לגונת ונציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לגונת ונציה
Laguna di Venezia
Venice and Porto di Lido as seen from the air.jpg
מיקום איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג מפרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 550 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך מרבי 49 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב מרבי 13 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
עומק מרבי 21.5 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°24′47″N 12°17′50″E / 45.413055555556°N 12.297222222222°E / 45.413055555556; 12.297222222222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תצלום לוויין של הלגונה

לגונת ונציהאיטלקית: Laguna di Venezia או Laguna Veneta) היא לגונה בצפון הים האדריאטי. במרכז הלגונה נמצאת העיר ונציה, שעל שמה נקראת הלגונה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגונת ונציה משתרעת על פני שטח של 550 קמ"ר, בין סילה בצפון לברנטה בדרום. מתוך שטחי הלגונה 8% הם שטחי יבשה, והיתרה שטחי מים. 11% משטחי הלגונה הים שטחי מים בפועל (תעלות) והיתרה, 80% משטחי הלגונה, הם שטחי ביצה מלוחה המכוסים שכבה נמוכה של מי ים מלוחים. הלגונה היא הביצה הגדולה ביותר באגן הים התיכון. הלגונה מקושרת אל הים האדריאטי בשלוש תעלות העוברות בסמוך לאיונים לידו-סן ניקולו (Lido-San Nicolò), מאלאמוקו (Malamocco) וקיוג'ה (Chioggia). גובה פני הים בלגונה משתנה כתוצאה משינויי הגאות והשפל. במקרים מסוימים עולים מי הלגונה ומציפים את איי הלגונה, תופעה הנקראת "אקווה אלטה" (באיטלקית: "מים גבוהים"). לגונה זו היא שריד היסטורי לסדרה של לגונות שהיו קיימות בעבר לאורך חופי איטליה בין רוונה לטריאסטה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ההגנה שסיפקו איי הלגונה לתושביה, החלה התיישבות קבע על האיים החל מהמאה השישית. תושבי האיים היבשים אגרו מי גשמים באמצעות מערכת של בארות, והתפרנסו בעיקר מדיג וממסחר. התיישבות זו התפתחה ולימים הפכה העיר ונציה שבמרכז הלגונה לבירתה של רפובליקת ונציה - אימפריה ימית ששלטה במזרח הים התיכון בשלהי ימי הביניים. כיום מהווה הלגונה מרכז תיירות ונכון לראשית המאה ה-21 מבקרים באזור הלגונה למעלה מ-20 מיליון תיירים מדי שנה.

היווצרות הלגונה ושינויים אקולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלגונה נוצרה בשלהי עידן הקרח שהסתיים בשנת 3,000 לפנה"ס. עליית מי הים הציפה אזורים נמוכים ושטחים בצפון הים האדריאטי. נהרות האזור ובעיקר נהר הפו הביאו סחף מאזור הרי הדולומיטים. סחף זה הצטבר בסמוך לקו החוף ויצר איונים.

במהלך ימי הביניים גודרו איי הלגונה בלבנים על ידי תושביה, במטרה לאפשר אגירת מי שתייה במרכז האיים והגנה על מי תהום אלה מפני מליחות הלגונה. במהלך המאות ה-16 וה-17 נחפרו תעלות עמוקות כדי לאפשר הגעת אוניות לנמל ונציה ולנמלים סמוכים. תעלות אלה הביאו להעמקת מי הלגונה מחד, וליצירת איים מלאכותיים מאידך (בשפכים שהוצאו מהתעלות שנחפרו). אזורים רבים הסמוכים לעיירה מסטרה יובשו מהים בעת הקמת נמל העיר.

איי הלגונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים העיקריים הם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לגונת ונציה בוויקישיתוף