לדלג לתוכן

מהאבהארטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מהאבאראטה)

מַהָאבְּהָארַטַהדוונאגרי: महाभारत) היא אחת משתי היצירות האפיות הידועות והחשובות ביותר בתרבות הודו העתיקה, לצד הראמאיאנה. המהאבהארטה מתארת את מלחמת קוּרוּקְשֶטְרַה האפית, בה נלחמים זה בזה נסיכי הפָּאנְדַוְוַה, בניו של המלך פָּאנְדוּ, והקָאוּרַוְוַה, בני שושלת הקוּרוּ.

ארג'ונה וקרישנה במרכבה, ציור מהמאות ה-18-ה-19 לספירה

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהאבהארטה היא האפוס הגדול ביותר בספרות העולם. היא מכילה כ-200 כרכים, כמאה אלף בתי שיר, לרוב בני שלושים ושתיים הברות (שלוֹקַה). האפוס מגולל את סיפורם של גיבורי העבר ומכיל פרקים מפורטים בנושאי פילוסופיה, תאולוגיה, מוסר וממשל. בגרעין האפוס תיאור המלחמה הגדולה בין שתי שושלות ממלכת קוּרוּ (אנ'), הפאנדווים והקאוורווים, בקרבת דלהי כיום.

לפי המסורת, מחבר המהאבהארטה היה החכם המיתי ויאסה. מתואר שהוא הנחיל את האפוס לתלמידו וָאִישַמְפָּאִיַנַה (אנ'), והלה דקלמה לציבור בפעם הראשונה בטקס ההקרבה (יאג'נה यज्ञ) המלכותי שנערך על ידי המלך גַ'נַמֶגַ'יַה (אנ'), נינו של אַרְג'וּנַה. האפוס גם נוקב בשמותיהן של נשים בעלות כוח ועוצמה ומתאר את מעשיהן, כדוגמת הגיבורה הראשית דְרָאוּפַּדִי, וכן גַנְדְהַרִי, קוּנְטִי, דַמַיַנְטִי ונוספות.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מותו, מותיר המלך פַּנְדוּ את מלכותו בידי אחיו הצעיר והעיוור דְהְרִיטַרָאשְטְרַה, עד שחמשת בניו הצעירים יהיו בגירים ויוכלו לרשת את כס המלכות.

לדהריטראשטרה נולדו מאה בנים מכדור בשר שיצא מבטן אימם גנדהרי, הקרויים בשם קָאוּרַוְוַה. הבכור שבהם הוא דוּרְיוֹדהנה ("אכזר בקרב") ששנא את דודניו, בניו של פנדו, בשל מעלותיהם הטובות.

חמשת בניו של פּנדו, הפּאנדווים (יוּדְהִישְטְהִירַה, בְּהִימַה, אַרְג'וּנַה, נַקוּלַה וסַהַדֶוְוַה) גדלו. יודישטהירה היה רב מעלות וטוב לב, ויש הנוהגים לראות את הסכמתו להשתתף במשחק הקוביה בהמשך האפוס מתוך מחויבותו האישית לדהרמה, הצדק האלוהי, או בשל חיבה להימורים.[דרוש מקור] אחיו הצעיר בהימה היה חזק ואמיץ. האח השלישי ארג'ונה היה הלוחם הטוב בממלכה, בנו של אל הגשם אינדרה. שני האחים הצעירים היו התאומים נקוּלה וסהדווה.

במרוצת הזמן, יודהישטירה הגיע לבגרות, ודהריטראשטרה הכריז עליו כעל יורש העצר החוקי. אולם דוריודהנה לא הסכים לכך. בעת ששהו הפאנדווים יחד עם אימם בעיר אחרת, ציווה דוריודהנה להצית את משכנם באש. באורח פלא הצליחו חמשת האחים להימלט, כשהם מחופשים לברהאמנים, ודוריודהנה תפס את המלוכה במרמה.

באותה תקופה קיים דְרוּפַּדַה מלך פַּנְצָ'אלַה תחרות סוואימוארה שהזוכה בה יזכה לשאת את בתו דראופדי לאישה. הפאנדווים הגיעו לתחרות ביחד עם מתחרים מכל קצוות הארץ. עיקר התחרות הייתה ירייה בחץ וקשת. המנצח בתחרות היה, לתדהמת כולם, ברהמין צעיר ולא ידוע שהיה למעשה ארג'ונה בתחפושת. כל הנסיכים בקהל לא הסכימו עם הרעיון שברהמין אלמוני יכול לנצחם, והם תקפו אותו בכלי נשקם. אחיו הקיפו אותו להגנתו ואז קרישנה, שנכח בקהל, הרגיע את הרוחות. ארג'ונה זכה בדראופדי כאישה, אך הוא התכוון להשיאה לאחיו הבכור יודהישטהירה. כשחזרו האחים אל אימם אמר לה ארג'ונה כי הם זכו במתנה יקרת ערך, ושאל מה עליהם לעשות באוצר יקר זה. האם, שלא ידעה במה מדובר, אמרה להם להתחלק באוצר באופן שווה. כך נעשתה דראופדי לאישה המשותפת של חמשת האחים, באופן המדגים את חשיבותה של אמירת האמת ומחויבותו של האדם לדבריו בתרבות זו.

המלך דרופדה, אביה של דראופאדי, הפך לבן בריתם של הפּאנדווים, וביקש לסייע להם להשיב את ממלכתם. דוריודהנה, בהשפעת אביו דהריטראשטרה, חילק את הממלכה לשניים: את החלק העשיר והמיושב של ממלכת קורו, השרוע לאורך נהר הגנגס ובו הבירה הסטינאפורה, שמר לעצמו. את החלק העני, הפראי יותר והקשה לעיבוד, לאורך נהר הימונא, מסר ליודהישטהירה. הפאנדווים הסכימו לפשרה על מנת להימנע מריב משפחתי, ובמהרה הקימו עיר בירה חדשה לממלכתם לה קראו אִינְדְרַפְּרַסְטְהַה (משכנו של אינדרה, המסמל את האלים).

האחים יצרו קשרי שלום וידידות עם הממלכות השכנות להם. ממלכתם גדלה, התפתחה והתעשרה ושמו של יודהישטהירה נודע לתהילה בכל רחבי הודו כמלך צדיק. הוא החליט לערוך את ההקרבה המסורתית רָאגַ'סוּיַה (אנ') שסימלה את המלכתו הרשמית. אף דוריודהנה הוזמן על מנת על מנת להתפייס עמו. את טקסי חגיגות רָאגַ'סוּיַה ניהל קרישנה, אשר ארג'ונה נשא לאישה את אחותו.

דוריודהנה, אשר בליבו הרצון לזכות מחדש בכל הממלכה, רקם תוכנית מרושעת יחד עם ידידו שַקוּנִי, שהיה רמאי ושחקן קובייה בעל שם, להפיל את יודהישטהירה בפח, לרמות אותו במשחק קובייה וכך לגזול את הממלכה מידיו. דוריודהנה הזמין את יודהישטהירה ואחיו למשחק מלכותי בממלכתו, והלה בלית ברירה ובשל מעמדו, נענה. הם החלו לשחק במרמה בעזרת קובייה מיוחדת שהייתה לשקוני. בתחילה הפסיד להם יודהישטהירה כספים, אחר כך זהב וכסף ולאחר מכן כפרים וערים. הוא הימר על בירתו והפסיד אותה, הוא הפסיד גם את כל יתר ממלכתו ולבסוף הפסיד את כתרו. יודהישטהירה הוסיף לשחק על חירותו ועל חירות אחיו והפסיד את עצמו. ואז הימר על חירותה של דראופדי. בסופו של דבר הם נותרו חסרי כל במשחק מכור זה, ונגזר עליהם לשמש כעבדיו של דוריודהנה.

מששמעה דראופאדי שדוריודהנה קורא לה לאולם האספה בה ישבו, הודיעה כי היא בנידתה, וביקשה שלא לבוא בפניהם. ואולם דוריאדאנה ציווה על אנשיו להביאה אליהם, עוטה בד יחיד. אחד מהם תפס בשיערה, וכך גרר אותה אל תוך אולם האספה, למשמע צחוקו של דוריודהנה. בחוסר אונים מוחלט, צופה את העתיד לבוא, שאלה דראופדי: כיצד מי שהפסיד תחילה את עצמו במשחק יכול למסור אותי?" איש באספה לא ענה על שאלתה, ודוריודהנה הורה על הפשטתה בפני כל המלכים שהיו שם, הקאורווים, קרנה, ונוספים. דראופדי הרימה ידיה לשמיים והתפללה לקרישנה. באורח פלאי, קרישנה העניק לה בד (סארי) בלתי נגמר, וכך לא היה ניתן להפשיטה ולביישה לעיני כל. השפלה זו הייתה מעל ומעבר למה שיכלו האחים לשאת. בהימה הכריז כי הוא לא יעזוב את העולם בטרם ישבור באלתו את רגליו של דוריודהנה, שכן הלה חשף את ירכו מול דראופדי וציווה עליה לשבת בחיקו.

בהימור האחרון של יודהישטהירה, ממלכת הפאנדווים עברה לידיו של דוריודהנה, שציווה באכזריותו על האחים לצאת לגלות של שתים עשרה שנה אל היערות, הרחק ממקום יישוב. בשנה השלוש עשרה הם יורשו לחזור לעולמם של בני האדם, אולם באנונימיות. אולם אם במשך שנת אלמוניותם יבחינו בהם, יהיה עליהם לחזור שוב לגלות של שתים עשרה שנה. ואם לא יבחינו בהם, רק אז תושב להם ממלכתם.

דראופאדי נושאת חלב ודבש, ציור מאת רווי וארמה

חמשת האחים יצאו עם דראופאדי לגלות, והממלכה עברה לידי דוריודהאנה. הם התרחקו ממקום יישוב, ניזונו מצמחי היער, הכירו רישים ופרושים דגולים, ופגשו את ויאסא. ארג'ונה למד את השימוש בכלי הנשק השמיימי פאשופטי בו משתמש שיווה. הוא למד גם את אומנות המלחמה מאינדרה (אביו) ונעשה גדול הלוחמים עלי אדמות. כאשר דוריודהנה נקלע לסכסוך עם הגאנדהרווים והללו לקחוהו בשבי ושמוהו במערה, הפּאנדווים שיחררוהו, אולם חסד זה רק הגביר את שנאתו לאחים, והצביע על אופיו השלילי וכפוי הטובה. לאחר מכן, דוריודהנה שכנע את בעל בריתו, מלך סינד, לחטוף את דראופדי, והאחים שיחררוה.

כעבור שתים עשרה שנה ארוכות וקשות, שבו האחים למקום יישוב אנושי. בהתאם להוראת דוריודהנה, הם התחפשו למשרתים ומצאו תעסוקה בחצר המלך וִירַטַּה. יודהישטהירה התחזה לברהמין, ובהימה התחזה לטבח. ארג'ונה התחזה לטרנסג'נדר, ושימש כמורה לריקוד בחצר הארמון. נקולה וסהדווה רעו סוסים וצאן, ודראופדי הייתה למלבישת נשות המלך.

עם תום השנה השלוש עשרה, דוריודהנה המושחת ובעלי בריתו זממו לתקוף את ממלכת המלך וירטה, שבשירותו היו הפאנדווים, על מנת לגזול את עדר הצאן העשיר שלו. הפאנדווים הציעו את עזרתם, וכלי הנשק של ארג'ונה (הקשת גאנדיווה ונשק הפשופטי של שיווה) החרישו אוזניים והטילו את אימתם על האויב, שברח כל עוד נפשו בו. בשל הניצחון, התגלתה זהותם של האחים, ומשתבעו את ממלכתם מדוריודהנה בתום השנה השלוש עשרה, טען הלה כי הם זוהו טרם הגיעה השנה לסיומה ולפיכך עליהם לצאת בשנית לגלות של שתים עשרה שנה כיוון שלא עמדו בהסכם. טענה זו הייתה שקרית, וכעת הפאנדווים, בעזרתו של קרישנה, נאלצו לצאת למלחמה על מנת להשיב להם את המגיע להם.

מלחמת קורוקשטרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד צבאו של דוריודהנה היה זקן הקורו בהישמה, שהיה מגדולי הלוחמים בימיו. לא היה ניתן להרוג אותו, אלא בהסכמתו. המפקד השני היה דרונה, גדול הקלעים הבלתי מנוצח. מפקדי צבאו האחרים היו תשעים ותשעה אחיו, ולהם צבא של מאה אלף חיילים (למעשה, קרישנה העניק להם צבא זה, כאשר הבטיח שצד אחד יזכה בצבאו והצד השני יזכה בו). לאחים פאנדו היו בעלי ברית כאביה של דראופדי, כמו גם המלך וירטה. צבאם מנה כמחצית מצבא דוריודהנה, ולצידם עמד קרישנה כרכב וכיועץ.

עתה, משהצבאות היו ערוכים, החל מפקד הצבא ארג'ונה לפקפק אם יש בכלל טעם במלחמה. והרי מולו עומדים נכונים לקרב קרובי משפחתו. כאן מתחולל דיון פילוסופי מפורסם בין קרישנה לבין ארג'ונה, הוא הבהגווד גיטא. קרישנה מעודד את ארג'ונה לצאת למלחמה באומרו כי כך ישיב את הסדר על כנו, וזהו הדבר הצודק (הדהרמי) לעשות.

הייתה זו מלחמה עקובה מדם, מלחמת הטוב במושחת. משנפגשו בהימה ודוריודהנה בשדה הקרב רעדה האדמה מתחת לרגליהם. בהימה שבר את ירכו של דוריודהנה, כפי שהבטיח. קרנה וארג'ונה נלחמו זמן רב. מרכבתו של קרנה נתקעה בבוץ וארג'ונה ניצל את ההזדמנות ושילח חיציו בקרנה, משרתו של דוריודהנה רע הלב, אשר ביקש ללא הרף להורגו.

קונטי בכתה, וגילתה את הסוד שלפיו קרנה היה בנה מאל השמש סוריה, אותו ילדה לפני נישואיה למלך פנדו והרכב הסכים לאמצו כבן. דוריודהנה ושאר הקאורווים הובסו ומתו בקרב.

לאחר המלחמה הפך יודהישטהירה ליורש העצר החוקי, ואולם היה מלא אשמה על מעשיו של דוריודהנה שהובילו למלחמה הנוראית. לבסוף, לאחר תהפוכות גורל רבות, האפוס מסתיים בעלייתו של יודהישטהירה השמיימה, בה הוא רואה גם את אחיו וגם את הקאורווים יחדיו בכוכבי עדן.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]