יער יתיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יער יתיר וחורבת ענים
מאגר יתיר ביער יתיר
מצודת היערנים. משמשת גם לאירוח מטיילים.
יער יתיר, יער על גבול המדבר

יער יתיר הוא יער נטוע, והוא היער הנטוע הגדול בישראל, השוכן בדרום הר חברון, בחבל יתיר. היישובים הר עמשא ובית יתיר תוחמים אותו ממזרח, היישוב ליבנה (שני) מצפון והיישוב מיתר מדרום. בקרבת מאגר המים ביער נבנה אמפיתיאטרון המשמש את תושבי היישובים הסמוכים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו של היער הוא כ-30,000 דונם, והעצים הראשונים בו ניטעו על ידי יערני הקרן הקיימת לישראל בשנת 1964, שהמשיכו להרחיבו עד לגודלו הנוכחי. היער נקרא על שם עיר הלווים הכלולה בשטחו, יתיר, הכתובה במקרא: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ"[1].

ביער יתיר וסביבותיו ישנם מגוון רחב של אתרים ארכאולוגיים, המתוארכים החל מן התקופה הישראלית (תל ערד, חרבת יתיר) ועד תקופת בית שני (חרבת ענים, סוסיא). ביער עצמו ישנן גתות ומתקנים חקלאיים שונים המעידים על אורחת חיי התושבים בתקופות השונות.

הצומח והחי ביער[עריכת קוד מקור | עריכה]

היער כולל יותר מארבעה מיליון עצים, רובם עצי מחט - אורן ירושלמי וברוש מצוי. בנוסף מצויים ביער עצים רחבי עלים (אלה אטלנטית, אשל, שיזף מצוי, חרוב מצוי, אלת הבוטנה – הפיסטוק), עצי בוסתן (זית, תאנה), אקליפטוסים ושיטים, כרמים ליין ושיחים שונים כמו רותם המדבר ושיח אברהם מצוי. בחודשים נובמבר עד דצמבר פורחת החלמונית הגדולה. בחודשים פברואר עד מרץ פורחות הכלנית, הפרג, הנרקיס והצבעוני. ניתן לראות בין עצי האורנים גם רקפת מצויה.

ביער יש מגוון רחב של בעלי חיים: יונקים - תן זהוב, שועל מצוי, צבי ארצישראלי, קרקל, ארנבת מצויה, צבוע מפוספס, גירית מצויה, דרבן מצוי, נמייה מצויה, דלק הסלעים, סמור משויש, זאב אפור וחזיר בר.

עופות - ינשוף עצים, ינשוף שדות, תנשמת, אוח, דיה, חיוויאי, עקב עיטי, בז אדום, בז מצוי, שחרור, עורבני, כרוון מצוי, חוברה, עיט שמש, עיט זהוב, חוחית, ירקון, חוגלה ושרקרק מצוי.

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היער ממוקם באזור גבוה יחסית (בין 400 ל-850 מטרים מעל גובה פני הים), באזור ספר המדבר בארץ ישראל, בו ממוצע הגשמים הרב שנתי עומד על כ-275-250 מ"מ (על פי אתר הקרן הקיימת לישראל)[2]. על פי אתר "מרכז המדע למחקר ופיתוח המדבר על שם ניומן" בין השנים 2000-2003 נמדדו כמות משקעים שבין 341-306 מ"מ גשם[3] והלחות נמוכה. בקיץ נוח, ובחורף קר - לעתים אף יורד שלג באזור.

הקרקע באזור מורכבת מסלעי גיר קשים, וסלעי קירטון רכים. באזור שוכן גם "מאגר יתיר", מאגר מים בנפח 650,000 מ"ק, שהוקם במטרה לסייע בהשקיית הכרמים והמטעים של יישובי חבל יתיר בעונת הקיץ.

ביער מתקיימת פעילות מחקרית בראשות פרופסור דן יקיר ממכון ויצמן למדע, בשיתוף חוקרים ממוסדות נוספים. מטרת המחקר - הבנת קשרי הגומלין שבין היער לסביבתו. המחקר הוא חלק מרשת FLUXNET, פרויקט מחקר של נאס"א, שחוקר את הקליטה ופליטה של פחמן דו-חמצני, אדי מים, ואנרגיה בין יערות לסביבתם, ברחבי העולם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יער יתיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°20′59″N 35°02′46″E / 31.3496197°N 35.0460168°E / 31.3496197; 35.0460168