ונדטה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ונדטה
V For Vendetta
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על ונדטה עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ג'יימס מקטיג
הופק בידי ג'ואל סילבר
האחיות וצ'אוסקי
תסריט האחיות וצ'אוסקי
עריכה מרטין וולש עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים נטלי פורטמן
הוגו ויבינג
ג'ון הרט
סטיבן ריאה
סטיבן פריי
מוזיקה דריו מאריאנלי
צילום אדריאן בידל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה ורטיגו, Virtual Studios, Silver Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 17 במרץ 2006[1]
משך הקרנה 132 דקות[2]
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מותחן, סרט פוסט-אפוקליפטי, סרט פעולה מדע בדיוני, סרט להט"בי, סרט ויגילנטה, מותחן אקשן, דרמה פוליטית, סרט דיסטופי, סרט מתח פוליטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 54,000,000‏$[3]
הכנסות 132,511,035‏$[3]
הכנסות באתר מוג'ו vforvendetta
פרסים פרס סאטורן לשחקנית הטובה ביותר (נטלי פורטמן) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרגום לעברית V עבור נקמת דם
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל מפלגת "נורספייר".

ונדטהאנגלית: V for Vendetta; בתרגום לעברית: V עבור נקמת דם) הוא מותחן פוליטי-דיסטופי שבוים על ידי ג'יימס מקטיג ונכתב על ידי האחיות וצ'אוסקי. הסרט מבוסס על הרומן גרפי וי פור ונדטה שנכתב על ידי אלן מור ואויר על ידי דייוויד לויד. עלילת הסרט מתרחשת בעולם עתידני, בו כונן בממלכה המאוחדת שלטון נאו-פשיסטי שתומך בעליונות הנורדית. הוגו ויבינג, המשחק בתפקיד "V", הוא טרוריסט-אנרכיסט מסתורי המנסה להפיל המשטר תוך כדי ביצוע הפיכה ונקמת דם. נטלי פורטמן, המשחקת בתפקיד איווי המונד, היא צעירה ממעמד הביניים שנקלעה לפעילותו של "V", וסטיבן ריאה משחק בתפקיד הבלש שיוצא למסע חיפושים במטרה לעצור את "V".

במקור, תכננו בחברת האחים וורנר להוציא את הסרט לאקרנים ב-4 בנובמבר 2005 (יום לפני ליל גאי פוקס ה-400), אך הפקתו התעכבה והוא יצא לאקרנים בארצות הברית ב-17 במרץ 2006. אלן מור, שהתאכזב מהסרטים הקודמים שנוצרו לעלילות ספריו ("ממעמקי הגיהנום" ו"ג'נטלמנים מובחרים"), סירב לצפות בסרט, וביקש שלא לקבל בו קרדיט או תמלוגים.

קבוצות פוליטיות רבות ראו בסרט אלגוריה לדיכוי הממשלתי שהן חוות - ליברטריאנים ואנרכיסטים לדוגמה, השתמשו בו על מנת לקדם את אמונותיהם. על כך טען דייוויד לויד כי: "מסכת גאי פוקס הפכה לסימן מזהה נפוץ ולכרזה פוליטית נוחה לשימוש במחאה כנגד הרודנות - אני שמח שאנשים משתמשים בה, היא מיוחדת".[4]

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2032 העולם שרוי בתוהו ובוהו - ארצות הברית שסועה ושקועה במלחמת אזרחים שנייה ובהתמודדות עם מגפת "סנט מרי", אשר פגעה בממלכה המאוחדת ובאירופה 14 שנים קודם לכן. בממלכה המאוחדת שולטת המפלגה האולטרה-שמרנית והפשיסטית[5] "נורספייר" בראשותו של ה"קנצלר העליון", אדם סאטלר. בלילה שלפני ליל גאי פוקס, איווי האמונד, עובדת ברשת הטלוויזיה הבריטית, משוטטת מחוץ לביתה לאחר כניסת העוצר. חברים בשירות החשאי ה"אצבע" תופסים אותה והיא בורחת על מנת להתחמק ממעצר. המורד "V", החבוש תמידית במסיכת גאי פוקס ונוטה לקחת את החוק לידיו, מציל את איווי מידי השירות החשאי ולאחר מכן מפוצץ את בית המשפט הפלילי הראשי בלונדון, האולד ביילי, כשברקע זיקוקים והיצירה המוזיקלית הפתיחה 1812. המפקח המשטרתי פינץ' מהסקוטלנד יארד מתבקש לקחת אחריות על חקירת פעילותו של "V". הטלוויזיה הבריטית מכריזה על השמדת האולד ביילי כ"הריסת חירום" לביטחון הציבור, אך "V" מפריע לשידור ולוקח אחריות על הפיצוץ, בעודו מעודד את תושבי בריטניה להתנגד לממשל ומבקש מהם לפגוש אותו בליל גאי פוקס של השנה שלאחר מכן מחוץ לארמון וסטמינסטר. המשטרה מנסה לעלות על שידורו של "V" ולתפוס אותו, אך איווי עוזרת לו להימלט ומאבדת הכרה תוך כדי המנוסה.

"V" לוקח את איווי לביתו, ואומר לה שתצטרך להישאר בו במשך השנה הקרובה. לאחר מכן, הוא מתכונן לצאת להרוג את התועמלן הראשי של השלטון, לואיס פרוטרו, ואת הבישוף של לונדון, אנתוני לילימן. איווי מציעה לעזור לו, אך מנצלת את ההזדמנות על מנת לברוח לבית המנהל שלה ברשת הטלוויזיה, קומיקאי ובעל תוכנית אירוח, גורדון דיטריך. בתמורה לאמונה של איווי בו ועל כך שסמכה עליו, דיטריך חושף בפניה שהוא מחזיק בחומרים אסורים, כולל ציורים חתרניים, קוראן עתיק ותמונות הומו-ארוטיות. באותו הזמן, "V" מתעמת עם דוקטור דליה סארידג', שביצעה ניסויים בו וב"בלתי רצויים" נוספים במחנה הריכוז בלארקהיל שבמחוז וילטשייר. לאחר שהיא מבטאת חרטה על מעשיה, "V" הורג אותה ומשאיר אותה שם.

לאחר שדיטריך משדר פרודיה על הממשלה בתוכנית האירוח שלו, המשטרה החשאית פושטת על ביתו ואיווי נתפסת. היא נכלאת ומעונה על מנת שתמסור מידע אודות "V" ונחמתה היחידה היא פתק שהיא מוצאת בתא המאסר שלה, שנכתב על ידי השחקנית ולרי פייג', אסירה לשעבר באותו התא שעונתה ונרצחה בשל היותה לסבית. לאיווי ניתנות שתי ברירות - או שתספק מידע על מיקומו של "V" או שתוצא להורג. כשהיא אומרת שתעדיף למות, משחררים אותה לפתע וללא הסבר והיא יוצאת מהכלא אל תוך ביתו של "V". מסתבר ש-"V" היה זה ש"עצר" אותה והוא ביים את המעצר ואת העינויים על מנת לשחרר אותה מפחדיה. הפתק שקראה היה אמיתי, והוא הועבר ל-"V" מוולרי בתקופת מאסרם המשותפת. הוא מספר לה שדיטריך הוצא להורג לאחר שנמצאו הפריטים האסורים בביתו. תחילה, איווי כועסת מאוד על "V" בגלל מה שעולל לה, אך לאחר מכן היא מבינה שהוא עשה זאת על מנת להופכה לאדם חזק יותר. היא עוזבת אותו, אך מבטיחה לשוב לפני ליל גאי פוקס.

לאחר שהוא קורא את יומנה של דוקטור סארידג' שנרצחה, המפקח פינץ' מגלה שב-"V" בוצעו ניסויים ושהוא רודף את כל האנשים שאחראיים לכך. אף על פי שהממשלה מנסה להאט במכוון את קצב עבודתו, פינץ' מחפש את זהותו האמיתית של "V" והוא מוצא שהוא היה חלק מתוכנית לוחמה ביולוגית סודית בלארקהיל. פינץ' נפגש עם אדם בשם ויליאם רוקווד שמגלה לו עוד אודות התוכנית ומקורותיה - 14 שנים קודם לעלילת הסרט, ארצות הברית הייתה מעורבת במלחמה רצחנית במזרח התיכון ובריטניה סבלה מטרוריזם כתוצאה מהשתתפותה במלחמה. סאטלר, שהיה שר ההגנה של בריטניה באותה התקופה, השתמש במלחמה כתירוץ להשיק מיזם סודי למטרות ביטחון לאומי בלארקהיל. במיזם נוצר נגיף "סנט מרי" ואחד ממנהיגי מפלגת "נורספייר" הציע לשחרר אותו בתוך שטחי הממלכה המאוחדת. לאחר ששתלו את הנגיף בבית הספר "סנט מרי", בתחנת טיוב ובמתקן לטיהור מים - הוא הרג כ-100,000 אזרחים בריטים, ובהפצתו הואשמו ארגוני טרור שהיו מעורבים במלחמה. חברת תרופות השייכת למפלגה "גילתה" תרופה לנגיף, הצילה אזרחים רבים ממוות, והרוויחה כסף רב עבור מוסדות המפלגה. כתוצאה מהכאוס ומהפחד ששררו במדינה לאחר ההתקפה והבטחותיה של מפלגת "נורספייר" להשבת הביטחון הלאומי, היא הצליחה להשתיק את מתנגדיה הפוליטיים, לנצח בבחירות באותה השנה, לזכות ברוב משמעותי בפרלמנט ולהעלות את סאטלר לכס "הקנצלר העליון". פינץ' מבין כי המתקפה בוצעה במכוון על ידי "נורספייר" על מנת לשלוט במדינה. הווירוס ותרופתו הומצאו באמצעות ניסויים באנשים שהוגדרו "סוטים חברתית" ובמתנגדים פוליטיים ובהם האיש שהפך ל-"V". אף על פי ששאר נשואי המחקר מתו כתוצאה מהניסויים במתקן, יכולותיו הפיזיות והמנטליות של "V" דווקא הועצמו, אך במחיר השחתת פניו ונפשו. יכולות אלו הן שאפשרו ל-V להרוס את מחנה הריכוז ולהימלט. מאוחר יותר מגלה פינץ' שרוקווד היה בעצם "V" בתחפושת, אך בניגוד לציפייה, הוא ממשיך להאמין לסיפורו של "V" ואמונו במשטר נפגע קשות בשל כך.

בעוד ליל גאי פוקס מתקרב, "V" מפיץ אלפי מסכות גאי פוקס והציבור מתחיל לפקפק במשילותו של השלטון. הממלכה המאוחדת אט אט מתדרדרת לאנרכיה, כשהאירוע המכונן הוא הריגתה של נערה חבושת מסיכת גאי פוקס שציירה גרפיטי בידי חבר ה"אצבע", שהוביל לרציחתו בידי אספסוף זועם. בליל גאי פוקס איווי מגיעה לבקר את "V", שמראה לה קרונות עמוסים חומרי נפץ בתחנה נטושה של הרכבת התחתית של לונדון, שיעדם הוא ארמון וסטמינסטר. הוא מותיר לאיווי את הברירה האם לשלוח את הקרונות או לא. משם, "V" יוצא להפגש עם מנהיג מפלגת "נורספייר", פיטר קרידי, לו הוא מסכים להיכנע בתמורה להוצאתו להורג של סאטלר. קרידי מכניס את סאטלר לחדר והורג אותו, אך "V" חוזר בו לפתע מההסכמות והורג את קרידי ואנשיו, תוך כדי שהם יורים בו. אולם, חסינותו הפיזית של "V" משאירה אותו בחיים למרות הפציעות הקשות. כשהוא פצוע אנושות, הוא חוזר לאיווי ואומר לה שהוא מאוהב בה לפני שמת. איווי מניחה את גופתו על קרונות חומרי הנפץ כשפינץ' מגיע למקום. מפוכח ונבגד ממעשי המשטר, פינץ' מרשה לאיווי לשלוח את הקרונות. מעל לפני השטח אלפי תושבים בריטיים עם מסיכות גאי פוקס צועדים אל עבר ארמון וסטמינסטר. מאחר שגם סאטלר וגם קרידי נרצחו, הצבא לא מקבל הוראות ומתיר לאזרחים לעבור. בעוד איווי ופינץ' עולים לצפות בפיצוץ של ארמון וסטמינסטר על אחד מגגות העיר, פינץ' שואל את איווי אודות זהותו של "V", והיא משיבה לו: "הוא היה כולנו".

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטלי פורטמן מגלמת את איווי האמונד
סגל השחקנים העיקרי של הסרט. מהפינה השמאלית העליונה, בכיוון השעון - הוגו וויבינג, נטלי פורטמן, סטיבן ריאה, רוג'ר אלאם, סטיבן פריי וג'ון הרט

מקורות והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזימת אבק השרפה וגאי פוקס מהווים את ההשראה ההיסטורית העיקרית לפעולותיו של "V" והם תרמו רבות לבחירת תזמוניו, שפתו ומראהו.[8] לדוגמה, השמות רוקווד, פרסי וקיז, בהם השתמש "V" כשמות בדויים במהלך הסרט, הם שמות שלושה מקושרי אבק השריפה. בנוסף, לדמותו של "V" ולמעלליו קווים מקבילים רבים לדמותו של אדמונד דנטס, גיבור הספר הרוזן ממונטה כריסטו של אלכסנדר דיומא - בשני הסיפורים, הגיבור הראשי נמלט מכליאה טראומטית ולא צודקת ומבלה עשרות שנים בהכנות לנקמה במדכאיו בדמות אחרת שהמציא.[13][14] כמו כן, הסרט מנסה באופן ברור לתאר את "V" כהתגלמותו של רעיון יותר מאשר כבן-אדם - וזאת באמצעות הדיאלוגים בהם הוא משתתף וההצגה שלו כאדם ללא עבר, זהות או פנים. לפי האתר הרשמי: "השימוש של "V" במסיכת גאי פוקס הוא שימוש תכליתי וכיוצא ממנו גם סמלי. הוא חובש את המסיכה על מנת להסתיר את הצלקות שעל פניו, ובעצם טשטוש זהותו - הוא הופך לרעיון עצמו".[8]

כפי שצוין בידי מספר מבקרים ופרשנים, סיפורו וסגנונו של הסרט משקפים אלמנטים דומים מהספר פנטום האופרה של גסטון לרו.[15][16] גם "V" וגם הפנטום חובשים מסכות על מנת להסתיר את פניהם המושחתות, שולטים באחרים על ידי מינוף דמיונם, בעלי עבר טראגי וחדורי תחושת נקם. גם מערכת היחסים של "V" עם איווי היא בעלת מאפיינים משותפים עם מערכת היחסים שמתוארת בפנטום האופרה בין הפנטום לכריסטין דאי, אותה הוא לוקח למערה התת-קרקעית שלו, כמו ש-"V" חוטף את איווי לביתו, שם הם מנסים ללמד אותן על עצמן ולחנכן מחדש.[15][16][17] שני הגיבורים-נבלים מנהלים עימן יחסי אהבה-שנאה המוכתבים על ידי שני כוחות מנוגדים - הכמיהה שלהם לקרבה וההכרח שלהם בריחוק.

הרגשנו שהרומן מנבא לפרטי פרטים את האקלים הפוליטי שנוצר. הוא באמת הראה מה יכול להתרחש כשחברה נשלטת בידי הממשל שלה, ולא כשהממשל מהווה בעצם קיומו את קול העם. אני לא חושב שזו תהיה הגזמה להגיד שדברים כאלו יכולים לקרות כשמנהיגים מפסיקים להקשיב לאנשים שלהם.

המקור באנגלית
We felt the novel was very prescient to how the political climate is at the moment. It really showed what can happen when society is ruled by government, rather than the government being run as a voice of the people. I don't think it's such a big leap to say that things like that can happen when leaders stop listening to the people.

כסרט המתאר את המאבק בין החופש לבין משטר מדינתי, הוא שואב השראה מדמויות וממשטרים טוטליטריים אייקוניים כמו גרמניה הנאצית והספר 1984 של ג'ורג' אורוול.[8] [11] לדוגמה, הקנצלר העליון, אדם סאטלר, מופיע בסרט בעיקר על גבי מסכי קולנוע גדולים ועל גבי ציורים בבתים, והמדינה משתמשת באופן המוני במודיעין על מנת לרגל אחר אזרחיה, בעוצר, במשטרה חשאית ובתחנת רדיו לאומית שמשדרת שידורי תעמולה - מאפיינים נפוצים של האח הגדול בספר 1984.[11] הסלוגן "עוצמה דרך אחדות. אחדות דרך אמונה" מופיע בסרט ברחבי העיר לונדון והוא מזכיר במקצבו את הסלוגן "מלחמה היא שלום. חופש היא עבדות. בורות היא עוצמה" מהספר 1984.[18] השם אדם סאטלר מזכיר בכוונה את שמו של אדולף היטלר - כמו היטלר, גם סאטלר מתבטא בהיסטריה מוחלטת לעיתים וגם הוא טהרן גזעי וחברתי, אך במקום יהודים, בסרט רודפים יותר ערבים ומוסלמים. הסיבה בהחלפתם של היהודים במוסלמים בתעמולה האתנו-דתית של מפלגת "נורספייר", היא בגלל סיפור הרקע של המלחמה במזרח התיכון כנגד המוסלמים ובשל העובדה שבבריטניה בתקופת צאת הסרט, היו הרבה יותר מוסלמים מאשר יהודים. אולם, מצוין שהמפלגה רדפה גם יהודים בשל היותה ארית ונוצרית-פשיסטית. ולרי נשלחה למחנה הריכוז בשל היותה לסבית ובוצעו בה ניסויים שונים, מה שמזכיר את רדיפת ההומוסקסואלים בגרמניה הנאצית ואת הניסויים בבני אדם שבוצעו על ידם.[16] כמו כן, סאטלר עולה לשלטון בדומה לעלייתה של המפלגה הנאצית בגרמניה - הוא מנצל את הכאוס והפחד הציבוריים על רקע המלחמה והמגפה וסוחף אחריו את דעת הקהל על ידי ארגון טרגדיה לאומית, בדומה למקרה שריפת הרייכסטאג על ידי המשטר הנאצי, הגובה קורבנות רבים אך מעלה את התמיכה בו בקרב ציבור הבוחרים.

יוצרי הסרט הוסיפו התייחסויות שונות לאירועים אקטואליים, הרלוונטיים לקהל של שנת 2006, עת יצא הסרט. לפי הלוס אנג'לס טיימס: "עם שפע של אירועים חדשותיים ואמיתיים לשאוב מהם בתחומי הריגול הממשלתי, עינויים, הפצת פחד ועיוותים תקשורתיים, שלא להזכיר שחיתות תאגידית וצביעות דתית, אי אפשר להאשים את יוצרי הסרט בתצוגת הראווה של ההתייחסויות לאירועים אקטואליים". בסרט יש גם התייחסויות למגפה שתעבור בדרך האוויר[18] ושימוש נרחב בזיהוי ביומטרי ובריגול ממשלתי.

מבקרי הסרט, פרשנים פוליטיים ואנשי תקשורת נוספים ציינו כי הסרט שואב התייחסויות רבות מאירועי תקופת נשיאותו של ג'ורג' ווקר בוש בארצות הברית, וביניהן - כיסויי העיניים, הברדסים והשקים שהולבשו על ראשי האסירים בלארקהיל בדומה לממצאים בכלא אבו גרייב שבעיראק ושיטות הלוחמה בטרור השונות שהופעלו תחת שלטון בוש.[19][20][21] אחד החפצים האסורים שנתפסו במרתף ביתו של גורדון היה כרזת מחאה שנשאה דגל מעורב של ארצות הברית ובריטניה כשבמרכזו צלב קרס והכיתוב "קואליציית המסכימים, לעוצמה". "קואליציית המסכימים" היא הכינוי לקואליציה בראשות ארצות הברית שיצאה למלחמת עיראק והביטוי "הרצון לעוצמה" של הפילוסוף פרידריך ניטשה.[22] על אף התייחסויות ספציפיות לארצות הברית, יוצריו תמיד התייחסו אליו כמייצר דיאלוג במגוון נושאים, הרבה יותר רחבים מהממשל האמריקאי.[11]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה של מפלגת "נורספייר"
דגל ארצות הברית והממלכה המאוחדת מעורב ובמרכזו צלב קרס, כמו זה שנמצא בביתו של גורדון דיטריך

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירת הסרט השתתפו רבים מיוצרי סדרת סרטי מטריקס. ב-1988 המפיק ג'ואל סילבר רכש את הזכויות לשתיים מיצירותיו של אלן מור - וי פור ונדטה וWatchmen.[23] הילרי הנקין, שכתבה את התסריט לסרט שומר הברים אותו הפיק סילבר, התבקשה על ידו ללטש את הטיוטה הראשונית שכתב לפרויקט - הוא ביקש ממנה להוסיף לו אלמנטים סוריאליסטיים וסאטיריים שלא היו קיימים ברומן המקורי, ולהסיר ממנו אי בהירויות רבות, בעיקר באשר לזהותו של "V". בסופו של דבר התסריט נגנז.[24] האחיות וצ'אוסקי אהבו מאוד את הרומן המקורי של אלן מור, ובאמצע שנות ה-90, טרם העבודה על המטריקס, הן כתבו תסריט ראשוני שהתבסס עליו. במהלך הפוסט פרודקשן של הסרטים מטריקס Reloaded ומטריקס רבולושנס הן בחנו מחדש את התסריט שכתבו והציעו במשותף עם ג'ואל סילבר את תפקיד הבמאי לג'יימס מקטיג. ארבעתם מצאו עניין רב ברומן המקורי ומצאו אותו רלוונטי לשיח הפוליטי של אותה התקופה. התסריט שופץ ועודכן, תוך כדי ניסיון לשמר את השלמות העלילתית שלו. מקטיג ציין כי הסרט הקרב על אלג'יר היווה את מקור ההשראה העיקרי שלו בעת ההכנות לצילום הסרט.[8]

הסופר אלן מור, מחבר הרומן המקורי, החליט להתנער לחלוטין מהסרט בשל חוסר מעורבותו בכתיבת התסריט או בעבודת הבימוי וכן בשל חוסר הסכמות מהותי לגבי עיבוד ספריו לסרטים בעבר.[9] הוא החליט לסיים את שיתוף הפעולה שלו עם DC קומיקס, המוציאה לאור של ספריו, לאחר שבעלי הזכויות התאגידיות שלה, האחים וורנר, ניסו לקבל ממנו הצהרת תמיכה בסרט. מור טען שהתסריט מכיל חורים עלילתיים קשים[25] ושהעלילה מנוגדת לעבודתו המקורית, שמטרתה הייתה להניח זה מול זה שני קצוות של הקשת הפוליטית - פשיזם ואנרכיזם. הוא טוען שהסרט הפך את עבודתו לסיפור על הניגודיות בין נאו-קונסרבטיזם אמריקאי לליברליזם אמריקאי.[26] לבקשתו, שמו לא מופיע בכתוביות הסיום. השותף של מור ביצירת הרומן, המאייר דייוויד לויד, דווקא תמך באדפטציה הקולנועית, באומרו שהתסריט טוב מאוד ושאלן מור יהיה מרוצה רק מעיבוד שיהיה נאמן לחלוטין לספר שכתב.[23]

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובן של הסצנות בסרט צולמו בבמות אקוסטיות ובאתרי צילום מקורים. הסרט צולם ברחבי לונדון ובאולפני באבלסברג שבפוטסדאם וכן שלוש סצנות שצולמו בברלין - עצרת מפלגת "נורספייר", מחנה הריכוז לארקהיל וחדר השינה של הבישוף לילימן. הסצנות שהתרחשה בתחנת הרכבת התחתית הנטושה צולמו בתחנת אלוויץ' שאינה בשימוש משנת 1994. הצילומים החלו בתחילת שנת 2005 והסתיימו באופן רשמי ביוני אותה השנה.[23] צילומי הסרט היו האחרונים של צלם הקולנוע אדריאן בידל, שנפטר בדצמבר 2005.[27]

על מנת לצלם את סצנת הסיום בארמון וסטמינסטר, הפקת הסרט סגרה לתנועה את האזור שבין כיכר טרפלגר וווייטהול לביג בן וווסטמינסטר למשך שלושה לילות בין חצות ל-5 לפנות בוקר. זו הייתה הפעם הראשונה שהאזור הרגיש מבחינה ביטחונית נסגר לטובת צילומים - באזור נמצאים דאונינג 10 ומשרד ההגנה הבריטי.[28] יואן, בנו של ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, עבד בהפקת הסרט ונטען בראיון תקשורתי כי עזר להשיג את אישור הצילום המיוחד הזה. הדבר הוביל לביקורת על בלייר מצד חבר הפרלמנט הבריטי דייוויד דייוויס, בעיקר בשל תכניו הפוליטיים של הסרט. אולם, יוצרי הסרט הכחישו את מעורבותו של יואן בלייר בקבלת האישור והצהירו כי ההסכמה לחסימת האזור ניתנה לאחר תשעה חודשי משא ומתן עם ארבעה-עשר משרדי ממשלה שונים.[29][28]

פוסט-פרודקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוצב כך שהעולם המתואר בו ישקף סביבה רטרו-עתידנית. היה בו שימוש נרחב בגוונים רבים של אפור, שנתנו לעיר לונדון נופך קודר, רודני וחסר חופש ביטוי. הסט הגדול ביותר שנוצר לטובת הסרט הוא ביתו של "V", גלריית הצללים, שעוצב כשילוב בין קריפטה למרתף בעל קמרונים.[30] בגלריה מוצגות יצירות אמנות רבות שנאסרו על ידי המשטר, ובהן נישואי הזוג ארנולפיני של יאן ואן אייק, בכחוס ואריאדנה של טיציאן, כרזה של הסרט מילדרד פירס, ציורים של אנדראה מנטניה וג'ון ויליאם ווטרהאוס ופסל של אלברטו ג'קומטי.

אחד האתגרים המרכזיים בהפקת הסרט היה היותו של "V" חבוש מסכה לכל אורכו. לכן, הושקעו מאמצים רבים בתאורה, במשחק, בתנועות הגוף והידיים ובקולו של וויבינג על מנת שהדמות תוכל לשדר את המסרים שיועדו לה גם ללא הבעות פנים. מאחר שהמסכה עימעמה את קולו של וויבינג, כלל הדיאלוגים שלו הוקלטו מחדש בפוסט-פרודקשן והודבקו על הצילומים.[28]

קידום ויציאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע אודאון בעת צאת הסרט, 26 במרץ 2006

צוות השחקנים ויוצרי הסרט השתתפו במספר מסיבות עיתונאים קודם ליציאתו, והתייחסו למספר סוגיות בנוגע אליו וביניהן - האותנטיות שלו, יחסו של אלן מור אליו והמסר הפוליטי שלו. פעמים רבות טענו המשתתפים כי הסרט לא יהיה נאמן לחלוטין למקור של מור, ובמילותיו של וויבינג: "אלן מור כתב על משהו שקרה מזמן. הוא כתב בתגובה לחיים תחת משטר תאצ'ר... הסרט הזה הוא תגובה לעולם שבו אנו חיים כיום. אז אני חושב שהסרט והרומן הם שתי ישויות נפרדות". בהתייחס לתוכנו הפוליטי מעורר המחלוקת של הסרט, היוצרים טענו כי מטרת הסרט היא להעלות שאלות ולעורר דיאלוג שכבר קיים בחברה ולא לספק תשובות לצופים או להורות להם על מה לחשוב.[11]

יוצרי הסרט תכננו במקור שתאריך צאתו יהיה בסוף השבוע של ה-5 בנובמבר 2005, יום השנה ה-400 למזימת אבק השרפה, ממנה הסרט שואב השראה רבה.[23] אחד הקדימונים לסרט אף היה "זכור, זכור את ה-5 בנובמבר", אשר נלקח משיר עם אנגלי שמזכיר את האירוע. אולם, קו פרסומי זה איבד את האפקטיביות שלו לאחר שצאת הסרט נדחתה ל-17 במרץ 2006. רבים העלו השערות כי העיכוב נוצר בעקבות הפיגועים בלונדון ופיגועים כושלים נוספים שהתרחשו באותו החודש.[31] יוצרי הסרט הכחישו כי זו הסיבה וטענו כי העיכוב נוצר בעקבות צורך בעוד זמן ליצירת אפקטים חזותיים בהפקה.[32] הקרנת הבכורה של הסרט התרחשה ב-11 בדצמבר 2005 בפסטיבל סרטים באוסטין, טקסס.[1] הצגתו השנייה נערכה ב-13 בפברואר 2006 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.[11] צאתו הכללית התרחשה כאמור ב-17 במרץ 2006 ב-3,365 בתי קולנוע בארצות הברית, הממלכה המאוחדת ושש מדינות נוספות.[33]

ביקורות וקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחינה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד דצמבר 2006, הכנסות הסרט הגיעו ל-133 מיליון דולר, מתוכם כ-71 מיליון דולר בארצות הברית בלבד. הסרט היה הנצפה ביותר ביום צאתו והניב הכנסות של 9 מיליון דולר. הוא נשאר במקום הראשון בכל אותו סוף השבוע, עם הכנסות של 26 מיליון דולר. המתחרה העיקרי שלו היה אין כמו בבית שהכניס באותו סוף השבוע כ-16 מיליון דולר.[33] הסרט היה במקום ראשון גם בבתי הקולנוע בסינגפור, הפיליפינים, דרום קוריאה, שוודיה וטאיוואן. הסרט שודר גם ב-56 אולמות IMAX בצפון אמריקה, בהם הכניס כ-1.36 מיליון דולר בשלושת הימים הראשונים לצאתו.[34]

מכירות ה-DVD היו מוצלחות והסרט נמכר בכ-1,412,865 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו בפורמט DVD, עם הכנסות של 28 מיליון דולר. עד סוף שנת 2006 נמכרו כ-3,086,073 עותקים עם הכנסות של 59 מיליון דולר.[35] נכון לספטמבר 2018 הסרט הניב יותר מ-62 מיליון דולר מרווחי DVD ו-Blu-ray.[35] הסרט גם הניב רווחים גדולים מסחורה נלווית - נמכרו מאות אלפי מסיכות גאי פוקס מדי שנה מאז צאת הסרט.[36] חברת וורנר מדיה מקבלת תמלוגים על כל קנייה של מסיכת גאי פוקס רשמית.[37][38]

בחינה ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורות על הסרט היו ברובן מעורבות. לדוגמה, מבקר הקולנוע רוג'ר איברט שיבח את הסרט וטען כי "בסרט תמיד קורה משהו מעניין, המזמין אותנו לפענח את הדמויות והעלילה". אך ג'ונתן רוס מה-BBC ביקר אותו באופן קשה וטען כי הוא "כישלון עגמומי ומדכא. התסריט המדכדך של האחיות וצ'אוסקי ובייחוד הדיאלוגים העלובים, לא מותירים לצוות השחקנים הכישרוניים שום סיכוי".[39] טענות נוספות שנשמעו לטובת הסרט היו כי המשחק היה טוב והעלילה מעניינת ורלוונטית וכי הוא מציג נושאים פוליטיים חשובים שאנשים רבים לא היו נחשפים אליהם בדרך אחרת. כמו כן, טענו מבקרים מרשת RTÉ האירית כי הסרט יהפוך בעתיד לסרט קאלט ושהמוניטין שלו יתפתח עם השנים.[40] מצד שני, טענות שנשמעו לרעתו היו כי ההתמודדות עם הסיטואציה הפוליטית בסרט הייתה ילדותית, שהסטים שבהם צולם הסרט היו זולים ולא מספיקים וכי משחקה של נטלי פורטמן לא היה מספיק טוב.[41] כמו כן, היו ביקורות לגבי חוסר התפתחות עלילתית.[42]

הסרט זכה במעט פרסים, וביניהם זכייתה של נטלי פורטמן בפרס השחקנית הטובה ביותר בטקס פרסי סאטורן. באתר Rotten Tomatoes קיבל הסרט 73% תמיכה וזאת לפי 244 ביקורות.[43] באתר Metacritic קיבל הסרט 62% תמיכה וזאת לפי 39 מבקרים.[44] הסרט היה מועמד לפרס הוגו בקטגוריית הסרט הדרמטי הטוב ביותר לשנת 2007.[45] המגזין אמפייר דירג את הסרט במקום ה-418 במצעד הסרטים הטובים ביותר אי פעם.[46]

בחינה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט מוצגים נושאים מעוררי מחלקות רבים, וביניהם - הומוסקסואליות, הומופוביה, ביקורת על הדת, טוטליטריזם, אסלאמופוביה וטרור. ההתעסקות בנושאים אלו הייתה מוקד הביקורות והשבח עליו מצד קבוצות סוציופוליטיות שונות. עם צאת הסרט, קבוצות אנרכיסטיות שונות ואקדמאים אנרכיסטיים ביקרו אותו על דילול העלילה האנרכיסטית המקורית לטובת אפקטים חזותיים ואלימות רבה.[47][48] מצד שני, היו מהם שטענו שהמסר האנרכיסטי הועבר, על אף העיבוד ההוליוודי.[47] קבוצות ימין נוצרי טענו שהצגתו של "V" כטרוריסט היא רומנטיזציה של המעשים שהוא ביצע והצדקה שלהם. ממול להם היו שטענו כי תגית הטרוריסט הוצמדה ל-"V" על ידי דיקטטור שדומה במאפייניו להיטלר, ועל כן אינו באמת טרוריסט.[49]

פרשנים מקהילת הלהט"ב שיבחו את הסרט על תיאורו החיובי והמבין את הסיטואציות ההומו-לסביות שהתרחשו במהלכו, בייחוד את זו של ולרי.[50] היו שביקרו את הסרט על היעדר אנרכיה אמיתית בו, מאחר שהעם לא באמת היה מעורב בהפיכה, אלא הובל בעצם על ידי רודן אחר, שהוא "V".[51] באופן מפתיע, הסרט הוקרן באופן לא מצונזר ומלא ברשת הטלוויזיה המרכזית של סין ב-16 בדצמבר 2012.[52] גורמים ברשת הצנזורה הסינית אף טענו שהסרט מעולם לא צונזר על ידם. מומחים לנושא טענו שייתכן ששידורו של הסרט בטלוויזיה המרכזית מעיד על הרפיה מסוימת של מגבלות הצנזורה.

הבדלים בין הסרט לרומן הגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מתבססת על הרומן הגרפי שכתב אלן מור ואייר דייוויד לויד בשם זהה. סיפורי הקומיקס יצאו לאור לראשונה בין השנים 1982 ו-1985 באנתולוגיית הקומיקס "Warrior" ולאחר מכן הודפסו ונערכו מחדש על ידי חברת DC קומיקס. סיפוריו של מור אוגדו לאחר מכן ליצירת רומן גרפי שפורסם מחדש בארצות הברית תחת חברת הבת של DC, ורטיגו ובממלכה המאוחדת תחת הוצאת "Titan".[53]

ישנם מספר הבדלים מהותיים בין הסרט לבין המקור עליו הוא מבוסס. לדוגמה, הסיפור ברומן מתרחש בשנות ה-90, אך עלילת הסרט מתרחשת בכלל בשנת 2032 - הסיפור של אלן מור נכתב ברקע שלטונה השמרני של מרגרט תאצ'ר והוא סיפור על המאבק בין רודנות לאנרכיזם, ואילו סיפורן של האחיות וצ'אוסקי נערך על רקע השלטון השמרני של ג'ורג' וו בוש בארצות הברית ובכלל בקונטקסט הפוליטי האמריקאי של שנות ה-2000. לדבריו של מור, מרכיבים משמעותיים מהפשיזם של המשטר נעדרו מהסרט וכן האלמנטים האנרכיסטיים שכל כך אפיינו את הסיפור שהוא כתב. הבדל נוסף הוא שדמויות הממשל הפשיסטיות ברומן היו דמויות עגולות ומלאות יותר ולא מתוארות באופן קריקטוריאלי ואילו בסרט, בשל חוסר בזמן, לא התעמקו מספיק בדמויות האלו והן היו יותר דמויות רקע מאשר דמויות מלאות שמניעות את עלילת הסרט.[8]

רבות מהדמויות ברומן עברו שינויים מהותיים עם התפתחות העלילה, אך בסרט הדבר לא מורגש כמעט כלל. בסרט, "V" מתואר כלוחם חופש רומנטי שמביע חשש מאבדן חיי חפים מפשע, אך ברומן לוקח זמן עד שהוא מגיע למקום הזה ותחילה הוא מוצג כחסר רחמים המוכן להרוג כל אחד שיעמוד בדרכו.[54] גם השינוי שעברה איווי האמונד תחת חניכתו של "V" הוא משמעותי הרבה יותר ברומן מאשר בסרט. בתחילת הסרט היא כבר מוצגת כאישה עם ביטחון עצמי רב ושמץ של מרדנות אך בתחילת הרומן היא מוצגת כנערה צעירה ונואשת, חסרת ביטחון, הנגררת לזנות. מערכת היחסים בין השניים ברורה ומוצהרת יחסית בסרט לעומת הרומן ובסופו היא אף נגמרת בהצהרות על אהבה. ברומן הדבר אינו מתרחש ואיווי אף לוקחת לעצמה את זהותו של "V" לאחר מותו.[9] בסרט, המפקח פינץ' מתחיל להזדהות עם מזימותיו של "V" ואף מנסה לעזור לו, אך ברומן הוא נחוש מאוד לעצור אותו עד לרגע האחרון והוא אף לוקח LSD על מנת לנסות להיכנס לראשו של "V" כפושע משוגע. עוד דמות שיש בקו העלילה שלה הבדל מהותי היא גורדון דיטריך. ברומן, גורדון הוא פושע שלוקח את איווי לביתו לאחר ש-"V" נוטש אותה ברחוב והשניים חולקים רומן קצר עד שהוא נרצח על ידי כנופיה סקוטית. אולם, בסרט גורדון הוא מנהלה את איווי ברשת הטלוויזיה ואיש מבוסס מאוד שמתברר כהומוסקסואל.[9]

כמו כן, בסרט הושמט קיומה של מלכה באנגליה, אשר קיימת ברומן. שמו של הקאנצלר העליון ברומן הוא "סוסאן" ואילו בסרט הוא "סאטלר", שהוא הלחם בסיסים של השם המקורי והשם "היטלר". הממשל בסרט הוא נגד הומוסקסואלים ומוסלמים ובקומיקס הוא גם נגד שחורים ויהודים.

שיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונדטה יצא בגרסת DVD בארצות הברית ב-1 באוגוסט 2006[55] בשלושה פורמטים - מהדורה למסך רחב, מהדורה למסך מלא ומהדורה מיוחדת וכפולה.[56] המהדורות הרגילות מכילות קטע קצר (15:56 דקות) של צילומים מאחורי הקלעים שנקרא "Freedom! Forever! Making V for Vendetta" ואת קדימון הסרט. המהדורה הכפולה מכילה בנוסף שלושה סרטי תעודה ועוד מספר קטעים לאספנים. בחלק השני של המהדורה הכפולה יש ביצת פסחא קצרה של השחקנית נטלי פורטמן בתוכנית סאטרדיי נייט לייב. הסרט יצא גם במהדורת HD DVD, בפורמט Blu-ray[57] ומאוחר יותר גם בפורמט UMD.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסרט יצא לאור דרך חברת התקליטים אסטרלוורקס ב-21 במרץ 2006.[58] רוב המוזיקה בפסקול נכתבה על ידי המלחין דריו מריאנלי, מלבד שלושה שירים - "Cry Me a River" של ג'ולי לונדון, "I Found a Reason" של הוולווט אנדרגראונד ו-"Bird Gerhl" של אנתוני והג'ונסונס.[59] כפי שמוזכר בסרט, שלוש השירים הללו הם חלק מ-872 השירים שהוצאו מחוץ לחוק ומופיעים בג'וקבוקס שנמצא בגלריית הצללים של "V". היצירה התזמורתית "הפתיחה 1812" של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי מופיעה שלוש פעמים במהלך הסרט - בתחילתו ובסופו מופיע סופה של היצירה, ושיא היצירה מופיע כחלק מהשיר "Knives and Bullets (and Cannons too)". כמו כן, נעשה שימוש ביצירה בשיר "Remember, Remember".

שלושה שירים שהופיעו במהלך כתוביות הסיום של הסרט לא נכנסו לפסקול - "Street Fighting Man" של הרולינג סטונז, "BKAB" של איתן סטולר (אליו הוכנסו קטעים מנאומים של פעילי הלאומיות השחורה מלקולם אקס וגלוריה סטיינם וכן קטעים משני שירי בוליווד שכתב אנו מאליק) ו-"Out of Sight" של ספיריטיואלייזד.[59] כמו כן, ב"סצנות ארוחת הבוקר" בהן מופיעים גורדון דיטריך ו-"V", מופיעים שני קטעי בוסה נובה של המלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים - הנערה מאיפנמה ו-Corcovado. גם ההסימפוניה החמישית של בטהובן,[60] היצירה יאקטי סאקס של בוטס רנדולף והשיר "Long Black Train" של ריצ'רד הולי מופיעים במהלך עלילת הסרט.

השיר "Evey Reborn" מופיע בקדימון לסרט בין כוכבים.

מס' שם משך
1. Remember Remember 6:42
2. Cry Me a River (נכתב על ידי ארתור המילטון. בוצע על ידי ג'ולי לונדון) 2:48
3. ...Governments Should Be Afraid of Their People... 3:11
4. Evey's Story 2:48
5. Lust at the Abbey 3:17
6. The Red Diary 7:33
7. Valerie 8:48
8. Evey Reborn 3:50
9. I Found a Reason (נכתב על ידי לו ריד. בוצע על ידי קאט פאוור) 2:02
10. England Prevails 5:45
11. The Dominoes Fall 5:28
12. Bird Gerhl (נכתב על ידי אנוהני. בוצע על ידי אנתוני והג'ונסונס) 3:17
13. Knives and Bullets (And Cannons Too) (נכתב על ידי דריו מריאנלי וחלקים על ידי פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי) 7:33
משך כולל:
63:00

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי קומיקס של ונדטה

הרומן הגרפי המקורי של אלן מור יצא לאור מחדש בכריכה קשה באוקטובר 2005, על מנת לצאת בהתאמה עם צאת הסרט שתוכנן ל-5 בנובמבר. אולם, צאת הסרט התעכבה למרץ 2006. מכירות הרומן לאחר צאת הסרט עלו באופן דרמטי בארצות הברית.[61] עיבוד של הסרט לרומן נכתב על ידי סטיב מור על בסיס התסריט שנכתב על ידי האחיות וצ'אוסקי ויצא לאור ב-31 בינואר 2006. ספנסר לאם, שעבד עם המפיקים במהלך ההכנות לסרט, כתב עליו ספר המתאר את ההתרחשויות מאחורי הקלעים בשם "V for Vendetta: From Script to Film". הספר יצא לאור ב-22 באוגוסט 2006.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2017, הכריז ערוץ 4 הבריטי על פיתוח סדרת טלוויזיה על בסיס הרומן הגרפי והסרט.[62]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Matt Dentler (December 11, 2005). "B for Butt-Numb-A-Thon". IndieWire. Retrieved November 27, 2016.
  2. ^ "V FOR VENDETTA (15)". British Board of Film Classification. November 28, 2005. Retrieved June 9, 2018.
  3. ^ 1 2 "ונדטה", במסד הנתונים Box Office Mojo (באנגלית)
  4. ^ Waites, Rosie (October 20, 2011). "V for Vendetta masks: Who". BBC News. Retrieved October 20, 2011.
  5. ^ Muise, Chris (2011). Quicklet On V for Vendetta By Alan Moore. Hyperink, Inc. pp. 1–10. ISBN 161464084X "Britain, however, survives under the cold, watchful eye of the Norsefire government, a fascist regime that took control amidst the chaos and confusion after the war."
  6. ^ "James Purefoy Quit 'V for Vendetta' Because He Hated Wearing the Mask". starpulse.com.
  7. ^ "Solomon Kane Q&A: James Purefoy". Total Film. Retrieved July 25, 2018.
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Production Notes for V for Vendetta". official webpage. vforvendetta.com.
  9. ^ 1 2 3 4 Goldstein, Hilary (March 17, 2006). "V for Vendetta: Comic vs. Film". IGN.com. Retrieved January 13, 2007.
  10. ^ Byrne, Paul. "The Rea Thing". eventguide. InterArt Media.
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 "V for Vendetta Press Footage". Warner Bros. Retrieved April 30, 2006.
  12. ^ Jacobsen, Kurt. "V for Vendetta – Graphic Enough?". logosjournal.com. Logos Journal. Retrieved January 13, 2007.
  13. ^ Andersen, Neil. "V for Vendetta". CHUM.mediaeducation.com.
  14. ^ Peterman, Eileen (April 9, 2006). "V for Vendetta (R)". BoxOfficeCritic.com.
  15. ^ 1 2 Ebert, Roger (March 16, 2006). "V for Vendetta". rogerebert.suntimes.com. Retrieved March 16, 2006.
  16. ^ 1 2 3 Stein, Ruthe (March 16, 2006). "In 'Vendetta,' disastrous U.S. and British policymaking gives rise to terrorism – what a shocker". The San Francisco Chronicle. Retrieved January 4, 2006.
  17. ^ Travers, Peter. "V for Vendetta". rollingstones.com.
  18. ^ 1 2 Chocano, Carina (March 17, 2006). "'V for Vendetta'". Los Angeles Times. Retrieved March 17, 2006.
  19. ^ "Gunpowder, treason and plot". The Age. Melbourne: Fairfax Digital. March 19, 2006. Retrieved March 19, 2006.
  20. ^ David Denby. "BLOWUP: V for Vendetta". The New Yorker. Conde Nast. Retrieved March 13, 2006.
  21. ^ Breimeier, Russ (March 16, 2006). "V for Vendetta". Christianitytoday.com. Retrieved April 29, 2006.
  22. ^ Lamm, Spencer (August 2006). V for Vendetta: from Script to Film. Universe. p. 241. ISBN 0-7893-1520-3
  23. ^ 1 2 3 4 "V for Vendetta news". vforvendetta.com. Warner Brothers.
  24. ^ "V for Vendetta: the Henkin Script".
  25. ^ Johnston, Rich (May 23, 2005). "Moore Slams V For Vendetta Movie, Pulls LoEG From DC Comics". CBR.com. Retrieved January 3, 2006.
  26. ^ MacDonald, Heidi (March 15, 2006). "A FOR ALAN, Pt. 1: The Alan Moore interview". GIANT Magazine.
  27. ^ Guard, Howard. Adrian Biddle obituary. www.guardian.co.uk, January 18, 2006. Retrieved June 10, 2012
  28. ^ 1 2 3 "V for Vendetta — About the production". Official website. Retrieved January 4, 2007.
  29. ^ "How E got the V in Vendetta". The Guardian. London. March 23, 2006. Retrieved May 13, 2006.
  30. ^ Warner Bros (2006). V for Vendetta Unmasked. (TV-Special). United States: Warner Bros.
  31. ^ Edelman, Scott. C Is for Controversy. scifi.com. SCI FI.
  32. ^ Reardanz, Karen (August 23, 2005). Portman’s ‘Terrorist’ Movie Postponed. San Francisco Chronicle. Retrieved April 25, 2006.
  33. ^ 1 2 "V for Vendetta (2006)". Box Office Mojo. Retrieved October 2, 2005.
  34. ^ V for Vendetta Posts Strong IMAX Opening. vfxworld.com. Retrieved March 22, 2006.
  35. ^ 1 2 "V for Vendetta – DVD Sales". The Numbers. Retrieved January 15, 2011.
  36. ^ Story and Symbol: V for Vendetta and OWS. Psychology Today. November 4, 2011.
  37. ^ Carbone, Nick (August 29, 2011). How Time Warner Profits from the ‘Anonymous’ Hackers. Time. Retrieved August 30, 2011.
  38. ^ Bilton, Nick (August 28, 2011). Masked Protesters Aid Time Warner’s Bottom Line. The New York Times. Retrieved July 20, 2012.
  39. ^ Ross, Jonathan. "Jonathan on ... V for Vendetta". BBC News. Retrieved April 23, 2006.
  40. ^ Guerin, Harry (March 15, 2006). V for Vendetta (15A). rte.ie. Retrieved April 23, 2006.
  41. ^ Burns, Sean. "V for Vendetta". PW.
  42. ^ Jacobs, Andy. "BBC Films: V For Vendetta". BBC News. Retrieved January 15, 2011.
  43. ^ "V for Vendetta (2006)". Rotten Tomatoes. Fandango. Retrieved June 9, 2018.
  44. ^ "V for Vendetta Reviews". Metacritic. CBS Interactive. Retrieved June 9, 2018.
  45. ^ "V for Vendetta: Award Wins and Nominations". IMDb.com. 2006. Retrieved May 22, 2010.
  46. ^ "Empire's the 500 Greatest Movies of All Time". empireonline.com. Retrieved February 20, 2013.
  47. ^ 1 2 Launder, William (May 2, 2006). "V" stands for very bad anarchist movie. Columbia News Service.
  48. ^ Inducer, Smile (September 28, 2006). V For Vendetta? A For Anarchy!. NYMAA.
  49. ^ "Rotten Tomatoes: Ebert & Roeper: "V for Vendetta" Dark, Thoughtful, And That's Good". Retrieved May 13, 2007.
  50. ^ "V for Vendetta: A Brave, Bold Film for Gays and Lesbians". afterellen.com.
  51. ^ Walsh, David (March 27, 2006). Confused, not thought through: V for Vendetta. World Socialist Website. Retrieved January 4, 2007.
  52. ^ Patranobis, Sutirtho (December 16, 2012). China shocked after 'v for vendetta' aired on national tv. Hindustan Times. Retrieved December 16, 2012.
  53. ^ Itzcoff, Dave (March 12, 2006). "The Vendetta Behind 'V for Vendetta". The New York Times. Retrieved April 30, 2006.
  54. ^ "V for Vendetta the Page Vs. The Screen". Retrieved June 26, 2010.
  55. ^ "V for Vendetta (2006)". rottentomatoes.com. Flixster, Inc. Retrieved July 3, 2010.
  56. ^ "V for Vendetta (Widescreen Edition)". warnerbros.com Inc. Retrieved January 17, 2011.
  57. ^ Dreuth, Josh. Warner Announces V for Vendetta for Blu-ray (Updated). blu-ray.com. Retrieved July 2, 2010.
  58. ^ "Detailed V For Vendetta Soundtrack Music Information". CD Universe. Muze Inc. Retrieved January 15, 2011.
  59. ^ 1 2 Tillnes, John. "Soundtrack Review: V for Vendetta by Dario Marianelli (2006)". Soundtrack Geek. Soundtrackgeek.com.
  60. ^ Moore, Alan; David Lloyd (November 2005). V for Vendetta. Vertigo. ISBN 1-4012-0792-8 "Inspector Finch recognises the background noise as Beethoven's Fifth, and states: "It's Morse code for the letter "V""
  61. ^ "V for Vendetta graphic novel is a US Bestseller". televisionpoint.com.
  62. ^ Johnson, Rich (October 4, 2017). "SCOOP: Channel 4 Developing A 'V For Vendetta' TV Series". BleedingCool.com.