עדין אבן ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עדין שטיינזלץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
Harav adin.jpg
הרב עדין אבן ישראל עם פירושו לתלמוד
לידה 11 ביולי 1937
ג' באב ה'תרצ"ז
ירושלים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוגוסט 2020 (בגיל 83)
י"ז באב ה'תש"ף
ירושלים, ישראל ישראלישראל
מקום קבורה הר הזיתים בירושלים
מדינה ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראלישראל ירושלים, ישראל
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק תלמוד וחסידות
תפקידים נוספים נשיא ישיבת מקור חיים, ישיבת שפע מקור חיים, ישיבת תקוע
רבותיו רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרב דב בער אליעזרוב, הרב שלמה חיים קסלמן, והרב נחום שמריהו ששונקין.
חיבוריו תלמוד שטיינזלץ, פירושים לתנ"ך ולמשנה תורה, שלושה עשר עלי השושנה ועוד
www.hashefa.co.il
פרסים והוקרה פרס ישראל  פרס ישראל (1988)
עיטור נשיא מדינת ישראל  עיטור נשיא מדינת ישראל (2012)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזַלץ; ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937י"ז באב ה'תש"ף, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות. נודע בעיקר בשל פירושו לתלמוד והיותו בעל ידע רחב בתחומי דעת שונים. חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988, עיטור נשיא מדינת ישראל לשנת 2012 ויקיר ירושלים לשנת 2017. שימש כנשיא הישיבות התיכוניות מקור חיים ושפע מקור חיים וכן כנשיא ישיבת תקוע. השתייך לחסידות חב"ד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כבן למשפחה חילונית בירושלים, לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי האדמו"ר הראשון מסלונים.[1]

בשנות העשרה שלו חזר בתשובה, בעזרת הרב שמואל אלעזר היילפרין, ולאחר מכן למד בישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד בלוד. מסיבות רפואיות לא שירת בצה"ל.[2] לאחר לימודיו בישיבה למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים,[3] ובמקביל למד לימודים תורניים בישיבות. בין רבותיו נמנים הרבנים דב בער אליעזרוב, שלמה חיים קסלמן ונחום שמריהו ששונקין.

לימד מתמטיקה בעזתה. בגיל 24 מונה למנהל בית ספר תיכון ממלכתי־דתי אזורי בבית הגדי. לאחר מכן עבר ללמד תלמוד בקיבוצים. בפגישה עם יושב ראש הכנסת קדיש לוז וראש הממשלה לוי אשכול, השניים עודדו אותו לפתוח ביוזמת התלמוד המבואר.[2]

בשנת ה'תשכ"ה נישא לחיה שרה, בתו של חיים הלל אזימוב, חסיד חב"ד,[4] בת-דודה שנייה של הסופר אייזק אסימוב.[5] לזוג נולדו בת ושני בנים, מנחם יעקב צבי והרב אברהם משה חיים הלל.[6] בניו עומדים בראש הוצאת ספריו. בעבר כיהן בנו האחרון כמשפיע בישיבת "אחי תמימים" בכפר חב"ד.

בשנת ה'תשנ"א (1991) שינה את שם משפחתו ל"אבן ישראל", בהמלצת רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש.[7]

בחודש כסלו ה'תשע"ז (דצמבר 2016) עבר אירוע מוחי קשה וחדל מלדבר. בי"ז באב ה'תש"ף נפטר כשבועיים לאחר שחלה בדלקת ריאות,[8] ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.[9]

תלמוד שטיינזלץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף מתלמוד שטיינזלץ, במהדורתו הקלאסית
הרב עדין אבן ישראל עם בנו מנחם יעקב, 2018
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תלמוד שטיינזלץ

בשנת ה'תשכ"ה (1965) הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" לביאור התלמוד במטרה להנגישו לקורא הישראלי בן ימינו.[10] המכון שוכן כיום בשכונת נחלאות שבירושלים. התלמוד בהוצאתו, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ", מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות. בנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות), נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. כריכת הספר ושערי המסכתות עוצבו על ידי האמן בצלאל שץ.[11] הכרך הראשון יצא לאור בשנת 1967.[12] בא' בכסלו ה'תשע"א (2010), הסתיים הפרויקט עם צאתו לאור של הכרך האחרון.[13]

פירוש דומה יצא על מסכת פאה ומסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי.

בנוסף יצאה לאור מהדורת שטיינזלץ-וילנא, שבה מופיע עמוד של ש"ס וילנא (בצורתו המקובלת, ללא ניקוד ופיסוק) ולצידו עמוד עם ביאורו של הרב אבן ישראל.

בשנת ה'תשס"ד (2004) יצאה לאור גרסה ממוחשבת של מהדורתו על גבי תקליטור.

פעילות ציבורית וחינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עדין אבן ישראל יחד עם הרב דוב זינגר בהתוועדות בישיבת מקור חיים

בשנת ה'תשמ"ד (1984) הקים בירושלים את הישיבה הגבוהה "מקור חיים" בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שג"ר. הישיבה נסגרה לאחר ארבע שנים.[14] במקביל נפתחה בשכונת מקור חיים בירושלים הישיבה התיכונית מקור חיים בנשיאותו, שעברה בהמשך לכפר עציון.

בשנת 1989, סמוך להתפרקות ברית המועצות, הקים את הישיבה הראשונה במוסקבה שזכתה להכרת שלטונות ברית המועצות.[15]

בשנת 1999 הוקמה בנשיאותו הישיבה הגבוהה בתקוע. בשנת 2009 הקים את ישיבת שפע מקור חיים שהתחילה כחלק מישיבת בני עקיבא נתיב מאיר.

בשנת ה'תשס"ה (2005) הקים ארגון בשם "הסנהדרין החדשה", עם הרבנים ישראל אריאל, יואל שוורץ ואחרים, ובמסגרתו מונה הרב אבן ישראל ל"נשיא הסנהדרין". הוא ראה את הגוף החדש כגוף "עוברי", שאינו אלא בסיס לסנהדרין אמיתית בעתיד. במשך השנים התמעטה מעורבותו בגוף זה ובחודש סיוון ה'תשס"ח (2008) הודיע על פרישתו.

בשנת ה'תשס"ו (2006) פתח בשכונת נחלאות שבירושלים את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי, שבו מתקיימים שיעורים וסדנאות.

החל מחודש אוגוסט 2016 למשך כמה חודשים כתב טור על פרשת השבוע במוסף "שבת" של העיתון מקור ראשון.

שכתובים מהתוועדויותיו התפרסמו בעלון "קרוב אליך". חלקם יצאו לאור בספר "התוועדות" בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות.

הושפע מתורת אדמו"רי חב"ד והרבי מקוצק. היה בעל קשר מיוחד עם רבי מנחם מנדל שניאורסון והיה בין היחידים שנפגשו עמו ב'יחידות' בשנותיו האחרונות[דרוש מקור]. היה בקשר קרוב גם עם האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר, ועם רבי שמחה בונים אלתר. לבקשתו של רבי שמחה בונים אלתר כתב הרב אבן ישראל את ביאורו למסכת פאה מהתלמוד הירושלמי[דרוש מקור].

מסירת שיעורי חסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשי"ח (1958) לאחר פטירתו של הרב אברהם חן[16] המשיכו ידידיו את שיעור החסידות השבועי שמסר בביתו שברחביה, בשם "חוגי חן למשנת חב"ד". הרב שלמה יוסף זוין, מידידיו הקרובים של הרב חן, מסר את השיעור במשך שנה, לאחריה נבצר ממנו להמשיך והוא פנה אל הרב אבן ישראל שמילא את מקומו.[17] בעשרות שנות קיומו עסק השיעור בלימוד ספרי היסוד של תורת חב"ד, ביניהם ספרי רבי שניאור זלמן מלאדי; ספר התניא, תורה אור ולקוטי תורה, סידור אדמו"ר הזקן עם חסידות[18], מאמרי אדמו"ר הזקן[19], דרך מצוותיך של הצמח צדק[20] ועוד.

בין המשתתפים בשיעור היו זלמן שזר נשיאה השלישי של מדינת ישראל, שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, פרופ' שמואל הוגו ברגמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. ביוזמת שזר יצא לאור במסגרת השיעור "ספר הקן", במלאת 150 שנה לפטירתו של רבי שניאור זלמן מלאדי.[21][22]

בשנת ה'תש"מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת אברהם זיגמן. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת "ביאור התניא" שהתבססה על שיעורים אלו.[23]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביאור על ספר התניא - תשעה כרכים, תשמ"ט - תשע"ג
  • מהדורה מדעית של מדרש הגדול לספר ויקרא, יוצא לאור על פי כתבי יד עם מבוא, חילופי נוסחאות והערות. בהוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ו/ 1975.
  • פירוש המקרא בספרות השאלות והתשובות, הוצאת כתר, 1978.
  • הגדה של פסח, עם הוראות, הסברים ומנהגים, הוצאת כרטא, תשל"ט (1979).
  • מסכת ספר תורה: מן שבע מסכתות קטנות ירושלמיות, מנוקד ומבואר ע"י הרב עדין שטיינזלץ, בהוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, תשמ"ד/ 1983.
  • ביאור על משנה תורה לרמב"ם - ביאור, פסקי הלכה במקומות בהם לא נפסקה להלכה דעתו של הרמב"ם, ומאמרי הרחבה בנושאים אקטואליים. 16 כרכים (ספרי 'זמנים' ו'טהרות' בשני כרכים כל אחד), בהוצאת קורן.
  • התנ"ך המבואר, הוצאת קורן.[24]
  • אישים בתלמוד, בסדרת אוניברסיטה משודרת.
  • נשים במקרא, בסדרת אוניברסיטה משודרת.
  • דמויות מן המקרא, בסדרת אוניברסיטה משודרת. תשמ"א 1980.
  • הסוציולוגיה של הבערות, עם עמוס פונקנשטיין, בסדרת אוניברסיטה משודרת.
  • אשת חיל - אלבום, הוצאת מילתא.
  • הסידור והתפילה, מדריך למתפלל ולמעיין, הוצאת משכל.
  • התלמוד לכל, הוצאת משכל.
  • מדריך לתלמוד - הקדמה כללית הכוללת רקע, תרגום מילים בסיסיות ותיאור המהלכים התלמודיים, הוצאת כתר.
  • ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב, בצירוף מבוא ופירושים. הוצאת דביר, תשמ"א/ 1981.
  • שלושה עשר עלי השושנה - נושאים בתורת הסוד.
  • הבן יקיר לי - שיחות ומאמרים על העם היהודי.
  • חיי שנה - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, הוצאת ידיעות אחרונות.
  • חיי עולם- אסופת שיחות ומאמרים על פרשת השבוע, הוצאת קורן.
  • אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים, בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
  • ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
  • יצא סוד - שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
  • נשמה - אופי הנשמה, מקורה ותפקידה, הוצאת מגיד
  • הרבי שלי - ביוגרפיה של רבי מנחם מנדל שניאורסון המשולבת בחוויות האישיות של המחבר עמו, הוצאת מגיד, (באנגלית) ו(בעברית).
  • התוועדות - אסופת התוועדויות שנאמרו בישיבת תקוע, בהוצאת ספרים מעיינותיך, ה'תשע"ז.
  • תהילים קורן - (2017) תהילים עם פירושו,[25] בליווי איוריו של האומן החסידי ברוך נחשון ופנינים מתורת החסידות.
  • תשובה - עיונים והגיגים.
  • עדין שטיינזלץ ויניב מזומן, נתיב לתלמוד, הוצאת ידיעות ספרים והוצאת מא"י, 2017.
  • סודות היהדות, סידרה בת 4 חלקים: התורה - על חמשת חומשי התרה, החכמה - על המשנה והגמרא, המחשבה - על הפילוסופיה היהודית, המוסר, הקבלה והחסידות, ההלכה - מדריך הלכתי, המקיף את מעגל החיים, לוח השנה וחיי היום-יום, 2018.
  • פרקי אבות - עם ביאורו, לצד עיונים והרחבות ביוגרפיות ולשוניות.

כמה מספריו תורגמו לאנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית וסינית.[26][27]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ח (1988) נבחר לקבל פרס ישראל בתחום מדעי היהדות. בעת טקס קבלת הפרס שהה הרב שטיינזלץ בארצות הברית וספג ביקורת על כך, מוועדת הפרס ואחרים.[28]

בשנת 1994 היה בין הנואמים במעמד הענקת אות מדליית הזהב של הקונגרס לרבי מליובאוויטש.[29]

בשנת תשע"ב (2012) זכה בעיטור נשיא מדינת ישראל.[30]

בשנת ה'תשע"ו נבחר לאחד מ"אנשי השנה" של העיתון "מקור ראשון".[31]

בשנת ה'תשע"ז (2017) הוענק לו התואר "יקיר העיר ירושלים".[32]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 יצאו רבנים חרדים בולטים, בעיקר ליטאים, בקול קורא האוסר על עיון בספריו של הרב אבן ישראל (אז שטיינזלץ, טרם שינוי שם משפחתו).[33] הרב אלעזר מנחם מן שך כתב כי על ידי הלימוד של התלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה" והדבר יביא לשכחת התלמוד. עוד תקף את חיבוריו האחרים וטען "שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה" וכי הרב שטיינזלץ "מעז לדבר בזלזול נורא על האבות הקדושים, התנאים והאמוראים, אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדרגתם והשגתם" ו"ספריו צריכים גניזה, ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לבית המדרש, והירא דבר ה' ישמור נפשו מלהחזיקם בביתו". אל קריאתו של הרב שך הצטרפו רבנים בולטים ובהם הרב יוסף שלום אלישיב והרב אהרן לייב שטיינמן.[34] הרב שמואל הלוי וואזנר פרסם עם בית דינו פסק הלכה לפיו "איסור גמור לעיין ולהפיץ את ספרי הרב שטיינזלץ", בנימוק כי בספרו "תלמוד לכל" ובפירושיו לתלמוד יש "לשונות של זלזול" בחכמי הגמרא. גם הרב ניסים קרליץ פרסם עם בית דינו פסק הלכה האוסר את ספרי הרב שטיינזלץ. בני הישיבות פרסמו כרזה המכנה אף היא את הספרים ספרי מינות ואפיקורסות אשר דינם שריפה[35]. כתוצאה מכך הוחרם התלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ אצל רבים בציבור החרדי, בעיקר בזרם הליטאי.

בעקבות זאת פרסם המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, המוציא לאור את ספרי הרב שטיינזלץ, מודעת הבהרה ובה נאמר כי בשלושה ספרים שנגדם יצאו הרבנים (תלמוד לכל, דמויות מן המקרא ונשים במקרא) "שלטו בהם ידי סופרים זרים ונשתרבבו בהם דברים שאין רוח חכמים נוחה מהם ואסור לפרסמם, וכל הדברים הם רחוקים ממהלך מחשבות מרן שליט"א (=הרב שטיינזלץ)". כעבור זמן פרסם הרב שטיינזלץ עצמו מודעת הבהרה ובה כתב: "בעקבות תוכחת הגאונים הבד"ץ של העדה החרדית שליט"א תודתי נתונה להם על שהעמידוני על האמת שרבים מהדברים בספרים אחדים שפורסמו על שמי נכתבו שלא כדת. והנני מפרסם בזה שאתקן כל הראוי תיקון בס"ד בהתאם להוראות גדולי הדור שליט"א. ואני חוזר ומבקש מכל אשר הספרים הללו נמצאים ברשותם להחזירם אלי ואחזיר לתמורתם, ובינתיים שלא ישתמשו בהם כלל".[36][37][דרושה הבהרה]

בשנת 2011 התבטא אודות הביקורת על ספריו:

חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד.[38]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי
שיעורים ומאמרים שכתב
ריאיונות
כתבות עליו
סקירת ספריו
פטירתו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגדות מבית אבא, מעריב, 12 ביוני 1986
  2. ^ 1 2 נפתלי קראוס, הרב עדין שטיינזלץ: קפיצת הדרך מקארל מארקס לתלמוד, מעריב, 12 ביוני 1986
  3. ^ As parades filled the streets of Jerusalem Monday - Jerusalem Day - the reestablished Sanhedrin convened in the city to elect a Nassi, באתר ערוץ 7 באנגלית
  4. ^ שלמה מן, תיעוד נדיר: חתונתו של הרב עדין אבן ישראל ז"ל בשנת תשכ"ה אתר col י"ח באב תש"פ
  5. ^ לפני 10 שנים: כשיאיר לפיד תיאר את הרב עדין אבן-ישראל ז"ל, חב״ד און ליין - COL מרכז התקשורת החב״די (בhe-IL)
  6. ^ מוכר בראשי תיבות שמו: אמחיה
  7. ^ קובץ וידאו לקט שבו הרב שניאורסון מציע לרב עדין לשנות את שם משפחתו
  8. ^ ברוך דיין האמת: הרב עדין שטיינזלץ הלך לעולמו, סרוגים
  9. ^ קובי נחשוני, הרב עדין שטיינזלץ נטמן: "אבידה עצומה לעולם היהודי", באתר ynet, 7 באוגוסט 2020
  10. ^ יעקב אדלשטיין, התלמוד בפירוש עברי חדש, הצופה, 19 בנובמבר 1965, עמ' 5
  11. ^ אפרת גרוסמןאותיות פורחות באויר: נפרדים מהרב עדין אבן ישראל שטיינזַלץ, הספרנים | בלוג הספרייה הלאומית, ‏12.08.2020
  12. ^ יצחק אבינרי, ראשיתו של מפעל תלמודי גדול, מעריב, 8 בדצמבר 1967
  13. ^ הרב שטיינזלץ סיים את הביאור: תודה לבורא עולם, באתר ynet, 7 בנובמבר 2010
  14. ^ אריאל הורוביץמתח גבוה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 ביוני 2017
  15. ^ עדי שרצר, נעמה זיגדון ולי ברטוב, ריאיון עם הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), ישראלים 8 (תשע"ז), עמ' 8.
  16. ^ סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו.
  17. ^ השיעור השבועי בחסידות, מרכז שטיינזלץ
  18. ^ סרטונים סידור האדמו"ר הזקן, רשימת השמעה, באתר יוטיוב (120 סרטונים)
  19. ^ סרטונים מאמרי אדמו"ר זקן, רשימת השמעה, באתר יוטיוב (24 סרטונים)
  20. ^ סרטונים דרך מצוותיך, רשימת השמעה, באתר יוטיוב (141 סרטונים)
  21. ^ שניאור זלמן ברגרעורך: הרב שטיינזלץ, יוזם ומגיה: הנשיא שז"ר, חב"ד אינפו, ‏כ"ג באב ה'תש"פ
  22. ^ חוגי חן למשנת חב"ד (ירושלים), ‏ספר הקן - אדמו"ר הזקן, באתר HebrewBooks
  23. ^ אברהם זיגמן, לחדור דלתות סגורות, פרויקט "הסיפור שלי" - מפגשים עם הרבי, חברת JEM, ‏ט"ו בסיוון ה'תשע"ז (9 ביוני 2017)קובץ PDF
  24. ^ קובי פינקלר, ספר חדש: התנ"ך המבואר, באתר ערוץ 7, 6 באוקטובר 2016
  25. ^ מנחם ברונפמן, על ביאורו של הרב שטיינזלץ לתהילים, באתר עלי ספר
  26. ^ ספריו באתר מרכז שטיינזלץ
  27. ^ לרשימת הספרים המלאה
  28. ^ הרב עדין שטיינזלץ: שלא על מנת לקבל פרס ישראל, מעריב, 25 באפריל 1988
  29. ^ הקברניט בעלון קרוב אליך מס' 323 (מעמוד 28) דבריו במעמד
  30. ^ יצחק רבינוביץ, ‏הרב עדין שטיינזלץ קיבל את "עיטור הנשיא" היוקרתי, באתר כיכר השבת, 19 ביוני 2012
  31. ^ הרב עדין שטיינזלץ, אנשי השנה של מקור ראשון
  32. ^ הרב אבן ישראל ברשימת יקירי העיר ירושלים לשנת תשע"ז.
  33. ^ גונן גינת, על מה שורפים את שטיינזלץ?, מעריב, 21 באוגוסט 1989
  34. ^ שאל את הרב, באתר כיפה, כ"ב ניסן ה´תשס"ז
  35. ^ שאני מינות דמשכא, בני הישיבות, תשמ"ט. אוסף הפשקווילים, הספרייה הלאומית
  36. ^ איתן לוין, הרב שטיינזלץ: "בספרי שלטו ידי זרים", מעריב, 2 באוגוסט 1989
  37. ^ לצילום המודעות: שמואל חיים פפנהייםמדוע סירבו העדה לחתום נגד הרב שטיינזלץ?, כיכר השבת, ‏כ' באב ה'תש"פ (10.08.20)
  38. ^ מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה! NEWS‏, 30 במאי 2011