ברכת שהכול נהיה בדברו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שהכל נהיה בדברו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"על החלב... אומר שהכל". למרות שהחלב נוצר על ידי אכילת ירק של בעל חיים, אין הוא נחשב ש"גידולו מן הארץ"

ברכת שהכל נהיה בדברו היא אחת מברכות הנהנין, והנפוצה מבניהם. ברכת שהכל נתקנה על כל מאכל שאינו מהצומח, כגון חלב וביצים, (וכן מאכל שאינו ניכר כלל שהוא מהצומח, כגון פרי שטחון דק), וכן על כל שתיית משקה מלבד על ה'יין' (שמחמת חשיבותו נתקתנה לו ברכה בפני עצמו 'בורא פרי הגפן').

מהות הברכה ודיניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי ברכה ראשונה, כלומר אומרים אותה מיד לפני שאוכלים ואסור להפסיק בינה לבין האכילה. הברכה אינה כוללת בתוכה פירוט מסוים בדומה לברכות האחרות המפרטות את סוג המזון, כגון לחם, תבשיל או פרי, אלא משמשת כהודאה כללית "שהכול נהיה בדברו" ולכן היא פוטרת את כל סוגי המאכלים שאין עליהם ברכה ספציפית, ובדיעבד, גם אם עשו ברכה כזו על כל סוג אוכל אחר - היא פוטרת. בנוגע לדין אם בירכה על לחם ויין - ראו להלן.

המאכלים שברכתם שהכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שתי קבוצות מאכלים מברכים ברכה זו:

על דברים שאין גידולם מן הארץ, כגון דברים שמקורם בבעלי חיים - בשר דגים וביצים. וכן פטריותברכתם היא "שהכל נהיה בדברו", כיוון שאינן יונקות מהארץ[1].

מאכלים שמקורם בדומם ברכתם שהכל - המלח והמים. הקבוצה השנייה כמו כן, גם מאכלים שנתקלקלו ברכתם שהכל[2].

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסח הברכה ישנן גרסאות שונות, יש שגרסו שהכול "נהיָה" בדברו, וסבורים שגם כאשר היו"ד מנוקדת בקמץ המשמעות היא שהכול נהיה באופן תמידי על ידי דבר השם וכוחו המחיה את הנבראים, וכך היא ההגייה המקובלת וכנדפס בסידורים, אך יש הנוהגים לומר "נהיֶה" כשהיו"ד מנוקדת בסגול, וסבורים שזה הוא אופן ההגייה הנכון.

המקור במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עַל דָּבָר שֶּׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהִיא מִין קְלָלָה - אֵין מְבָרְכִין עָלָיו:

בברייתא המובאת בתלמוד נאמר: "תנו רבנן: על דבר שאין גדולו מן הארץ, כגון בשר בהמות חיות ועופות ודגים אומר שהכל נהיה בדברו. על החלב ועל הביצים ועל הגבינה אומר שהכל".

בהמשך הברייתא מפורט, כי לא רק על אוכלים שאינם מיני מזון (בורא מיני מזונות או המוציא לחם מן הארץ) או יין או פירות העץ או הארץ - מברכים "שהכול", אלא גם על מהמינים המנויים, אם נתקלקלה צורתם ואינם במעלה הרגילה של לחם, פרי העץ או האדמה, כמו הפת שעפשה, יין שהקרים, או תבשיל שעבר צורתו, גם עליהם אומר שהכל. כמו כן, על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל, למרות שהם בוקעים מתוך הארץ או גדלים עליה (פטריות), אין הם יונקים ממנה.[3]

לחם ויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נחלקו רבי יוחנן ורב זירא האם ברכת שהכל פוטרת בדיעבד גם לחם ויין או שמא משום חשיבותם של מאכלים אלו הנם צריכים דווקא את ברכתם המיוחדת. לדעת ר' זירא לא פטר ולדעת ר' יוחנן פטר. להלכה נפסק כר' יוחנן ואף מאכלים אלו נפטרים בברכה זו.

בירכה על שני מאכלים ואחד מהם ברכתו שונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם היו לפניו שני מאכלים שברכתו של אחד מהם שהכל וברכתו של אחד מהם שונה, נחלקו בדין זה בראשונים, ובספרי האחרונים כיום אין הכרעה מסוכמת בדין זה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברכות מ עמוד ב
  2. ^ ברכות מ עמוד ב
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ', עמוד ב'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.