אלה, נמשכה תשעה חודשים בלבד (מחודש אפריל ועד חודש דצמבר). סעיף 7 לפקודת מס הכנסה מתיר לארגונים מסוימים לשלם מס לפי הכנסתם ב-12 חודשים רצופים שאינם מתחילים ב-1 בינואר.

חוק חופשה שנתית, שחלק מהוראותיו מתייחסות ל"שנת עבודה", עבר שינוי דומה בשנת 2006, שממנה ואילך מתחילה שנת עבודה ב-1 בינואר, בעוד שעד אליה התחילה שנת עבודה ב-1 באפריל.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.