מוראנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוראנו
Murano sunset.JPG
נתונים גאוגרפיים
מיקום לגונת ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°27′30″N 12°21′12″E / 45.458333333333°N 12.353333333333°E / 45.458333333333; 12.353333333333
שטח 1.171625 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 4,683 תושבים
Leguna Veneta.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מוראנו

מוראנו (איטלקית: Murano) הוא אי בלגונה של ונציה, כשני ק"מ מצפון-מזרח לוונציה. כמו ונציה עצמה, מוראנו הוא למעשה ארכיפלג של שבעה איים קטנים שחוברו יחד על ידי גשרים ומפרידות ביניהם כיום תעלות. עיקר פרסומו של האי בתעשיית הזכוכית שלו, שנמצאת על האי מאז המאה ה-13, אז הועברה לשם מוונציה על ידי שליטי העיר.

מוראנו יושב לראשונה על ידי הרומאים. כלכלת האי נשענה אז על דיג והפקת מלח והוא הפך מרכז סחר. במאה ה-11 נפסקה פריחת האי לאחר שתושבים רבים עברו לרובע דורסודורו בוונציה. למוראנו הייתה אז מועצה גדולה, כמו זו של וונציה, אך מהמאה ה-13 נשלט על ידי נציב ונציאני.

בניגוד לאיים אחרים בלגונה, מוראנו טבע מטבעות משלו.

ב-1291 הצטוו כל יצרני הזכוכית של וונציה לעבור למוראנו, כדי להקטין את סכנת השריפות בעיר. במאה ה-14 החל האי לייצא ולהתפרסם, בתחילה בחרוזי זכוכית ומראות. באי הומצאה זכוכית אוונטורין, ובמשך זמן מה היה מוראנו יצרן הזכוכית הגדול באירופה. מאוחר יותר התפרסם האי גם בנברשות שיוצרו בו. ייצור הזכוכית הוא התעשייה העיקרית של האי עד ימינו, למרות צמצומה במאה ה-18.

במאה ה-15 הפך האי לאתר נופש פופולרי לוונציאנים ונבנו בו ארמונות, אך מאוחר יותר ירדה קרנו. מוראנו היה ידוע בפרדסים ובגני הירק שלו עד המאה ה-19 בה רבתה בו הבנייה.

כיום מתגוררים על האי כ-6,000 תושבים שעיקר פרנסתם על ייצור הזכוכית ועל תיירות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוראנו בוויקישיתוף