מזימת אבק השרפה

מזימת אבק השריפה (באנגלית: Gunpowder Plot) הייתה קנוניה בשנת 1605 שבמסגרתה ניסו קבוצה של קיצונים קתולים לרצוח את מלך אנגליה ג'יימס הראשון, משפחתו, ואת רוב האצולה (הפרוטסטנטית) על ידי פיצוץ ארמון וסטמינסטר, בניין הפרלמנט הבריטי, בטקס פתיחת הפרלמנט. בהמשך רצו הקושרים לחטוף את ילדי המלך שלא נכחו בטקס ולרצוח אותם.

קשר אבק השריפה היה אחד מסדרה של ניסיונות נפל לרצוח את המלך ג'יימס הראשון (ואירע אחרי הקשר הראשי (אנ') והקשר המשני (אנ') בשנת 1603).

מועד הכשלת הקשר נחוג מדי 5 בנובמבר בכל שנה בבריטניה, בניו זילנד, בדרום אפריקה, באי ניופאונדלנד שבקנדה, בסנט קיטס ונוויס ובאוסטרליה והוא נקרא "ליל גאי פוקס".

תחילת המזימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך ג'יימס הראשון, יעד החיסול המרכזי של הקושרים

מטרת הקושרים הייתה לרצוח את המלך ג'יימס הראשון, שסירב לתת לקתולים באנגליה זכויות שוות לאלו של הפרוטסטנטים. הקושרים קיוו לרצוח את המלך, ולהתחיל במרד שבסופו תומלך אליזבת, בתו בת התשע של המלך, אשר תמלוך כמלכה קתולית.

בין הקושרים היו רוברט קטסבי, תומאס וינטור, רוברט וינטור, כריסטופר רייט, תומאס פרסי, ג'ון גראנט, אמברוז רוקווד, רוברט קייס, סר אוורארד דיגבי, רנסיס טרשאם ומשרתו של קטסבי - תומאס בייטס. הכנת חומרי הנפץ עצמם בוצעה על ידי גאי "גווידו" פוקס - מומחה לחומרי נפץ.

פרטי המזימה היו ידועים לכומר הישועי הראשי של אנגליה, האב הנרי גארנט, ורבים סבורים שהמזימה בוצעה באישורו, והמידע אף הועבר לאפיפיור אשר לא עשה דבר למנוע את ניסיון הרצח.

תכנון והכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקושרים שכרו מרתף בבית הצמוד לבית הלורדים הישן, שבו אמור היה להתקיים טקס פתיחת הפרלמנט. הקושרים תכננו לכרות מנהרה ממרתף מרוחק ולהניח את חומר הנפץ ישירות מתחת לבית הלורדים אולם אחד הקושרים, תומאס פרסי, הצליח לשכור מרתף הנמצא מתחת לבית הלורדים עצמו ולא היה עוד צורך בכריית המנהרה.

פוקס מילא את החדר באבק שרפה בהדרגה, ובמרץ 1605 היו במרתף 36 חביות ובהן 2.5 טונות אבק שרפה.

לו היו החביות מפוצצות, היו הורסות את כל המבנים באזור ארמון וסטמינסטר לרבות מנזר וסטמינסטר.

על פי הודאתו של פוקס נותר הוא בלונדון והיה אמור לפוצץ את אבק השריפה בעוד ששאר הקושרים המתינו לתוצאות המזימה, בדנצ'רץ' שבווריקשייר.

הפשיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההכנות למזימה חששו חלק מהקושרים מפגיעה בקתולים אחרים שיהיו במקום. אחד הקושרים, כנראה פרנסיס טרשם, כתב ב-26 באוקטובר מכתב ללורד ויליאם פארקר - לורד מונטאגל, שהיה קתולי, והזהיר אותו. לקושרים האחרים נודע על המכתב למחרת אולם לאחר שבדקו את המרתף וראו שכל החביות שם החליטו להמשיך במזימה. מונטאגל הראה את המכתב לרוברט ססיל, מזכיר המדינה.

בעקבות המכתב נערך חיפוש בכל המרתפים מתחת למבנה, וב-5 בנובמבר תומאס קנייבט, שופט שלום שלווה במשמר חמוש גילה את פוקס המחזיק בידו שעון ופתילי השהיה^[^{דרוש מקור]}. מאוחר יותר התגלו החביות ופוקס נאסר, והודה מיד במזימה.

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוקס הובא אל חדר השינה של המלך בשעה 1 לפנות בוקר, שם התאספו כל חברי הממשלה, והוא הודה בגאווה בתוכניות הקושרים. כאשר המלך שאל מדוע רצה להרוג אותו ענה פוקס שהאפיפיור הטיל עליו חרם, ועל כן היה עליו למות.

למחרת בבוקר נחקר פוקס שוב בעניין זהות יתר הקושרים.

פוקס נלקח למצודת לונדון, שם נחקר ועונה. באותה העת העינויים היו מחוץ לחוק, אלא באישור מועצת המלך, ואכן במכתב מ-6 בנובמבר מורה ג'יימס הראשון לענות את פוקס בתחילה בעינויים קלים ובהמשך: et sic per gradus ad maiora tenditur - הגברתם עד החמורים ביותר.

ב-8 בנובמבר, לאחר העינויים, מסר פוקס את שמות כל הקושרים האחרים. הוא חזר על השמות שוב ב-9 בנובמבר, וב-10 בנובמבר חתם על הודאה.

המשפט וההוצאות להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהקושרים שמעו על כישלון תוכניתם הם ברחו להדינגטון, אולם בשל גשם כבד לא הספיקו להרחיק וחלקם נתפסו על ידי ריצ'רד ולש, שריף ווסטרשייר באזור סטאורבריג'.

יתר הקושרים ניסו להביא למרד שנכשל, ונורו בבית הולביץ' בסטפורדשייר.

בעקבות הידיעות על המזימה, ישועים רבים נתפסו ונהרגו ברחבי בריטניה.

ב-27 בינואר 1606 נערך לפוקס משפט ראווה (עונשי המוות נקבעו עוד קודם למשפט) וב-31 בינואר נלקחו פוקס, וינטור וקושרים אחרים לחצר הארמון הישן שבווסטמינסטר, שם נתלו, נגררו ובותרו.

תוצאות המזימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי ההיסטוריונית אנטוניה פרייזר אבק השריפה נלקח למחסני מצודת לונדון. ההיסטוריון רונלד הטון סבר שאבק השריפה היה באיכות נמוכה מדי ועל כן פירקו אותו למרכיביו. הטון היה סבור שבשל איכותו לא יכול היה להתפוצץ, אולם מחקרים מאוחרים (ראו להלן) מעלים שגם כאשר הוא לח ואינו מתאים לירי ברובה, עדיין הוא נפיץ ביותר.

משמעות היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כישלון המזימה הביא לתוצאות הפוכות. במקום מגמות הסובלנות ומתן הזכויות לקתולים שהיו קודם למזימה, מתן הזכויות לקתולים נמנע וזכויותיהם הוכרו רק מאתיים שנה מאוחר יותר.

חוקרי ספרות סבורים שהמזימה השפיעה על ויליאם שייקספיר בכתיבת המחזה "מקבת'"^[^{דרוש מקור]}.

הנצחת האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדורות ב-5 בנובמבר מנציחות את זכר המזימה

מאז גילוי המזימה מכונה 5 בנובמבר "ליל הזיקוקים" או "ליל המדורות" או ליל גאי פוקס.

על פי חוק של הפרלמנט הבריטי, שנחקק בהוראת ג'יימס הראשון באותה שנה, ייחגג החמישה בנובמבר בכל שנה כ"יום שמחה לזכר הצלתנו". החוק נשאר בתוקפו עד שנת 1859.

ביום גילוי המזימה חגגו תושבי לונדון את כישלונה בהדלקת מדורות. האירוע חזר על עצמו מדי שנה והפך עם השנים למנהג.

גם כיום נהוג בבריטניה, ב-5 בנובמבר, להדליק מדורות, לשרוף בהם בובה המייצגת את פוקס, ולחגוג באמצעות זיקוקים.

המילה "בחור" באנגלית - "guy"="גאי" - מקורה בנוהג זה שכן נהגו לקרוא לדמות ששורפים בשם "גאי", שבשפת הדיבור שינתה את משמעותה משם פרטי לכינוי כללי לאדם.

כמו כן, מדי שנה, לפני טקס פתיחת הפרלמנט, נוהגים אנשי משמר הפרלמנט לבצע בכל חדרי בניין הפרלמנט חיפוש טקסי אחר מטעני חבלה.

המרתף שבו הוסתרו החביות נהרס בשריפה של 1834. העששית שנשא פוקס בידו מוצגת במוזיאון אשמוליאן באוקספורד.

תאוריות מודרניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריונים רבים סבורים כי אנשיו של ססיל גילו את המזימה בשלב מוקדם והרשו לה להמשיך ולהתנהל תחת מעקב על מנת לנצל את המזימה לצורכי דעת קהל אנטי-קתולית - כפי שאכן שימשה במהלך השנים.

היסטוריונים אחרים סבורים שמדובר בניסיון של ג'יימס הראשון, שידע על המזימה, לבחון את נאמנות אנשי הכנסייה הקתולית. האב הישועי הנרי גארנט יידע בעבר את המלך על ניסיונות קשר, אולם הפעם לא עשה כן - והסתפק בידוע האפיפיור, שלא עשה דבר.

תאוריות קשר מציעות שססיל ארגן את המזימה בעצמו, כדי להרחיק את תומכי המלך הקתולים ממוקדי השליטה, ולחזק את מעמדו.

שחזור המזימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הטלוויזיה ITV החליטה לשחזר את המזימה בנובמבר 2005, במטרה לענות על מספר שאלות שהחוקרים לא הצליחו להכריע בהם - ובעיקר האם הייתה המזימה מצליחה, בהתחשב באיכות הנמוכה של אבק השריפה, והאם המלך היה נהרג. לצורך השחזור הוקם דגם מדויק של בית הלורדים כפי שהיה במאה ה-17. קירות הבניין היו עשויים בטון ולא אבן, אולם נבנו באופן שיחקה במדויק את חוזק קירות המבנה המקוריים. בתוך מבנה השחזור הונחו בובות ניסוי, במטרה לבחון את הפגיעות בבובות ולבדוק אם השוהים בבניין היו נהרגים מהפציעה.

הניסוי נערך באתר הניסויים ספדידם (Spadeadam test site) של חיל האוויר המלכותי.

עוצמת הפיצוץ הייתה כזו שמבנה הבטון (שעובי קירותיו היה כ-2 מטרים) נהרס עד אבק. מכשירים שהונחו בתוך המבנה על מנת למדוד את עוצמת הפיצוץ נהרסו כליל, וראשה של בובת המלך שהונחה על כיסא המלכות הועף למרחק של כמה עשרות מטרים מהמבנה.

לאור תוצאות הניסוי עולה כי לו הייתה המזימה מצליחה, היה הבניין נהרס כליל, כל האנשים במרחק 100 מטרים מהפיצוץ (לרבות כל הנוכחים בבית הלורדים) היו נהרגים, חלונות מנזר וסטמינסטר היו מתנפצים, וכן שאר החלונות באזור וסטמינסטר.

הניסוי הפריך את התאוריה כי איכות אבק השריפה הנמוכה הייתה מונעת את הפיצוץ. לצורך הפיצוץ השתמשו באבק שרפה באיכות נמוכה (כה נמוכה שלא ניתן היה להשתמש בו לצורך ירי מרובה באותה תקופה), והתברר כי בשל דחיסתו לחביות נוצר "אפקט תותח" - ציפוף אבק השריפה הפך אותו יעיל ביותר.

בשל תוצאות הניסוי נזנחה הכוונה לבדוק את מידת הפגיעה בבובות. הנזק לבובות היה כה רב, עד כי ברור היה שכל הנוכחים היו מתים מיד.

המזימה בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזימה הונצחה בשיר הילדים הידוע:

תרגום לעברית	המקור
זכור, זכור את החמישה בנובמבר, אבק שרפה, קשר ומזימה, איני מוצא כל סיבה מדוע המזימה תשכח אי פעם מזיכרון האומה. גאי פוקס, גאי פוקס, הוא התכוון לפוצץ את המלך ואת הפרלמנט גם כן. שישים חביות אבק שרפה מתחת, את אנגליה המסכנה להפיל אל הפחת בעזרת ההשגחה העליונה הוא נלכד עם עששית מוחשכת וגפרור דולק ביד. הריעו ילדים, הריעו ילדים, צלצלו בפעמונים. הריעו ילדים, הריעו ילדים, אל, המלך נצור!	Remember, remember the fifth of November, gunpowder, treason and plot, I see no reason why gunpowder treason should ever be forgot. Guy Fawkes, Guy Fawkes, 'twas his intent to blow up the King and the Parliament. Three score barrels of powder below, Poor old England to overthrow By God's providence he was catch'd With a dark lantern and burning match. Holloa boys, holloa boys, make the bells ring. Holloa boys, holloa boys, God save the King!

המשך השיר אינו מושר בימינו בשל היותו בלתי תקין פוליטית:

תרגום לעברית	המקור
לחם בפני להאכיל את האפיפיור, גבינה בפרת'ינג לחנוק אותו, פיינט בירה לשטוף את החנק, ערמת זרדים, על מנת לשרוף אותו, שירפו אותו בשוקת של זפת, שירפו אותו ככוכב בוער, שירפו את גופו בנפרד מראשו, אז נאמר - מת האפיפיור!	A penny loaf to feed the Pope, A farthing o' cheese to choke him, A pint of beer to rinse it down, A faggot of sticks to burn him, Burn him in a tub of tar, Burn him like a blazing star, Burn his body from his head, Then we'll say ol' Pope is dead!