מטא-גנומיקה
 |
ערך מחפש מקורות | |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
מטא-גנומיקה (Metagenomics) הוא תחום מדעי החוקר את כלל החומר הגנטי (DNA ולעיתים RNA) שנאסף ישירות מדגימות סביבתיות, ללא צורך בגידול מיקרואורגניזמים בתרבית. זאת אומרת, בעוד שמיקרוביולוגיה מסורתית וריצוף הגנום הבקטריאלי מסתמכים על גידול של תרביות תאים קלונאליים, תחום המטא-גנומיקה מתבסס על ריצוף של גנים ספציפיים (למשל הגן 16S rRNA) במטרה לייצר את פרופיל השונות במדגם הטבעי[1].
שמות נוספים לתחום: גנומיקה סביבתית, אקוגנומיקה או גנומיקה קהילתית.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגישה הקלאסית במיקרוביולוגיה נשענה על גידול תאים בתרבית, מה שהגביל את המחקר לאורגניזמים "מתרבתים" (זאת אומרת, כאלה שניתן לגדל בתנאי מעבדה). כבר בשנות ה-80 וה-90 התברר שרוב החיידקים הנצפים ישירות במדגם אינם גדלים בתרבית סטנדרטית, תופעה שכונתה "פרדוקס ספירת הצלחת" (Great Plate Count Anomaly) ומכאן החשיבות של שיטות המבוססות על חילוץ מידע גנטי ישירות מהסביבה.[2]
מחקרים שבוצעו החלו לחשוף כי מרבית המגוון המיקרוביאלי למעשה הוחמץ ונאבד בשימוש בשיטות המבוססות על גידול התאים בתרבית.[3]
מרבית המחקרים העכשוויים נעזרים באחת משתי שיטות מרכזיות :
- שיטת ה-PCR - שיטה פשוטה וזולה יחסית, המהווה כלי נפוץ במחקר מטא-גנומי. מטרתה להגביר ולהרבות מקטעים גנטיים מדגימות סביבתיות לצורך זיהוי ואפיון של מיקרואורגניזמים מבלי הצורך לבודד אותם לתרבית, באמצעות מכשיר PCR[4]
- שיטת ה"ריצוף שוטגאן" - זוהי שיטה בה מבצעים חילוץ ושבירה אקראית של דגימה גנומית למקטעים קצרים אשר עוברים ריצוף בנפרד. הדגימה משווית למסדי נתונים קיימים על מנת להבין מה הרכב המינים בדגימה ומה היכולות הפונקציונליות שלהם[5]. בשיטה זו מתקבלת תמונה רחבה ועשירה, אשר מאפשרת זיהוי של וירוסים וגנים חדשים. עם זאת היא יקרה יותר ודורשת משאבי חישוב גדולים.
המטא-גנומיקה מאפשרת למחקר לגלות את המגוון העצום של היצורים המיקרוסקופיים שעד היום לא זוהו. בעזרת טכנולוגיות ריצוף DNA שהולכות ונהיות זולות יותר, אפשר לחקור את עולמם של המיקרואורגניזמים בצורה רחבה ועמוקה מאי פעם, ולשפר מאוד את ההבנה של עולם המדע על עולם זה.
התפתחות היסטורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריצוף קונבנציונלי מתחיל עם יצירה של תרבית המכילה תאים זהים כמקור של דנ"א. למרות זאת מחקרים מוקדמים בתחום המטא-גנומיקה חשפו כי ישנם כנראה קבוצות גדולות של מיקרואורגניזמים בסביבות רבות שלא ניתן לגדל במצע של תרבית תאים ולכן לא ניתן לרצפם. מחקרים אלה התמקדו בעיקר ברצפי הגנים 16S rRNA, רצפים יחסית קצרים, בדרך כלל שמורים בתוך המין ושונים בין המינים. מרבית רצפי ה-16S rRNA שנמצאו לא השתייכו לאף אחד ממיני האורגניזמים הידועים, מה שרמז כי ישנם לא מעט אורגניזמים שעדיין לא התגלו ובודדו. מחקרים אלו, שהתבצעו על גני ה-rRNA שנלקחו ישירות מהסביבה הטבעית הראו כי שיטת גידול התאים בתרבית חושפת פחות מ-1% של מיני הבקטריות והארכאה בדגימה. חלק גדול מהעניין הרב בתחום המטא-גנומיקה הגיע מתגליות אלה שהראו כי עד עתה הרוב המכריע של המיקרואורגניזמים נעלם מעיניהם של מרבית החוקרים.
עבודות מולקולריות מוקדמות בתחום נערכו על ידי נורמן פייס ועמיתיו, שנעזרו במכשיר ה-PCR לחקור את מגוון רצפי ה-rRNA. התובנות שהתקבלו ממחקרים פורצי דרך אלה הובילו את פייס להציע את הרעיון של שיבוט דנ"א ישירות מדגימות סביבתיות כבר ב-1985. ב-1991 פורסם על ידי פייס ועמיתיו הדיווח הראשוני על בידוד דנ"א בתפזורת מדגימה סביבתית[6]. מאמצים רבים הבטיחו כי אלה לא היו תוצאות חיוביות שגויות של מכשיר ה-PCR ותמכו בקיומה של קהילה מורכבת של מינים שלא נחקרו קודם לכן. אף על פי ששיטת החוקרים הייתה מוגבלת לחקור גנים שמורים ביותר, שאינם מקודדים לחלבון, היא תמכה בתצפיות מוקדמות שטענו כי המגוון המיקרוביאלי היה מורכב הרבה יותר מכפי שהיה ידוע משיטות הגידול בתרביות. לאחר שעזב את מעבדתו של פייס, Edward DeLong המשיך לעבוד בתחום זה ופרסם את עבודתו שהניחה בעיקר את הקרקע עבור פילוגנטיקה סביבתית בהתבסס על חתימת הרצף 16S[7].
בשנת 2002 Mya Breitbart, Forest Rohwer, ועמיתיהם השתמשו בשיטת ה"ריצוף שוטגאן" כדי להראות כי 200 ליטר של מי ים מכילים מעל 5,000 ווירוסים שונים[8]. מחקרים שנערכו לאחר מכן הראו כי ישנם יותר מאלף מינים ויראליים בצואה האנושית וכמיליון וירוסים שונים בקילוגרם של משקעים ימיים, כולל בקטריופאג'ים רבים[9]. ביסודו של דבר, כל הווירוסים במחקרים אלה היו מינים חדשים. בשנת 2004 Gene Tyson, Jill Banfield, ועמיתיהם באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, וה- Joint Genome Institute ריצפו דנ"א שהופק ממערכת הניקוז של מכרה חומצי. מאמץ זה הביא לחשיפה של גנומים שלמים, או כמעט שלמים, של לא מעט בקטריות וארכאה שניסיונות הגידול שלהם בתרבית בעבר לא צלחו.
בתחילת שנת 2003, Craig Venter הוביל את המשלחת העולמית לדגימת האוקיינוס (Global Ocean Sampling Expedition), שהפליגה והקיפה את כדור הארץ ואספה דוגמיות מטא-גנומיות לאורך כל המסע. כלל הדוגמיות הללו רוצפו באמצעות שיטת ה"ריצוף שוטגאן", בתקווה כי גנומים חדשים (ולכן אורגניזמים חדשים) יזוהו. פרויקט הדגל, שנערך בים סרגסו, מצא דנ"א מכמעט 2,000 מינים שונים, כולל 148 סוגים של חיידקים שלא נראו מעולם. Venter הפליג מסביב לכדור הארץ, בחן ביסודיות את החוף המערבי של ארצות הברית, וסיים משלחת של שנתיים שחקרה את הים הבלטי, הים התיכון והים השחור. ניתוח הנתונים המטא-גנומיים שנאספו במהלך המסע חשף שתי קבוצות של אורגניזמים, האחת מורכבת ממסת אורגניזמים המותאמים לתנאים סביבתיים של "שפע או רעב", והשנייה מורכבת ממסת אורגניזמים קטנה יותר, אך נפוצה יותר ובעלת יכולת תפוצה רחבה יותר, המורכבת בעיקר מפלנקטון.
בשנת 2005 Stephan C. Schuster ועמיתיו מאוניברסיטת פן פרסמו את הרצפים הראשונים של מדגם סביבתי שנוצרו על ידי ריצוף בעזרת רצף תפוקה גבוהה. עבודה נוספת בתחום זה הופיעה בשנת 2006, ונכתבה על ידי Robert Edwards, Forest Rohwer, ועמיתיהם מאוניברסיטת סן דייגו.
מטא-גנומיקה השוואתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתוח השוואתי בין מטא-גנומיים שונים יכול לספק תובנה נוספת בנוגע לתפקודם של אוכלוסיות מיקרוביאליות ולתפקידן בבריאותו של המאחסן. ביצוע ההשוואה יכול להתבצע הן ברמת הרצף הגנומי, הן ברמת המגוון הטקסונומי, והן ברמת הפונקציונליות המשלימה. השוואות מבנה האוכלוסיות והמגוון הפילוגנטי יכולות להתבצע על בסיס הגן 16S ומרקרים פילוגנטיים נוספים. השוואות פונקציונליות בין מטא-גנומיים יכולות להיעשות על ידי השוואת רצפים כנגד מאגרים ידועים כגון COG או KEGG, ועריכתם בטבלה המסווגת אותם על פי קטגוריות משמעותיות. גישה גנטית-מרכזית זו מדגישה את ההשלמה הפונקציונלית של הקהילה כולה ולא את הקבוצות הטקסונומיות, ומראה כי השלמות הפונקציונלית מקבילה בתנאים סביבתיים דומים. כתוצאה מכך, יצירה של מסד נתונים המציג את ההקשר הסביבתי של המדגם המטא-גנומי חשוב במיוחד בניתוח השוואתי, שכן הוא מספק לחוקרים את היכולת ללמוד מהי השפעת בית הגידול על מבנה הקהילה ועל תפקודה.
מטרת המפתח של המטא-גנומיקה ההשוואתית היא לזהות קבוצות מיקרוביאליות אשר אחראיות על מתן מאפיינים ספציפיים לסביבה נתונה. עם זאת, בשל בעיות של טכנולוגיות הריצוף, ארטיאפקט שונים צריכים להילקח בחשבון. Kuntal ועמיתיו פיתחו יישום גרפי המבוסס על ניתוחי מטא-גנומיים השוואתיים הנקרא Community-Analyzer. יישום זה לא רק מאפשר את ההדמיה הוויזואלית והמהירה של ההבדלים בקהילות המיקרוביאליות שנותחו (במונחים של הרכב הטקסונומי שלהם), אלא הוא גם מספק תובנות על האינטראקציות הבין מיקרוביאליות הטמונים בהם.
יישומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום המטא-גנומיקה הוא בעל פוטנציאל לקדם ידע במגוון רחב של תחומים, הוא יכול להיות מיושם גם כדי לפתור אתגרים מעשיים ברפואה, הנדסה, חקלאות ואקולוגיה[10].
אבחון של מחלות מידבקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבחנה בין מחלות זיהומית ומחלות שאינן זיהומית, ואף זיהוי האטיולוגיה הבסיסית של זיהום, יכול להיות מאתגר למדי. לדוגמה, יותר ממחצית המקרים של דלקת המוח אינם מאובחנים, למרות ביצוע של בדיקות מקיפות. ריצוף מטא-גנומי מראה הבטחה כשיטה רגישה ומהירה כדי לאבחן זיהום על ידי שיטות השוואתיות של החומר הגנטי הנמצא במדגמי המטופל לבין מסד נתונים של אלפי חיידקים, וירוסים, ופתוגנים אחרים[11].
אפיון של חיידקי מעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילות מיקרוביאליות הן בעלות תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות האדם, אך הרכבן והמנגנון שבאמצעותו הן פועלות עדיין נותרו מסתוריות. רצפים מטא-גנומיים משמשים לאפיון של הקהילות המיקרוביאליות מאתרים שונים בגוף. יוזמת המיקרוביום האנושי (Human Microbiome Project – HMP)[12] הושקה על ידי המוסד לבריאות לאומית בארצות הברית (NIH) במטרה עיקרית לקבוע האם יש מיקרוביום אנושי בסיסי, להבין את השינויים במיקרוביום האנושי שיכול להיות מתואם עם בריאות האדם, ולפתח כלים טכנולוגיים וביואינפורמטיים חדשים לתמיכה ביעדים אלו.
דלק ביולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]דלקים ביולוגיים הם דלקים שמקורם בהמרת ביומסה (מסה ביולוגית) כגון פסולת חקלאית, עץ או צמחים עשירים בצלולוז לדלק נוזלי או גזי. הדלק הנוזלי המרכזי בו נעשה שימוש הוא אתנול. בתהליך זה יש להפוך את הצלולוז (תאית) לסוכר בשלב הראשון באמצעות אנזימים מתאימים, ולאחר מכן לבצע תסיסה מיקרוביאלית של סוכרים לצורך ייצור אתנול. חיידקים מייצרים גם מגוון מקורות ביו-אנרגטיים נוספים כולל מתאן ומימן[13].
האתגר המרכזי הוא שפירוק הביומסה לדלק הוא תהליך מורכב ויקר, ועל מנת לבצע בהיקף תעשייתי נדרשים אנזימים חדשים בעלי פרודוקטיביות גבוהה יותר ועלות נמוכה יותר. גישות מטא-גנומיות לניתוח של קהילות מיקרוביאליות מורכבות מאפשרות איתור ממוקד של אנזימים עם יישומים תעשייתיים בייצור דלק ביולוגי, כגון glycoside hydrolases. יתר על כן, הידע של איך הקהילות המיקרוביאליות הללו מתפקדות נדרש על מנת לשלוט בהם, ומטא-גנומיקה הוא כלי מפתח להבנתם[14].
תיקון סביבתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטא-גנומיקה יכולה לשפר את האסטרטגיות והאמצעים המשמשים לניטור של מזהמים במערכות אקולוגיות ולניקוי של הסביבה המזוהמת. הבנה מוגברת של האופן שבו קהילות מיקרוביאליות מתמודדות עם מזהמים משפרת את הפוטנציאל של אתרים מזוהמים להתאושש מן הזיהום. מידע מטא-גנומי יכול לאפשר זיהוי מהיר של אורגניזמים מפרקים באתרים מזוהמים, תכנון יעיל של תנאי סביבה לשיפור תהליכי ביורמידיאציה, גילוי אנזימים בעלי יעילות גבוהה יותר לניקוי סביבתי וכן, ניבוי יכולת התאושששות של הסביבה הטבעית[15][16].
ביוטכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילות מיקרוביאליות מייצרות מגוון רחב של כימיקלים ביולוגיים פעילים המשמשים אותם ליריבות ולתקשורת. רבים מן התרופות בשימוש היום נחשפו לראשונה ממקור חיידקי. ההתקדמות האחרונה בכריית המשאבים הגנטיים העשירים של חיידקים שאינם מתחלקים בתרבית הובילה לגילוי של גנים חדשים, אנזימים ומוצרים טבעיים. היישום של המטא-גנומיקה אפשרה פיתוח של כימיקלים עדינים, אגרוכימיה ותרופות שונות.
חקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרקע שבה גדלים הצמחים מאוכלסת על ידי קהילות חיידקים שונות, גרם אחד של אדמה מכיל כ-1,000 תאים מיקרוביאליים. הקהילות המיקרוביאליות המאכלסות קרקעות הן מהמורכבות והמשונות ביותר הידועות למדע, והן אינן מובנות כלל על אף חשיבותן הכלכלית. אוכלוסייה מיקרוביאלית שכזו מבצעת מגוון רחב של שירותים למערכת האקולוגית הדרושים לצמיחת הצמח, כולל תיקון חנקן אטמוספירי, מחזור של נוטריינטים, דיכוי מחלות, והרחקה של ברזל ומתכות אחרות. אסטרטגיות מטא-גנומיות פונקציונליות שונות משמשות למחקר של יחסי הגומלין הקיימים בין צמחים ומיקרובים באמצעות מחקר של טיפוח הקהילות המיקרוביאליות האלו. על ידי הבנת תפקודם של חברי הקהילה המיקרוביאלית, מטא-גנומיקה יכולה לתרום לשיפור גילוי מחלות בגידולים, ואף לשפר את בריאות הצומח על ידי רתימת הקשר בין חיידקים וצמחים.
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטא-גנומיקה יכולה לספק תובנות פונקציונליות בתחום האקולוגיה הסביבתית. ניתוח של מחקר מטא-גנומי שעסק בהפרשות הצואה של אריות הים האוסטרלי הראה כי חיידקי הצואה שלהם נמצאו כמקור מזין חשוב עבור מערכת החוף האקולוגית. הסיבה לכך היא שהחיידקים המגורשים בו זמנית עם ההפרשות, מיומנים בפירוק החומרים המזינים בצואה לצורה ביולוגית הניתנת להעברה בשרשרת המזון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Jo Handelsman, Metagenomics: Application of Genomics to Uncultured Microorganisms, Microbiology and Molecular Biology Reviews 68, 2004-12, עמ' 669–685 doi: 10.1128/mmbr.68.4.669-685.2004
- ↑ David Matthias Ekkers et al., The great screen anomaly – a new frontier in product discovery through functional metagenomics, Applied Microbiology and Biotechnology 93, February 2012, pp. 1005–1020 doi: 10.1007/s00253-011-3804-3
- ↑ Why so many microbes fail to grow in the lab, EurekAlert! (באנגלית)
- ↑ איך עובדת טכנולוגיית ה-PCR?, באתר מגזין | מכון דוידסון
- ↑ Shotgun Sequencing, www.genome.gov (באנגלית)
- ↑ Norman R. Pace, David A. Stahl, David J. Lane, Gary J. Olsen, The Analysis of Natural Microbial Populations by Ribosomal RNA Sequences, Boston, MA: Springer US, 1986, עמ' 1–55, ISBN 978-1-4757-0611-6. (באנגלית)
- ↑ E. F. DeLong, N. R. Pace, Environmental diversity of bacteria and archaea, Systematic Biology 50, 2001-08, עמ' 470–478
- ↑ Mya Breitbart, Peter Salamon, Bjarne Andresen, Joseph M. Mahaffy, Anca M. Segall, David Mead, Farooq Azam, Forest Rohwer, Genomic analysis of uncultured marine viral communities, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 99, 2002-10-29, עמ' 14250–14255 doi: 10.1073/pnas.202488399
- ↑ Mya Breitbart, Ian Hewson, Ben Felts, Joseph M. Mahaffy, James Nulton, Peter Salamon, Forest Rohwer, Metagenomic analyses of an uncultured viral community from human feces, Journal of Bacteriology 185, 2003-10, עמ' 6220–6223 doi: 10.1128/JB.185.20.6220-6223.2003
- ↑ Yishay Pinto, Ami S. Bhatt, Sequencing-based analysis of microbiomes, Nature Reviews. Genetics 25, 2024-12, עמ' 829–845 doi: 10.1038/s41576-024-00746-6
- ↑ Julianne R. Brown, Tehmina Bharucha, Judith Breuer, Encephalitis diagnosis using metagenomics: application of next generation sequencing for undiagnosed cases, The Journal of Infection 76, 2018-03, עמ' 225–240 doi: 10.1016/j.jinf.2017.12.014
- ↑ Human Microbiome Project (HMP) | NIH Common Fund, commonfund.nih.gov
- ↑ Marcel Suleiman, Anna Krüger, Garabed Antranikian, Biomass-degrading glycoside hydrolases of archaeal origin, Biotechnology for Biofuels 13, 2020-09-02, עמ' 153 doi: 10.1186/s13068-020-01792-y
- ↑ Salvatore Montella, Valeria Ventorino, Vincent Lombard, Bernard Henrissat, Olimpia Pepe, Vincenza Faraco, Discovery of genes coding for carbohydrate-active enzyme by metagenomic analysis of lignocellulosic biomasses, Scientific Reports 7, 2017-02-15, עמ' 42623 doi: 10.1038/srep42623
- ↑ Lucélia Cabral, Melline Fontes Noronha, Sanderson Tarciso Pereira de Sousa, Gileno Vieira Lacerda-Júnior, Larissa Richter, Anne Hélène Fostier, Fernando Dini Andreote, Matthias Hess, Valéria Maia de Oliveira, The metagenomic landscape of xenobiotics biodegradation in mangrove sediments, Ecotoxicology and Environmental Safety 179, 2019-09-15, עמ' 232–240 doi: 10.1016/j.ecoenv.2019.04.044
- ↑ Stephen M. Techtmann, Terry C. Hazen, Metagenomic applications in environmental monitoring and bioremediation, Journal of Industrial Microbiology & Biotechnology 43, 2016-10, עמ' 1345–1354 doi: 10.1007/s10295-016-1809-8
| ביולוגיה | |
|---|---|
|
