מדבריות האורן

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

המונח מדבריות האורן מתאר את יערות ישראל שניטעו על ידי קרן קיימת לישראל הכוללים בעיקר שני סוגים של עצים מחטניים — אורן וברוש, בלי מספיק סוגי עצים ושיחים אנדמיים אחרים כך שהיערות שנוצרו מתפקדים כיערות אללופתיים יבשים ולא מגוונים המדכאים את החורש הטבעי הנותר בארץ^[א]^[1]^[2].

החורש הטבעי המקורי של ארץ ישראל הוא חורש סאב טרופי מעורב במקטעים של חורש ים תיכוני^[ב] וחורש זה היה שונה מאד מן היערות המחטניים בעיקרם שנטעה קק"ל^[3]. נכון לשנת 2020 לכאורה כמעט ולא נשארו בישראל יערות טבעיים למעט מקטעים ספציפיים של יער הכרמל בגליל התחתון ויער נחל חרמון בגליל העליון. מוערך כי בארץ ישראל כבר ניטעו וגם צמחו בר בעקבות זאת למעלה מ-240 מיליון אורנים וברושים^[4]^[2]^[5] ומפעל השתילה הורחב מאוד גם על ידי מתנדבים.

נזקי יערות אללופתיים והטיפול בהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אללופתיה היא מנגנון הישרדות של צמחים שונים לדיכוי מינים סמוכים מחד וקידום הישרדות המין האללופתי מאידך, בכך המין האללופתי ממית עצים ושיחים אחרים וגם מפריע לצמיחה של פרחים ופטריות שונים.
אללופתיה באה לידי ביטוי בעיקר בהשרת עלים הכוללים חומרים רעילים לצמחים אחרים הנרקבים אל האדמה או השרת עלים מאסיבית המקשה על מעבר חמצן אל הקרקע^[ג].

בין נזקי יערות אללופתיים ניתן למנות:

פחות משקעים בשל פיחות בהתאדות מים אל האטמוספירה הן מן הקרקע בהדרגתיות והן מן עלוות הצמח בהדרגתיות (אנ').
רסס פיטוכימי^{[דרושה הבהרה]} דל באוויר, אליו לא רגילים בני האדם או בעלי החיים מבחינה אבולוציונית^[6].
נזק נופי: ישנה טענה כי העלווה של יערות אלה כהה מדי ביחס לעלוות החורש הטבעי שהיא יותר בגוון ירוק-צהוב ובהירה יותר.

תופעות טבע שונות יכולות להחריף אללופתיה^[ד].

המרת יערות אללופתיים ליערות מסוגים אחרים מצריכה תחילה יכולת התמודדות עם שריפות יער ביערות אללופתיים כמו השריפה בכרמל (2010) ובכל סוג יער חדש שייווצר כמו יער ממוזג או אחר (יער ממוזג הוא ההפך הגמור מיער אללופתי) וכן גם עקירה ושינוע של עצים משטח אחד לאחר; בהיעדר שטח לשתילת עץ במדינה נתונה ניתן יהיה לשתולו במדינה אחרת או להמירו לקומפוסט אורגני.

יערות אללופתיים בתחום מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלריה להלן נועדה להמחיש את תפקודם הכללי של יערות האורן והברוש המלאכותיים בישראל כיערות אללופתיים אשר בין עציהם ניתן למצוא בעיקר רק חול, חצץ, סלעים וצמחייה יבשה וקוצנית במהלך רוב השנה (בעונות שנה ספציפיות ובהינתן שאין בצורת ניתן למצוא גם עשב ופרחים):

יער ראש העין במרכז הארץ
יער ספיר בשרון
יער ציפורי בגליל התחתון
יער מגדל העמק בגליל התחתון
יער בית קשת בגליל התחתון
יער ביריה מצפון לצפת, בגליל העליון
יער צוק מנרה בגליל העליון
יער שווייץ בקרבת אגם כנרת
יער בן שמן במרכז הארץ
יער המגינים בקרבת העיר רחובות
יער חלמיש בשומרון^[ה]
יער עמינדב ממערב לירושלים
יער ירושלים בקרבת גן לאומי "הקסטל"
יער השלום בדרום ירושלים
יער יתיר המלאכותי בדרום מזרח ישראל^[8]
חלקת אלונים אללופתית ביער בית קשת בגליל התחתון^[9]
חלקת אקליפטוסים אללופתית ביער חורשים בין השרון לשומרון^[10]

שחזור החורש הארץ ישראלי ירוק העד[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן גלריות עצים ירוקי-עד המהווים חלק הולך ונעלם מן החורש הטבעי של הארץ עקב כריתה בעבר, דיכוי חורש טבעי בשל מדבריות האורן בהווה ובעיות אקלים אזוריות ועולמיות.

חורש ארץ-ישראלי ירוק-עד כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורש ארץ-ישראלי ירוק-עד באזורים גבוהים וקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורש ארץ-ישראלי ירוק-עד של עצי אורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורש שבאופן טבעי הינו נדיר בארץ ישראל ונפוץ במקטעים מעטים בצפון ארץ ישראל – בעיקר באזורים הריים בקרבת החוף.

חורש ארץ-ישראלי ירוק-עד באזורים נמוכים וחמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מונח מדבריות האורן פורסמו מספר מאמרים המבקרים את הנחות היסוד בהגדרת המונח וטוענים ליתרונות בנטיעת יערות אורן וברוש בארץ ישראל.

אלי אשכנזי, הפוטנציאל מתחת למחט, הארץ, 05.02.2008
כליל אדר, מעלות טובות לנטיעת אורנים ביער ובגינון, אתר קק"ל לצעירים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יער - כתב-עת לניהול יערות ושטחים פתוחים, גליון מס' 14, מרץ 2015, ניסן תשע"ה: בגיליון זה הובאה דעתו של פרופסור אבי פרבולוצקי לפיה יש להרחיב שרידי חורש טבעי בישראל בייעור אקולוגי במקום בשיטות אחרות שננקטו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיונית (stomata) - איבר בעלים של צמחים המשחרר מים מן העלה אל האטמוספירה
אי הפסחא - אי שעבר שינוי אקלים קיצוני לאחר שנכרת רוב מוחלט של שטח החורש הטבעי שלו.
פרוייקט קידיאה^(אנ') - פרויקט בנייה אקולוגית וייעור אקולוגי בערב הסעודית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יער טבעי - ערך באתר אקו ויקי העוסק בהבדל בין יערות טבעיים לאללופתיים.

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ המונח "מדבריות האורן" נתבע על ידי מי ממבקרי קק"ל וספג ביקורת מצד ההנהלת קק"ל במגוון מאמרים שפורסמו באתר החברה או מחוץ לו - ראו קישורים בהמשך הערך.
^ מקטעים אלה זמינים בעיקר באזורים הריים קרים בצפון הארץ.
^ בכל הנוגע לאורנים, סברו תחילה כי חומציות המחטים (כלומר חומצות שונות שנרקבות מעלים מחטיים אל האדמה) מדכאות צמיחת צמחים סביב האורנים אך הפרכה אחת לכך היא העובדה שגם יערות חד סוגיים ודו סוגיים רבים שאינם מחטניים כלל מתפקדים כיערות אללופתיים כמו לדוגמה מדבריות האקליפטוס, אך אין זה מכריח שלא מדובר ברקב חומציות בחלק מן המקרים.
^ קרקע סלעית, התחחמות אזורית, התחממות עולמית ועצים בעלי משרעת עלווה אנכית המאפשרים לאור שמש רב לחדור לקרקע^[7] מחריפים אללופתיה.
^ יער אום צפא
^ על פי הבוטנאי פרופסור אבינועם דנין (1939–2015) פיקוס-שקמה הוא מין שאיננו אנדמי לארץ ישראל אך הובא אליה מארצות שכנות על ידי חקלאים ששתלו אותו גם באזורים חוליים (אם הערכתו נכונה אז ייתכן ששתילה זו נבעה ממאבק במדבור); לעומת זאת אין מחלוקת בשאלה אם פיקוס בת-שקמה אנדמי ופרטי בת-שקמה נפוצים באזור הלבנט ובירדן במיוחד באזורים סלעיים ולחים; אזורים שלא ידעו מדבור בעת העתיקה ושלא הייתה סיבה לשכפל פרטים של העץ אליהם^[12]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² המין אורן חלאבי מכונה בפרסומים מסוימים בעברית "אורן ירושלים" אך שם זה מטעה שכן שמו המוקרי הוא על שם העיר חלאב (Aleppo) בסוריה בקרבתה צמח; הוא מכונה באנגלית Aleppo pine ושמו המדעי הינו Pinus halepensis (כאשר halep פירושו חאלב) כספק-שיבוש של ההיגוי המקומי; שם מדעי זה ניתן על ידי Phillip Miller בשנת 1768; ייתכן שבהשפעת שיום דומה מוקדם בעשור בערך של קארולוס ליניאוס לעשב מן המין Sorghum halepense אשר אותו שיים ליניאוס כ-Holcus halepensis בשנת 1753.
^ ¹ ² Czederpiltz, D. L. L.; Wikler, K.; Radmacher, M. R.; Volk, T. J.; Hadar, Y.; Micales, J. (2004). "Biodiversity of wood-inhabiting fungi in Israeli pine forests". Memoirs of the New York Botanical Garden. USDA. 89: 191–202.
^ בוטנאים מכלילים חורש זה כחלק מן האזור האירנו-טוראני (Irano-Turanian Region) וכאן ניתן למצוא לקט מאמרים מדעיים העוסקים באזור זה כולל בצמחייה של ארץ ישראל ולבנון
^ The Jerusalem Post, How planting a tree in Israel became controversial by Cnaan Liphshiz, 14/01/2022
^ Ginsberg, Paul (20 בספטמבר 2006). "Restoring biodiversity to pine afforestations in Israel". Journal for Nature Conservation. 14 (3–4): 207–216. Bibcode:2006JNatC..14..207G. doi:10.1016/j.jnc.2006.04.003. {{cite journal}}: (עזרה)
^ קשה לדעת אם ואיך זה ישפיע על התנהגות אוכלוסיות בני אדם ובעלי חיים הדרים או המטיילים בקרבת היער.
^ כמו ברוש מצוי אנכי במקום ברוש מצוי אופקי:
Cupressus sempervirens stricta OR pyramidalis
לעומת
Cupressus sempervirens horizontalis
^ אמנם היער נשתל באזור שכיום הוא מדברי צחיח בעיקרו אך זה לא ביטל את המדבור באזור באופן משמעותי
^ הכוללת לפחות אלונים ממין אלון תבור הנשיר; ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים או דומים מבחינה סוגית
^ היער כולל אקליפטוסים במקטע חד סוגי המדכא צמיחה של כמעט כל צמח סמוך במנגנון דומה לשל האורנים, הברושים השיזפים והאלונים (אללופתיה).
^ התמונה של צמח מטפס זה צולמה ביער טבעי בסוריה המהווה שריד ליערות העתיקים של הלבנט (בקרבת הכפר Al-Battar)
^ השקמה אינה עץ בר, מאת פרופסור אבינועם דנין, בנושא שקמים וחולות, בוטניקה, מתוך "טבע וארץ" תמוז תש"ן - יולי 1990, חוברת 325, בהוצאת החברה להגנת הטבע מערכת טבע וארץ.
^ תמונה נוספת מויקישיתוף
^ תמונה נוספת מויקישיתוף

[1] המונח "מדבריות האורן" נתבע על ידי מי ממבקרי קק"ל וספג ביקורת מצד ההנהלת קק"ל במגוון מאמרים שפורסמו באתר החברה או מחוץ לו - ראו קישורים בהמשך הערך.

[4] מקטעים אלה זמינים בעיקר באזורים הריים קרים בצפון הארץ.

[8] בכל הנוגע לאורנים, סברו תחילה כי חומציות המחטים (כלומר חומצות שונות שנרקבות מעלים מחטיים אל האדמה) מדכאות צמיחת צמחים סביב האורנים אך הפרכה אחת לכך היא העובדה שגם יערות חד סוגיים ודו סוגיים רבים שאינם מחטניים כלל מתפקדים כיערות אללופתיים כמו לדוגמה מדבריות האקליפטוס, אך אין זה מכריח שלא מדובר ברקב חומציות בחלק מן המקרים.

[11] קרקע סלעית, התחחמות אזורית, התחממות עולמית ועצים בעלי משרעת עלווה אנכית המאפשרים לאור שמש רב לחדור לקרקע^[7] מחריפים אללופתיה.

[12] יער אום צפא

[18] על פי הבוטנאי פרופסור אבינועם דנין (1939–2015) פיקוס-שקמה הוא מין שאיננו אנדמי לארץ ישראל אך הובא אליה מארצות שכנות על ידי חקלאים ששתלו אותו גם באזורים חוליים (אם הערכתו נכונה אז ייתכן ששתילה זו נבעה ממאבק במדבור); לעומת זאת אין מחלוקת בשאלה אם פיקוס בת-שקמה אנדמי ופרטי בת-שקמה נפוצים באזור הלבנט ובירדן במיוחד באזורים סלעיים ולחים; אזורים שלא ידעו מדבור בעת העתיקה ושלא הייתה סיבה לשכפל פרטים של העץ אליהם^[12]

[אורן_חלאבי-2] ¹ ² המין אורן חלאבי מכונה בפרסומים מסוימים בעברית "אורן ירושלים" אך שם זה מטעה שכן שמו המוקרי הוא על שם העיר חלאב (Aleppo) בסוריה בקרבתה צמח; הוא מכונה באנגלית Aleppo pine ושמו המדעי הינו Pinus halepensis (כאשר halep פירושו חאלב) כספק-שיבוש של ההיגוי המקומי; שם מדעי זה ניתן על ידי Phillip Miller בשנת 1768; ייתכן שבהשפעת שיום דומה מוקדם בעשור בערך של קארולוס ליניאוס לעשב מן המין Sorghum halepense אשר אותו שיים ליניאוס כ-Holcus halepensis בשנת 1753.

[USDA_1-3] ¹ ² Czederpiltz, D. L. L.; Wikler, K.; Radmacher, M. R.; Volk, T. J.; Hadar, Y.; Micales, J. (2004). "Biodiversity of wood-inhabiting fungi in Israeli pine forests". Memoirs of the New York Botanical Garden. USDA. 89: 191–202.

[5] בוטנאים מכלילים חורש זה כחלק מן האזור האירנו-טוראני (Irano-Turanian Region) וכאן ניתן למצוא לקט מאמרים מדעיים העוסקים באזור זה כולל בצמחייה של ארץ ישראל ולבנון

[6] The Jerusalem Post, How planting a tree in Israel became controversial by Cnaan Liphshiz, 14/01/2022

[ScienceDirect_1-7] Ginsberg, Paul (20 בספטמבר 2006). "Restoring biodiversity to pine afforestations in Israel". Journal for Nature Conservation. 14 (3–4): 207–216. Bibcode:2006JNatC..14..207G. doi:10.1016/j.jnc.2006.04.003. {{cite journal}}: (עזרה)

[9] קשה לדעת אם ואיך זה ישפיע על התנהגות אוכלוסיות בני אדם ובעלי חיים הדרים או המטיילים בקרבת היער.

[10] כמו ברוש מצוי אנכי במקום ברוש מצוי אופקי:
Cupressus sempervirens stricta OR pyramidalis
לעומת
Cupressus sempervirens horizontalis

[13] אמנם היער נשתל באזור שכיום הוא מדברי צחיח בעיקרו אך זה לא ביטל את המדבור באזור באופן משמעותי

[14] הכוללת לפחות אלונים ממין אלון תבור הנשיר; ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים או דומים מבחינה סוגית

[15] היער כולל אקליפטוסים במקטע חד סוגי המדכא צמיחה של כמעט כל צמח סמוך במנגנון דומה לשל האורנים, הברושים השיזפים והאלונים (אללופתיה).

[16] התמונה של צמח מטפס זה צולמה ביער טבעי בסוריה המהווה שריד ליערות העתיקים של הלבנט (בקרבת הכפר Al-Battar)

[17] השקמה אינה עץ בר, מאת פרופסור אבינועם דנין, בנושא שקמים וחולות, בוטניקה, מתוך "טבע וארץ" תמוז תש"ן - יולי 1990, חוברת 325, בהוצאת החברה להגנת הטבע מערכת טבע וארץ.

[19] תמונה נוספת מויקישיתוף

[20] תמונה נוספת מויקישיתוף

[א]

[1]

[2]

[ב]

[3]

[4]

[5]

[ג]

[6]

[ד]

[ה]

[8]

[9]

[10]

[11]

[ו]

[13]

[14]

[7]

[12]

	ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
	אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.	עריכה - שיחה

ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.