מוראט הראשון
 | |||||||||
| מוראט הראשון | |||||||||
| לידה |
29 ביוני 1326 בורסה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
28 ביוני 1389 (בגיל 62) קוסובו פולייה, בקרב קוסובו | ||||||||
| מדינה | האימפריה העות'מאנית | ||||||||
| מקום קבורה |
בורסה  | ||||||||
| בן או בת זוג |
קרה תמרה (1370–?) גולצ'יצק האטון | ||||||||
| שושלת עות'מאנית | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
מוראט הראשון (טורקית I. Murat; טורקית עות'מאנית اول مراد; 29 ביוני 1326 – 15 ביוני 1389) היה בנו של אורהן הראשון, נולד בבורסה ונהרג במהלך קרב קוסובו. היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין השנים 1359 ועד יום מותו בקרב קוסובו.
מוראט המשיך את כיבושי האימפריה העות'מאנית מערבה ודרום-מערבה, והמשיך במפעלו של אביו ליישוב טורקים בטריטוריות כבושות. הוא חיזק את שיטת התימאר, שמר על סובלנות כלפי אויביו ודבק בשיטה הווסאלית. מוראט הוא שהגה את רעיון חיל היניצ'רים, והראשון שכונן יחסים עם המעצמות האיטלקיות של הרפובליקה של ונציה והרפובליקה של ג'נובה, אשר זכו לזכויות מסחר בשטחי העות'מאנים.
שלטונו התאפיין בהנהגת שלטון וסאלי ביזורי, ובניהול מלחמות הן במערב נגד האירופים והן במזרח נגד שבטים טורקים שקראו תיגר על שלטונו. בשנת 1361 הוא כבש את אדירנה וקבע בה את בירתו (הבירה האירופית הראשונה של האימפריה). בין השנים 1366–1376, כבש הסולטאן שטחים בבולגריה של ימינו ובכלל זה את הערים פלובדיב, סטארה זאגורה, קיוסטנדיל וסופיה. הצאר הבולגרי איבן שישמן, כרת עם הסולטאן הסכם שלום והשיא לו את אחותו תמָרַה, שהייתה בתה של אמו, המלכה ממוצא יהודי, תאודורה (שרה) ואביו המלך אלכסנדר[1]. בשנת 1386 הוא הביס קואליציה של בולגרים, סרבים ומתנדבים הונגרים בקרב פלושניק (אנ'). בשנת 1387, כבש את סלוניקי מידי הקיסרות הביזנטית[2] שהשתלטה עליה מחדש בשנת 1403. בשנת בשנת 1389 נערך קרב קוסובו, ובסופו סופח מישור קוסובו לשטחי העות'מאנים. קרב זה נחשב לקרב מכונן בלאומיות הסרבית, למרות תבוסתם. בקרב זה מצא מוראט את מותו[3]. לפי הפולקלור הסרבי, מילוש אוביליץ' היה זה שהרג את מוראט הראשון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוראט הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חיים קשלס, דורות ראשונים, בתוך: יהדות בולגריה, הוצאת אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים 1967.
- ^ גילי חסקין, תולדות קונסטנטינופול, מהשושלת הפלאולוגית ועד הכיבוש הטורקי | גילי חסקין – מדריך טיולים
- ^ Wayne S. Vuchinich & Thomas A. Emmert, Kosovo: Legacy of a Medieval Battle, University of Minnesota. 1991.
| הסולטאנים העות'מאנים (1299–1922) |
|---|
.svg)
| הקודם: אורהן הראשון |
שליטי האימפריה העות'מאנית 1389–1402 |
הבא: באיזיט הראשון |