מבצע שלכת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע שלכת
תאריך התחלה: 8 ביוני 1978
תאריך סיום: 9 ביוני 1978
משך הסכסוך: שעות אחדות
מקום: ראס דהר אל-בורג', מדרום לנחל הזהרני, לבנון.
עילה: מידע מודיעיני על כוונת מחבלים בבסיס זה לבצע בישראל פיגוע טרור.
תוצאה: ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

לבנוןלבנון לבנון

מפקדים

?

כוחות

מחבלי ארגון פת"ח

אבידות

2 קצינים הרוגים ו-8 חיילים פצועים

כ-20 מחבלים הרוגים

מבצע שלכת היה מבצע של צה"ל שנערך בלילה שבין 8 ל-9 ביוני 1978, ובו פשטו לוחמים מחטיבת הצנחנים ומשייטת 13, שהובלו ליעדם בספינות שייטת ספינות הטילים, על בסיס מחבלים בלבנון.

יעד המבצע ומטרתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעד המבצע היה בסיס אימונים של פת"ח בראס דהר אל-בורג' שבלבנון. בבסיס זה, שנמצא מדרום לנחל הזהרני, בין מטעי בננות ופרדסים, שהו חוליות מחבלים וממנו יצאו בדרך הים לפיגועים בשטח ישראל, בהם הפיגוע במלון סבוי ופיגוע כביש החוף. קודם למבצע הגיע מידע מודיעיני על כוונה לערוך בישראל פיגוע נוסף מבסיס זה. מטרת המבצע הייתה חיסול מחבלים ופגיעה בתשתיתם.

מפקדים וכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע זה היה הראשון שנערך נגד מחבלים לאחר מבצע ליטני. מפקד המבצע היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל אורי שמחוני, שפיקד על המבצע מסטי"ל ששייט מול חופי לבנון[1].

ביצוע המשימה הוטל במקור על שייטת 13, בפיקוד גדי שפי. אך הרמטכ"ל, רפאל איתן, החליט כי הכוח יפוצל לשני כוחות משנה, כוח לוחמי שייטת וכוח צנחנים שהורכב מקצינים ולוחמים מיחידות החטיבה, בהן סיירת צנחנים תחת פיקודו של רב-סרן משה יעלון[2], הפלחה"ן החטיבתי בפיקודו של סרן יוסי טהר וגדוד הנח"ל המוצנח שעליו פיקד סא"ל יאיר רפאלי. הפלנ"ט בפיקודו של אבנר טלמון ניהל את הורדת הכוחות לסירות. כמפקד הפעולה נקבע קצין חי"ר וצנחנים ראשי, אורי שמחוני. על כוחות הצנחנים פיקד מפקד חטיבת הצנחנים, אל"ם אמנון ליפקין-שחק[3]. מפקד השייטת גדי שפי ראה זאת כפגיעה בשייטת ופרש אך הרמטכ"ל החזיר אותו לשירות. על כוח השייטת פיקד רס"ן אלי מריק, קצין האג"ם של היחידה.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

למבצע יצאו הכוחות על גבי ספינות שייטת ספינות הטילים. לוחמי שייטת 13 פשטו על החוף הלבנוני באמצעות סירות גומי, החל מהשעה 22:05, אז הצטרפו אליהם כוחות הצנחנים שנחתו אף הם בחוף, בסירות גומי אותן השיטו לוחמי השייטת. הם תקפו חמישה בתים, פוצצו והשמידו אותם. במהלך הקרב באחד הבתים נהרגו שני קציני צנחנים, סרן ניר זהבי[4] וסרן יפתח עין[5]. בתוך הקרב בגזרתו של יאיר רפאלי הושלך מטען גור לבונקר והבניין קרס על הלוחמים. שמונה לוחמים נפצעו מירי המחבלים ומהתפוצצות הבית. אחד ההרוגים נקבר תחת קיר בטון ונדרש זמן רב על מנת לשחרר את גופתו[6]. בשל העובדה כי כוחות תגבורת של המחבלים עמדו להגיע במהרה לאזור הפעולה, קיבל מפקד הכוח, אל"ם ליפקין-שחק פקודה לסגת מבלי לחלץ את גופות הלוחמים. על אף זאת התעקש ליפקין-שחק על השלמת מאמצי החילוץ[7]. עמדתו נתקבלה והכוח הצליח לפנות את ההריסות ולחלץ את הגופות[8]. עד כמעט סוף החילוץ לא אישר הרמטכ"ל לכוח החילוץ לבוא לעזרה מחשש שיזדקק לו מול תגבורות מחבלים. בשלב מסוים נקרא כוח החילוץ לעזרה, חבר לכוח והצטרף לפעולת הוצאת הכוח מהשטח. בסיום הפעולה חולצו הנפגעים באמצעות מסוק סער. כוח שייטת 13 תקף שלושה בתים על החוף. באחד מהם נתגלו נשים וילדים, ולכן הוא לא פוצץ.

מפקד הרפואה במבצע היה רופא קצח"ר ד"ר אפרים סנה. במהלך נוהל הקרב דרש סנה לגייס 8 צוותי כירורגים מהמערך האזרחי ולמקמם על אניות חיל הים. לאחר ויכוח סוער עם הרמטכ"ל אושרה תוכניתו. לאחר חילוץ הכוחות אל האניות כל הצוותים הנ"ל עבדו והצילו חיים.

תוצאות הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע הרגו כוחות צה"ל כעשרים מחבלים ופצעו כמה נוספים. הושמדו ארבעה מבנים ושלוש סירות גומי מוכנות לפעולה. בית שני שהתברר כמאוכלס במשפחה לא הותקף. אמצעי לחימה וסירות נלקחו. שני קציני צה"ל נהרגו ו-8 חיילים נפצעו.

ליד אבן מנחם נמצא חניון הסרנים (חניון נו"י) על שם הסרנים ניר זהבי ויפתח עין שנפלו במבצע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יום טוב סמיה, מנהיגות ברגעים של אמת, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014, עמוד 312.
  2. ^ לילך שובל, ‏המובחרים, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2011
  3. ^ שיחת היום | "גיא זהבי, היית מפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות?", באתר הארץ, 18 באפריל 2010
  4. ^ שגיא גרין, עוד תמונה, הארץ, 14.05.2008.
  5. ^ מבצע שלכת - מהלך המבצע, מתוך האתר של סיירת הצנחנים.
  6. ^ יוחאי עופר, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg‏, 28.04.2016.
  7. ^ נועם גזית, שנה למותו של רא"ל אמנון ליפקין-שחק, במחנה, 26.12.2013, כפי שהועלה באתר פרש.
  8. ^ עמוס הראל, תדע כל אם עברייה, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013, עמוד 217.