מחלת העורקים הפריפריאליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחלת העורקים הפריפריאליים
Pvd002.jpg
סיווג
 ‑ ICD-10 I73.9 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 460178 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D058729, D058729
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מחלת העורקים הפריפריאליים (באנגלית: Peripheral Artery Disease - PAD) נגרמת בשל חסימות של עורקים המובילים דם לגפיים ובמיוחד לגפיים התחתונות (הרגליים). מחלה זו היא אחת מגורמי התחלואה והתמותה ממחלות הלב. חסימת העורקים יכולה להתרחש בכל מקום במסלול העורקים במערכת זרימת הדם, החל בעורק האאורטה (אב העורקים) וכלה בכלי הדם הקטנים בכפות הרגליים. כחמישית מהאוכלוסייה שמעל גיל 70 סובלים ממחלת עורקים פריפריאליים במידה זו או אחרת[1].

מחלת עורקים פריפריאלית

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר לחלק גדול מן חולי מחלת העורקים אין תסמינים או מרגישים תסמינים מאוד עדינים, יש חולים שמרגישים כאבים ברגליים במהלך ההליכה הגורמת להם צליעה לא רציפה. תסמין הצליעה הלא רציפה כולל כאבים בשרירים וכיווצים ברגליים ובידיים בזמן תנועה, הכאבים והכיווצים נעלמים אחרי כמה דקות. בקשר לאזור הכאב זה תלוי באזור החסימה בעורק. חומרת הצליעה משתנית מאוד, בין אי נוחות קלה לכאב מתיש וחזק. תסמיני המחלה העיקריים הם[2]: התכווצויות מכאיבות בשרירי המותן, הירך ושרירי התאומים אחרי פעולות כמו הליכה או עלייה במדרגות; חולשה ברגליים; הרגשת קרירות באזור כף הרגל בתחתון; פצעים באצבעות הרגליים, ברגליים ובכפות הרגליים שלא מתרפאים; שינוי בצבע הרגליים; אובדן שיער או גדילת שיער בקצב איטי ברגליים וכפות הרגליים; גדילת ציפורניים באצבעות הרגליים בקצב איטי; דופק חלש ברגליים ובכפות הרגליים.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה שיטות שהרופאים משתמשים בהם כדי לאבחן מחלת עורקים פריפריאלים: בדיקה גופנית (פיזית): הרופא יכול למצוא סימנים של מחלת העורקים הפריפריאלית במהלך בדיקה גופנית כלשהי. סימנים אלה הם: דופק חלש במקטע מסוים מעורק מסוים, קולות לא תקינים מהעורקים שהרופא יכול לשמוע בעזרת מסכת, פצע שלא התאחה טוב באזור שיש בו זרימת דם מוגבלת ולחץ דם נמוך בגפה שיש בה דלקת. בדיקת דופלר לעורקי רגליים: הבדיקה נועדה כדי להעריך את הזרימה בכלי דם. היא מבוצעת על ידי מתמר השולח גלי וקולט את הגלים שמוחזרים. כאשר תאי דם אדומים זורמים בכלי דם, הם מחזירים את גלי הקול באופן שונה מאשר אילו לא היו זורמים בו. מחשב שמחובר למכשיר מנתח את המידע שהוא מקבל מהמכשיר ויוצר תמונה המראה את עוצמת הזרימה ולעיתים גם את כיוונה. טכניקת זו משולבת עם השימוש במכשיר אולטרא סאונד. צילומי אולטרסאונד: בעזרת צילומי האולטרא סאונד הרופאים יכולים לזהות חסימות בעורקים ויכולים להעריך את מצב זרימת הדם בכלי הדם. בדיקת אנגיוגרפיה: בבדיקה זו מזרימים חומר ניגוד לכלי הדם, כדי לבדוק את זרימת הדם על ידי מעקב אחר חומר הניגוד. הרופא יכול לעקוב אחר הזרימה של חומר הניגוד תוך שימוש בשלוש טכניקות הדמיה, כגון : טמוגרפיה ממוחשבת, הדמיית תהודה מגניטית, צילומי רנטגן. בדיקת דם: בבדיקות דם הרופאים יכולים לבדוק את רמת הכולסטרול. רמת כולסטרול גבוהה יכולה להוביל לטרשת עורקים המובילה בסוף לחסימת עורקים.

טיפול באירוע לב[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה סוגי טיפול, טיפול שמרני, טיפול פולשני, טיפול מניעתי וטיפול תרופתי[3]: הטיפול השמרני נעשה על ידי איזון בין גורמי הסיכון השונים, כמו סוכרת ועישון בשילוב עם שיקום בהליכה. הליכה תחת השגחה של 60 דקות לפחות 3 פעמים בשבוע. הטיפול הפולשני נחלק לשניים: טיפול אנדווסקולרי וטיפול על ידי ניתוח. בטיפול אנדווסקולרי הגישה היא דרך העור על ידי דיקור העורק הפמוראלי (עורק הירך) והרחבת החסימה או ההיצרות של העורק על ידי בלון, במקרים חריגים בהם הצרות נשארת לאחר ההרחבה מוסיפים סטנט. אפשרות טיפול נוספת היא על ידי ניתוח מעקפים של אזור החסימה או ההיצרות המשמעותית, בניתוח זה מחברים כלי דם מאזורים אחרים למקום החסימה וכך מצליחים לעקוף את החסימה ולאפשר זרימת דם נורמלית.

מניעת אירוע לב בחולי PAD[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין החולים שעברו אירוע לבבי וקיבלו טיפול מניעתי, 15% נפגעו בתוך שלוש שנים מאירוע חוזר או מוות למרות הטיפול התרופתי[4]. נתונים אלה יציבים זה עשורים, אולם מחקר חדש בשם COMPASS מראה כי ניתן להביא לירידה של עשרות אחוזים בתחלואה זו ובמקרי המוות ממנה. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת הרפואי "The Lancet"[5] ובכתב העת "The New England Journal of Medicine"[6] והוצגו במושב המרכזי של כינוס האיגוד הקרדיולוגי האירופי ובאתר האיגוד[7]. המחקר מצא כי שילוב של קסרלטו שפועל כנוגד קרישה, עם אספירין שפועל כנוגד טסיות, הביא לירידה של 24% בתמותה קרדיווסקולרית, שבץ מוחי או אוטם שריר הלב בחולים שנטלו את שתי התרופות. במחקר COMPASS נבדקו 27,395 חולים יציבים במחלת לב כלילית כרונית מ-33 מדינות[8] עם אספירין[9].

סיבות וגורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת העורקים הפריפריאלית נגרמת לרוב בגלל טרשת עורקים atherosclerosis בעורקים המובילים דם אל הגפיים. בטרשת עורקים משקעים שומניים נוצרים על דפנות העורקים, משקעים אלה חוסמים את פתח העורק ומפחיתים את זרימת הדם[10]. סיבות אחרות הפחות שכיחות למחלה הם: דלקת בעורקים, פציעה האזור הגפיים, חשיפה לקרינה ואנטומיה לא רגילה לשרירי הגוף והרצועות. הגורמים השכיחים יותר הם עישון הגורם לחמצון הכולסטרול בדם, הכולסטרול נכנס לדפנות העורקים וכך נוצרות חסימות. הניקוטין הנמצא במספר חומרים בסיגריה גורם לעלייה בלחץ דם והתכווצות בעורקים, וזה גם גורם להיצרות בעורקים. לחץ דם גבוה הגורם למתיחה בעורקים בזמן התכווצות הלב, וזה גורם לכניסת הכולסטרול לעורקים וכך נוצרת טרשת עורקים. סוכרת הגורמת לרמת סוכר ורמת אינסולין גבוהות בדם, שני משתנים אלה גורמים לכניסת כולסטרול לעורקים והסתיידות של העורקים. השמנה - בצורה לא ישירה גורמת לעלייה בלחץ הדם ועלייה ברמת אינסולין בדם. רמת כולסטרול גבוהה בדם: ככל שהרמה יותר גבוהה יהיה יותר כולסטרול מחומצן הנכנס אל העורק. גיל, במיוחד אחרי 50, גורם להפרעה התכווצות העורקים בזמן התכווצות הלב ולהסתיידות בעורקים. רקע משפחתי של מחלות לב (מחלת לב כלילית, טרשת, התקפי לב).

סיבוכים אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם המחלה נגרמה על ידי טרשת עורקים אז יש סיכוי להסתבך עם שני סיבוכים: 1) איסכמית איבר קריטית (Critical limb ischemia): מצב זה מתחיל כאשר פצעים פתוחים אינם מתרפאים או כאשר יש זיהום (דלקת) ברגל או בכף הרגל, אם פצעים וזיהומים אלה מתקדמים ומצבם מתדרדר זה גורם למוות רקמות ( gangrene). במקרים חריגים האיסכמיה עלולה להוביל לכך לקטיעת הגף המזוהמת. 2) התקף לב ושבץ מוחי: טרשת העורקים היא לא מוגבלת רק לעורקים המובילים דם אל אזור הרגליים, המשקעים השומניים יכולים להיווצר גם בעורקים המובילים דם אל המוח ואל הלב וזה יכול לגרום והתקף לב (במקרה והעורקים מובילים דם ללב) ולשבץ מוחי (במקרה והעורקים מובילים דם אל המוח).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.