מחית תפוחי אדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחית תפוחי אדמה
Aligot.jpg
מאכלים
סוג דייסה, מנה על בסיס תפוח אדמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מחית תפוחי אדמה
"גבינת תפוחי אדמה" מהמטבח האוסטרי/בווארי

מחית תפוחי אדמה המוכרת גם בשם פירהצרפתית: Purée, מחית) היא אחת הדרכים הנפוצות ביותר להגשת תפוחי אדמה ומקובלת כתוספת למנות עשירות בחלבון.

מחית תפוחי אדמה מופקת ממעיכת תפוחי אדמה מבושלים בלי קליפתם. לעיתים מוספים למחית תפוחי אדמה מרכיבים אחרים, כמו חלב, שמנת, חמאה, שמן צמחי, שום, גבינה, קוביות קותל חזיר או שמנת חמוצה. באחת מגרסאות המטבח הצרפתי למאכל, מוסף חלמון לתערובת, והיא מועברת דרך כף מיוחדת בעלת חורים, אשר יוצרת מעין "סרטים".

בנוסף להגשת מחית תפוחי אדמה כמנה בפני עצמה, היא משמשת גם כחומר גלם למאכלים אחרים. בישראל יש המכינים לביבות ממחית (בשונה מלביבות המוכנות מתפוח אדמה טרי מגורר). בסיס הניוקי האיטלקיים הוא מחית תפוחי אדמה. במטבח האוסטרי והבווארי מקובל ממרח המכונה "גבינת תפוחי אדמה" (בגרמנית: "Kartoffelkäse"), העשוי ממחית תפוחי אדמה, בצל מרוכך ושמנת חמוצה המעובדים לכדי ממרח. למאכל זה מוסיפים לעיתים כמון, בצל, עירית, פטרוזיליה וכדומה.

הברכה על אכילת מחית תפו"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשו"ע[1] מבואר שפירות שהתרסקו - ברכתם אינה משתנית, כיון שניכר רושם הפרי המקורי, ולכן המשנה ברורה[2] פסקו שהברכה על אכילת פירה היא בורא פרי האדמה וכן המנהג. אך הרב בן-ציון אבא-שאול[3] פסק כשהוא נסמך על דיוק בדברי הרמב"ם[4] שרק כשמעך את הפרי ביד מברך את ברכתו המקורית, אך פרי שנמעך לחלוטין בכלי נחשב שנשתנתה צורתו לכן יש לברך על אכילתו שהכל נהיה בדברו.

מחית או חטיף פרינגלס שנעשה מאבקת תפוחי אדמה (אינסטנט), דעת הרב עובדיה יוסף[5] והרב ניסים קרליץ[6] שכיון שבזמן היותו אבקה בטל ממנו טעם ומראה של תפוח אדמה ולכן אף שחוזר וניכר נחשב כדבר חדש ואינו חוזר למצבו הראשון וברכתו שהכל נהיה בדברו. אך דעת הרב שלמה זלמן אוירבך[7] וספר וזאת הברכה[8] שברכתו בורא פרי האדמה, כיון שכעת ניכר שהוא מתפוחי אדמה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירה מוזכר בשירים: ׳פאוץ׳׳ (׳מרוב שאלות כבר נהיה לי פירה׳) ו׳שיר ה-sms ׳ (׳אז מי אכל את כל הסיר של הפירה׳).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שולחן ערוך או"ח סי' ר"ב סעיף ז.
  2. ^ משנה ברורה סי' ר"ב סעיף קטן מ, וכן פסק בספר דעת תורה סימן רב ס"ז.
  3. ^ אור לציון חלק ב' סימן יד אות ב
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ח', הלכה ד'.
  5. ^ מעין אומר ח"א פרק י סימן ד.
  6. ^ חוט שני ברכות ס"ק כ"ב אות ו.
  7. ^ הליכות שלמה פסח פרק י' הע' מ"א.
  8. ^ ספר וזאת הברכה עמוד 251.