איל רדנטורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איל רדנטורה
Il Redentore
Chiesa del Redentore (Venice).jpg
מידע על המבנה
סוג כנסיית הודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
סיום הבנייה 1577 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה לבנה (בנייה) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 48 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אנדראה פלדיו עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°25′30″N 12°19′57″E / 45.424991666667°N 12.332452777778°E / 45.424991666667; 12.332452777778
(למפת ונציה רגילה)
Venezia location map.svg
 
איל רדנטורה
איל רדנטורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פנים הכנסייה.

איל רנדטורהאיטלקית: Il Redentore; "הגואל") או בשמה המלא "כנסיית סאנטיסימו רדנטורה (Chiesa del Santissimo Redentore; כנסיית הגואל הקדוש ביותר) היא כנסייה בתכנונו של אנדראה פלדיו הממוקמת באי ג'ודקה שבדרום העיר ונציה שבאיטליה, על גדת תעלת ג'ודקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה נבנתה לאות תודה על הצלת העיר מהמגפה השחורה אשר פגעה בעיר בין השנים 1575-1576 והרגה כ-46,000 מתושביה (25%-30% מתושבי העיר).

סנאט העיר מינה את האדריכל פלדיו לתכנן את הכנסייה ועבודות הבניה החלו במאי 1577. הכנסייה נחנכה בשנת 1592 (טרם סיום עבודות הבנייה).

מדי שנה נהגו הדוג'ים והסנאטורים לחצות את תעלת ג'ודקה מצטרה לג'ודקה על גבי גשר זמני עשוי סירות, ולערוך מיסה בכנסייה. אירוע זה, שכונה פסטה דל רדנטורה נערך מעת חנוכת הכנסייה ועד ימינו, ביום ראשון השלישי בחודש יולי. כיום, לאחר מופע של זיקוקים עוברת תהלוכה לאורך גשר הסירות אל הכנסייה.

תיאור הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה נחשבת לשיא יצירתו של פלדיו. חזית המבנה עשויה שיש לבן, ואילו המבנה מלבני ובמרכזו כיפה שבראשו פסלו של ישו.

כיוון שהכנסייה היא אתר עלייה לרגל, פלדיו התבקש ליצור ספינה רחבת ידיים שתכיל את עולי הרגל. דרישה זו הקשתה על פלדיו אשר ניסה לתכנן מבנה בסגנון קלאסי. עמודי פנים המבנה, לאורך אולם התווך, הם מהסדר הקורינתי, ומיקום הכיפה במפגש הספינה והטרנספט מהווים שילוב שאינו מקובל באדריכלות הקלאסית או הנאו-קלאסית.

בכנסייה מוצגות יצירות מעשה ידי פרנצ'סקו באסאנו, לזארו באסטיאני, קארלו סראצ'ני, ליאנדרו באסאנו, יאקופו באסאנו, פאולו ורונזה, רוקו מרקוני, ואלויזה ויוואריני, וכן יצירות מאת תלמידיו של טינטורטו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איל רדנטורה בוויקישיתוף