בן-ציון אבא-שאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב בן-ציון אבא-שאול
Rabbi BenZion Aba Shaul.jpeg
תאריך לידה כ"ט בתמוז ה'תרפ"ד
מקום לידה ירושלים
תאריך פטירה י"ט בתמוז ה'תשנ"ח (בגיל 73)
מקום פטירה ירושלים
תאריך לידה לועזי 31 ביולי 1924
תאריך פטירה לועזי 13 ביולי 1998
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים נוספים ראש ישיבת פורת יוסף
רבותיו הרב עזרא עטייה
בני דורו הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב שבתי אטון, הרב דוד שלוש והרב חיים דוד הלוי
חיבוריו שו"ת אור לציון
הרב אבא שאול (שני משמאל) עם רבותיו בישיבת פורת יוסף. מימין: משה פרוש
הרב אבא שאול ותלמידיו

הרב בן-ציון אבא שאול (כ"ט בתמוז ה'תרפ"ד (31 ביולי 1924) - י"ט בתמוז ה'תשנ"ח (13 ביולי 1998) היה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ופוסק הלכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לבניה ולאליהו אבא שאול שעלה מהעיר שיראז שבפרס בילדותו. בארץ שימש אביו כגבאי בית הכנסת "אוהל רחל" בשכונת בית ישראל בירושלים. גדל בשכונת שמואל הנביא בירושלים, בכור במשפחה מרובת ילדים. בילדותו בתלמוד תורה "בני-ציון", עסק בתורה מתוך רעב. בגיל 11 החל ללמוד בישיבת פורת יוסף, שם למד מהרב יעקב עדס, וחכם צדקה חוצין וכן מראש ישיבת פורת יוסף הרב עזרא עטייה. על ספסל הלימודים, הכיר את בני גילו הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, שבתי אטון, דוד שלוש וחיים דוד הלוי.

לאחר שנישא להדסה מסעודה, בתם של שולמית סול והרב יוסף שהרבני, התגורר ברחוב אלקנה בשכונת תל ארזה שבירושלים, בשכנות לרב עובדיה יוסף. לימים התמנה לאחד מראשי ישיבת פורת יוסף, יחד עם הרב יהודה צדקה. נתן את הדגש להתעמקות וליישוב דברי רש"י בלימוד הגמרא. בשבתות היה מוסר לפני תפילת מנחה שיעורים בהלכה שנים רבות בבית הכנסת "אהל רחל" בירושלים ברחוב יואל עד לימי חוליו.

נפטר בי"ט בתמוז ה'תשנ"ח, (1998) ונקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב אבא שאול ארבעה אחים ותשע אחיות. אחיו הצעיר הרב יצחק אבא-שאול חיבר את סדרת הספרים "שמחה לאיש". אח נוסף, יעקב שאול, היה מזכירו האישי של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ולימים מנהל מחלקת הישיבות במשרד הדתות.

בנו היחיד הרב אליהו אבא שאול ראש ישיבת "אור לציון" (על שמו), וחתנו של הרב יהודה מועלם.

אחותו היא אלמנתו של הדיין עמנואל זרביב אב"ד לשעבר בבית הדין הרבני בתל אביב.

דרך פסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספריו הוא מתחשב רבות בדעתו של החזון איש[1], וכמוהו הוא סבור שתלמיד חכם שהגיע להוראה יכול להכריע בספקות מדעתו[2]. זאת בניגוד לדעת חברו הרב עובדיה יוסף, שפסיקתו נשענת בדרך כלל על דעות קודמות[3]. לדעת הרב עובדיה אין לסמוך על ספר אור לציון חלק ב' משום שנכתב על ידי תלמידיו[4], ובשו"ת יביע אומר[5] נכללו עשרות דפים שבהם הוא חולק על הפסיקות בספר זה.

לדעתו אין לבחור לכנסת כיוון שחבריה מושבעים על ספר החוקים על פי ערכאות של גויים[דרוש מקור], ועל פי פסיקת הרמב"ם והשולחן ערוך[6] העושה זאת נחשב מרים יד בתורת משה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה לא רצה להדפיס את ספריו, אולם לאחר שהחלים ממחלה קשה, שינה את דעתו[7].

בסוף ימיו ייסד עם בנו הרב אליהו אבא שאול את ישיבת אור לציון בירושלים, כיום הבן עומד בראשה. הישיבה מוציאה לאור ספרים מכתביו.

על שם ספרו "אור לציון" יש רחובות בערים אשדוד, ביתר ונתיבות.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת אור לציון (2017) בירושלים. נוסדה על ידי הרב אבא שאול לפני מותו, ובראשה עומד בנו הרב אליהו אבא שאול.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים הלוי, מראה האש, ביוגרפיה מצולמת.
  • שלום מאיר ולך, רבינו האור לציון - שלושה כרכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה, לגבי שיעורי תורה פסק בדאורייתא כשיטת החזון איש אף שפסיקה זו סותרת את מסורת הספרדים. אור לציון הקדמה לחלק ב'
  2. ^ שו"ת אור לציון חלק א' סימן ז.
  3. ^ בגיליון ספר האור לציון של הרב עובדיה בסימן ז' הנ"ל, כתב: "בדור יתום זה אין להכריע... בניגוד לכללים המבוארים בספרים". ראו ילקוט יוסף סימן קפד, סוף הערה ד. סימן רע"ב הערה נ'.
  4. ^ יביע אומר חלק ט סימן קח הערה קי"ד "ומכל זה אני סבור דלאו מר בריה דרבינא חתום על הרבה מן התשובות שבספר אור לציון, אלא תלמידים שלא הגיעו להוראה כתבו כן בימי מחלתו".
  5. ^ חלק ט סימן קט
  6. ^ חושן משפט סימן כו סעיף א
  7. ^ כך על פי דבריו בהקדמתו לספר אור לציון חלק א.


הקודם:
עזרא עטיה
ראש ישיבת פורת יוסף יחד עם הרב יהודה צדקה הבא:
הרבנים משה צדקה ושלום כהן